העולם יפה
אַתֶּם לֹא צְרִיכִים לְסַפֵּר לִי
שֶׁהָעוֹלָם יָפֶה,
אֲנִי יוֹדֵעַ.
עָבַרְתִּי בּוֹ פַּעַם
וְצִוִּיתִי עַל לִבִּי
לַחְקֹק אֶת נְקוּדַת הַצִּיוּן
הַמְדֻיֶּקֶת שֶׁל הַמָּקוֹם.
כָּל מָה שֶׁאֲנִי צָרִיך לַעֲשׂוֹת-
הוּא רַק לַחֲזֹר
לְאוֹתוֹ מָקוֹם בִּמְדֻיָּק.
כמה יפה בפשטותו
כמה יפה בפשטותו
כמה יפה בפשטותו
לתמי
תודה. זה אחד השירים שלי שאני הכי אוהב (אני לא יודע אם "מותר" להגיד דבר כזה).
לתמי
תודה. זה אחד השירים שלי שאני הכי אוהב (אני לא יודע אם "מותר" להגיד דבר כזה).
כל מה שאתה צריך לעשות… אירוניה מעודנת.
ללי תודה.
אני מאד שמח שהרגשת, כי מנסיוני מאד קשה לכתוב אירוניה, וביחוד -מעודנת.
מקסים
יש רמזים אבל באמת קשה לאתר
למירי.
אני דווקא יודע בדיוק איפה "העולם היפה" שלי נמצא, אבל יודע שלהוותי לא אוכל לחזור אליו.
שיר מר ויפה מאד
העולם גדול והמקום אחד
אוהבת
גיורא, לו יהיה השיר למפה והמר למתוק.
לאמיר:
כמו שאומרים: "מהַפָּה שלך לאלוהים". כי המפה לשם היא בידיו
לריקי תודה.
ענית לי כל כך נכון. בשיר ממש
"העולם גדול והמקום אחד"
והמקום אחד
הזכיר לי את עמי ותמי עם פירורי הלחם… הם נעלמים בשנייה.
יפה גם בגלל חדות הקונטרסט.
הוי שירה. כמה שאת צודקת ביחוד שהגענו לבית של המכשפה.
כעיין אפיטף.
יפה השיר, גיורא, אהבתי את הארוניה הנובעת מהניגודים בין העולם כמקרו לבין המקום הספציפי כמיקרו
לחנה תודה. אכן צדקת בהבחנתך. זה אחד המרכיבים "העושים" את השיר.
ליהונדב
אתה יודע, זה זעזע אותי לראות מה שכתבת מפני שאתה צודק. כתבתי אפיטף בלי לחשוב על הצורה הזו, אלא מפני שכך הרגשתי כשכתבתי את השיר (ולצערי כך אני מרגיש רוב הזמן).
'עברת בו פעם', אה גיורא? איזה יופי! אהבתי מאוד.
תודה תלמה
אני מקווה שלכל אחד יש את "אותה פעם" שבא עבר ב"עולם יפה". יש שזכו ועברו כמה מקומות כאלה.
ויש כאלה שהם בדרך לשם ומי יודע אם יגיעו בכלל.
בכל אופן, אני לא מכיר כאלה שהצליחו לחזור "לאותו מקום במדויק".
גיורא, זה מקסים.
הנקודה שבלב, המקום ההוא שמחפשים
כל הזמן.
פעם בכמה זמן מגיעים, עוברים.
בלי תכנון, בלי משים.
ואחר כך רוצים שוב ועוד ולתמיד.
אבל לא זו דרך העולם הזה כנראה.
כאן החיפוש, המאמצים, ההתנסויות.
המרחקים בין הסבל לאושר.
ההשתנות.
לרונית
תודה על הגרסה שלך למה שכתבתי. זה מאד מרגש שמשהו שכתבתָ מוצא את מסילותיו ללבו של אדם אחר וגורם לו ליצור משהו חדש.
תודה
מקסים,
וגם צובט מתחת לחיוך הגדול.
התגובה שלך יחד עם זו של כל האחרים מרגשת אותי כי היא מראה לי שבשיר הקטן הזה ,שבמיוחד יקר לליבי ,הצלחתי להעביר את כל אותם דברים שכתבתם כשכל אחד מכם מדגיש נים אחר בשיר.
גיורא, אהבתי את השיר הזה כיוון שהוא מבטא קיום עמוק, רב מימדי, ועושה זאת במילים ישרות וישירות.
הלא אתה משתמש במילה "עולם", במשמעות הכל, ואם הוא הכל – כיצד ניתן רק לחלוף בו, כיצד הוא רק נקודה? אלא שהעולם עצמו בעל קיומים שונים, או בניסוח אחר העולם כולו הוא יותר מן העולם כולו.
לחן, תודה.
לקח לי קצת זמן למה התכוון המשורר כשפֵּרֵש את המשורר, אבל כשהבנתי, הבנתי שצדקת מאד. שלך גיורא
גיורא, שיר יפה, מאוד, באמת מעין אפיטף או סכום ביניים, "לחזור לאותו מקום במדויק" נפלא
לחני, לצערי הרב זה לא יכול להיות רק סכום ביניים (אלא אם אצליח לחזור לאותו מקום במדויק).
גיורא, הבעיה אינה לחזור לאותו מקום אלא לאותה פעם. שהרי חכם אחד אמר שאי אפשר להכנס פעמיים לאותו נהר
לאהוד.
עמדת בדיוק על האירוניה שבשיר. לאחר שהערת את תשומת ליבי, שמתי לב שזו אכן גרסה פיוטית לדבריו של הרקליטוס.
ולגבי החלק הראשון של הערתך ראה את תגובתה של חנה טואג לשיר זה.
תודה
גיורא
ניסוח יפה לחוויה חד פעמית, עם נ.צ. משלה.
יופי!
תודה לבנה וסבינה
העולם יפה בשיר. רק תגיד היכן הנקודה ונבוא לראות גם…:)
לתמי
לכל אחד הנקודה שלו. אבל אולי נפגש פעם וניצור לעצמנו נקודה רק שלנו?
חד ופוצע
תודה
הנה הביצוע הווקלי לשיר
http://www.youtube.com/watch?v=Fil8k8FlfKs