בננות - בלוגים / / רכב ישראל ופרשו
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

רכב ישראל ופרשו

 

 

 

 

רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשׁוֹ

         

                                     "…וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשַׁיו

                                                                   וְלֹא רָאָהוּ עוֹד…" ( מלכים ב' ב פ"ס 12)

 

 

הַסְּקוֹדָה הָאֲדֻמָּה מֵתָה בִּנְשִׁילַת אֲבָרִים

וּמִזִּקְנָה

כָּמוֹנוּ, לֹא כָּמוֹךָ

 

בַּתְּחִלָּה פָּשׂוּ כִּתְמֵי חֲלוּדָה בְּדַלְתּוֹתֶיהָ

אַחַר כָּךְ לֹא הֶרְאֲתָה

הַמַּרְאָה הַשְּׂמָאלִית אֶת מִי שֶׁבָּא

אֶלָּא רַק אֶת מִי שֶׁהִסְתַּלֵּק

גַּם לְמִדְבְּקוֹת "גּוֹלָנִי שֶׁלִּי" שֶׁהִדְבַּקְתָּ בְּגַבָּהּ

לֹא הָיָה כְּבָר כֹּחַ לִדְחֹף אוֹתָהּ בַּעֲלִיּוֹת.

בַּסּוֹף הִיא נָפְחָה אֶת מְנוֹעָהּ

בִּרְחוֹבוֹת הַכְּפָר

כָּמוֹנוּ לֹא כָּמוֹךָ.

 

אָחֶיךָ וַאֲנִי הוֹבַלְנוּ אוֹתָהּ לָנוּחַ

בִּסְכָכָה יְשָׁנָה נוֹטֶפֶת בּוּגוֹנְוִילִיָה אֲדֻמָּה

וַאֲפוּנָה רֵיחָנִית

כָּמוֹךָ

 

וְלֹא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לְחַכּוֹת

לִתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁל הַמְּכוֹנִיּוֹת

וְאָז אַתָּה

רוֹכֵב הַכְּרוּבִים

תִּכָּנֵס בְּחִיּוּךְ מְנַצֵּחַ לַסְּקוֹדָה הַמְרֻפֶּטֶת

כְּאִלּוּ נִכְנַסְתָּ לְווֹלְבוֹ

תַּרְחִיק אֶת הַמּוֹשָׁב לְאָחוֹר כְּדֵי לָתֵת מָקוֹם

לְרַגְלֶיךָ הָאֲרֻכּוֹת

תְּחַיֵּךְ לַנַּעֲרָה שֶׁלְּצִדְּךָ

וְתֵרֵד בַּסְּעָרָה לָאָרֶץ

 

בְּנִי בְּנִי

רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשׁוֹ


השיר  התפרסם לראשונה במוסף "ספרות ותרבות"  של עיתון "הארץ" ביום העצמאות תשס"ו 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1823408,00.html

 

 

 

 http://www.girlfriendsidf.org.il/heb/articles/articles12.htm

http://www.mfa.gov.il/MFA/Terrorism-%20Obstacle%20to%20Peace/Memorial/2002/1/Sgt%20Merom%20Moshe%20Fisher

 

היום, יום ג' 28.4.09 בשעה 16.00 בגלי צה"ל ישודר שיח מורים בהשתתפותי.

השיר פתוח לתגובות. 

 

 

 

 

15 תגובות

  1. היי גיורא
    כפי שאתה יודע השיר נפלא בעיני.
    וכפי שאתה יודע גם כן, אני חושבת עליך היום.
    לי

  2. רות בלומרט

    גיורא, לא ידעתי מה גדול שברך, וכמה אמיץ ונבון אתה. אני נרגשת ואיני יכולה לשער, לדבר,ובודאי כל זה כבר נדוש בעיניך. ואף על פי כן.אתך.

  3. גיורא, יקר.
    אני יודע מהתבוננות בתמונתו של מרום(וגם משום שהוא בנך) שהוא היה משכמו ומעלה.

    הסערה פורעת בנשמתך, ובה בעת – היא יצוקה באופן מסוגנן (ומצמרר) אל תוך השיר, שהוא עצמו כעין וולבו לירי מחסיר פעימה ומעורר בכי.

  4. זה קורע לב, מהסיבות הברורות, וגם משום שזה בנוי כביכול סביב הסקודה המרופטת.
    עכשיו מתבררים לי פתאום כל מיני דברים שכתבת פה ושם – למשל מה שהגבת פעם לתגובה שלי על אחד הפוסטים, כשהדגשת שלא תמיד יש בשיריך מבט משועשע או משעשע.
    צר לי מאד.

  5. גיורא יקר
    קוראת את שירך ועוברת לקישורים ששלחת
    עיניו הנוקבות והתמות של בנך מאירות את שירך באור המדויק והנורא ביותר
    בתוקף ידידותנו הרשתית שולחת לך כוח אהבה והערכה ללא מצרים

  6. שיר נפלא כל כך חודר, אני מאחלת לך המון כח , ואת כל הטוב שבעולם לאיש כנה ומוכשר שכמותך.
    כל – טוב תמיד.

  7. גיורא
    אני מתקשה להגיב. תמונותיו של מרום
    היפה והאצילי, האהבה הגדולה שהיתה בו, סיפורה של חברתו נכנסו עמוק לליבי.
    שירך מצמרר, גיורא.

  8. מירי פליישר

    גיורא שיר תנכי למרות הסקודה
    נפשי איתכם .

  9. תַּלְמָה פרויד

    גיורא, תמונת בנך יפה התואר משקפת ללא עוררין את איכויותיו ויופיו הפנימי.

    ושירך רב העוצמה משלים את התמונה. לא יודעת איך לבטא את השתתפותי בכאב ואיך לנחם. קטנו המלים. בתחושתי, אני מחבקת.

  10. שיר יוצא מן הכלל. בנוי לתלפיות. אסור להזיז בעיניי מילה. ההיפוך היפה למול המקרא, הירידה לארץ במקום העלייה לשמיים, השפה היומיומית הדיבורית בתוך הסיטואציה השגרתית והאסון הנורא למול הלשון הגבוהה של המקורות – חזק מאוד ומרגש. רני.

    • שיר חזק, גיורא, מדבר את השכול באיפוק, בעוצמה שקטה מזכיר לי את קינת דוד על מות בנו אבשלום . משמים תנוחם.

  11. איריס קובליו

    התרגשתי מאד מהשיר גיורא
    רוכב הכרובים, האפונה הריחנית
    כמוהו

  12. מרגש מאוד ומאחד את כולנו.

  13. סן פרנסיסקו על המים

    אני קורא אותך באיחור; אבל אף פעם לא מאוחר לקרוא שירה גדולה שכזו.
    התרגשתי מאד.

השאר תגובה ל סמדר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר