צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

חוצפת יעקב

חֻצְפַּת יַעֲקֹב

                                           "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי…"  (בראשית מ"ז 9)         

 

 

מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי

שְׁנֵי חַיַּי

עָנָה יַעֲקֹב לְפַרְעֹה

וְהוּא בֵּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.

 

לֹא דַּי לוֹ

שֶׁאִמּוֹ אָהֲבָה אוֹתוֹ

עַל פְּנֵי אָחִיו,

שֶגָּנַב אֶת הַבְּכוֹרָה

וְזָכָה לִסְלִיחַת עֵשָׂו,

שֶׁשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ הָיוּ

יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב

בְּבוֹאָם מִצְרָיְמָה.

שֶׁנֶאֱבַק עִם מַלְאָךְ אֲדֹנָי

וְנָשִׁים נֶאֶבְקוּ עַל אַהֲבָתוֹ

 

וְיָכֹל הָיָה לְכֻלָּם.

 

אָז נָכוֹן,

טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף

אֲבָל מָה זֶּה לְעֻמַּת

כָּל הַיֶּתֶר?

 

35 תגובות

  1. אהבת אם, אהבת נשים, בכורה וסליחה,
    אלה דברים שאם אין לך אותם זה עולם ומלואו,
    אבל אם יש לך אותם, זה נחמד, אבל לא משמעותי.
    לאבד ילד – אני מבין למה זה יכול להיות המאורע הכי חשוב בחיים.

    • שיר מקורי גיורא ,תפיסה מענינת של הטקסט התנכי הפוך על הפוך. גם אני מוצאת עצמי מזדהה דווקא עם האנדרדוגס התנכיים, וגם יעקב היה במידה מסויימת כזה ,בעוד עשיו חוגג עם כל נשותיו הנכריות יעקב עבד 14 שנה עבור אהבת חייו, שנקטפה ממנה בעודנה באיבה

      • צ"ל: שנקטפה ממנו

      • מיכל ברגמן

        התנ"ך כל כך גדול בתיאור המצומצם שלו דמות כמו יעקב – אתה השתמשת במילים הנצחיות שלו ויש כאן בעיני פספוס – צריך משהו חזק מאוד כדי לעמוד ולגרד את ציפורני הניסוח התנכ"י וכאן אני לא מוצאת את זה. המילים אינן שלך והרעיון – שיכול כמובן לבוא שלא מהתנ"ך עצמו – לא מנומק דיו.
        מקוה שזה בסדר לומר את זה. אני לא מבינה גדולה בשירה.

        • למיכל שלום
          אני מנצל את הרגעים האחרונים לפני יציאה לסוף שבוע בטבריה כדי לענות לך:
          מותר וגם רצוי להגיד את מה שאת חושבת.

          אין צורך להתנצל ולומר "שאת לא מבינה בשירה". את מבינה טוב מאד. ןאני לא כותב "למבינים".

          אני כמובן לא מסכים לדעתך ,אחרת לא הייתי "משחרר" את השיר. אני מאמין שיש בו את מה שציינת בצדק שצריך שיהיה.

          אבל בשלב זה לא ארחיב.
          כל הכבוד לך!
          גיורא

          • מיכל ברגמן

            התכוונתי שאינני בקיאה בכל מילון המונחים השיריים
            צא לשלום ותהנה!

        • למיכל שלום
          חזרנו מסוף השבוע (המלון היה מחורבן אבל הגליל נפלא).

          כמה מילים,, בלי לנסות ולהגיש את השיר על הצלחת.

          דווקא דמותו של יעקב "אינה מצומצמת" נדמה לי שדמותו ודמות דוד הן המפורטות ביותר במקרא.

          רוב המילים בשיר הן שלי, אבל חלקו העקרי של השיר מורכב מהמאורעות העיקריים בסיפור חייו של יעקב כפי שמופיע בספר בראשית.

          מגיבים אלמוניים יצאו לפני כשבוע נגד שני שירים שבהם הופיעה "רשימה". הטענה כלפיהם (הלא מוצדקת לפי קריאתי את השירים ההם) הייתה שאין "ברשימות" ערך מוסף. הרשימה הארוכה בשירי באה להבהיר את הדיסוננס בין דבריו של יעקב לפרעה בבית הראשון לבין הידוע לנו על קורותיו כפי ש"תקציר" שלהם מופיע בבית השני.

          המטלה על המשורר(לפי תפיסתי) היא לא לפרש את התנ"ך או להאיר זווית חדשה של הדמויות המופיעות בו. אלא להגיד משהו על החיים עכשיו. החיים הפרטיים ,או הלאומיים או הכלל אנושיים ,ולדבר על דילמות אנושיות.
          הבית האחרון מנסה לעשות זאת (וראי גם תשובתי לסבינה).

          אבל, הקורא הוא המחליט.
          ומבחינתו 100% של הצדק בידיו.
          תודה שקראת
          שבוע טוב
          גיורא

      • לחנה
        תודה
        אכן "הפוך על הפוך"
        ועוד פעם הפוך.
        שבוע טוב
        גיורא

      • לחנה.
        דווקא לפי קריאתי את הספור המקראי היה עשיו "האנדרדוג".
        הכוח של הסיפורים המקראיים נובע הרבה פעמים מכך שיש מתח בין הרובד "הרישמי" המצדד בה' ובשליחיו הדוגמא הקלסית היא של שמואל שליח ה' ושל דויד המלך. בעוד שהסופר המקראי נושא את דבר ה' בו בזמן הוא גורם לנו להזדהות עם הדמות שאינה נושאת חן בעיני ה'.

        רבים כמוך מוצאים את עצמם מזדהים עם "האנדרדוג" אך לא שמים לב לכך שאתם מזדהים איתו כי הסופר החתרן רצה בכך.

        אני מתכוון להעלות בעתיד עיבוד של מאמר שכתבתי כדי להראות את הנועזות והתחכום של הסופר המקראי.

    • גיורא פישר

      לאבי. תודה.
      כיוונת לדעתי
      אכן, על כל מה שציינת מדבר השיר.

  2. ראיה מענינת, באמת מצטיירת כאן דמות שזכתה כמעט לכל הטוב ועדיין"מעטים ורעים" אני תמיד נטרתי לו על גנבת הבכורה.. יפה השיר

    • רות בלומרט

      כרוב בני האדם, גם יעקב נוטה לראות את הקושי שהיה בחייו. ואכן הם היו רצופי מאבקים ולפיכך "מעט ורעים", מן הסתם כוונתו שהטוב היה מעט והרע- מרובה וקשה לקנא בו. חוצפה? תמהני. חוץ מזה, השיר יפה ומעניין.

    • לחני. אכן, דמותו של יעקב היא מהמורכבות בתנ"ך. פירוש המילה עקב הוא :עקום ,עקלקל. כך היו חייו של יעקב.
      על כל שחטא הוא נדרש לשלם.

      הבחירה של המאורעות והדרך בה הצגתי אותם אינה מקרית והיא משרתת את מה שרציתי להעביר בשיר.
      תודה

  3. תַּלְמָה פרויד

    נשמע כאילו עין שלישית מתבוננת בקנאה ביעקב שקיבל כל כך הרבה מתנות מן החיים, וממעיטה בכובד המשקל של 'טרוף טורף יוסף'. ודווקא, היפכא מסתברא.
    מעניין ומתוחכם, גיורא.

  4. סוף השיר סטירת לחי ממש !
    יש ברכת יעקב יש אהבת יעקב, יש שושנת יעקב ויש עכשיו …"חוצפת יעקב" שיר מקורי ומתריס
    מצוין

  5. שיר טוב. אתה מדבר בו בכמה קולות.

    • לסבינה שבוע טוב
      נכון, אני מדבר באמת בכמה קולות ומשאיר לקורא להחליט איך הוא עונה על השאלה בשורה האחרונה ואיך הוא קורא את שם השיר. האם כפשוטו או באירוניה.

  6. אין צער גדול יותר מצערו של אב שכול שאהבת בנו עלתה על כולנה, ולא חוצפה היא, אלא סדרי חשיבויות, ומי כמוך יודע.

    • ללבנה.
      זו בדיוק הכוונה של הכותרת הפרובוקטיבית,ה מפרשת מזווית אחרת את דברי יעקב.
      תתפלאי ,הרבה אנשים קוראים את הכותרת כפרוש לגיטימי לסיפור חייו של יעקב ולתשובתו לפרעה.

  7. זהירות גיורא, האירוניה המרה שבשיר הזה עלולה להתפספס. בספר דרושים לו שכנים מרים כיאות לו.
    ולסיפור עצמו יש גם פן אירוני משלו:
    יעקב,הגיבור הרמאי, הטריקסטר של ספר בראשית, מרומה בעצמו. שהרי לא טורף יוסף…

    • תַּלְמָה פרויד

      נכון אמיר, שיוסף לא טורף, אך אחיו גרמו לאביהם במרמה להאמין שכן. והוא חי במשך שנים כאב שכול (אולי מידה כנגד מידה על כך שבעצמו רימה, כדבריך) וע"כ מבחינת הצער והכאב היה כְאָב שכול.

    • שלום אמיר
      תודה.
      אענה על הערותיך:

      בספר יש לו שכנים מרים עוד יותר.

      אבל (אבל גדול). בהתאם לשיטתי: באומנות, כל יצירה (אלא אם היא חלק ממחזור) צריכה להשתדל להיות משק אוטרקי. כלומר ,כל הנתונים (במידת האפשר) הדרושים לפענוחה צריכים להיות בתוכה, או שיהיה משהו ברור שיפנה את הקורא להשלמת הידע החסר.

      ברור שמקומו של השיר בספר מכוון את הקורא לפרשנות מסוימת בגלל השכנות או מצב הרוח שסוחב הקורא מהשירים הקודמים. אבל אני כאמור משתדל שהשיר יעמוד בפני עצמו בלי מורה לספרות שיעמוד ליד הקורא ויגלה לקורא פרטים ביוגרפיים על היוצר ובכך יכוון את הקורא לקריאה מאד מסוימת.
      חלק מהשירים שפרסמתי פה בבלוג נועדו לבדוק אם הם מסוגלים ללכת בכוחות עצמם או זקוקים לעזרים חיצוניים כמו שציינת והזכרתי.

      נושא שני שהעלת הוא נושא האירוניה. כבר עמדתי מספר פעמים פה באתר על נושא השימוש בה. אתה וותיק ומנוסה ממני בכתיבה ובודאי למדת כבר ששימוש באירוניה הוא "טריקי" ,כי הרבה פעמים אנחנו מבחינים בשימוש בה בחיים בזכות שינוי בגוון הקול או עווית בפנים (גם זה לא תמיד עובד והראיה אותם המקרים שבהם אנשים נעלבים כי לא הבינו את האירוניה שכוונת אליה).
      בכתיבה ,שאין בה את כל אותם עזרים חיצוניים יש סיכוי רב מאד שהאירוניה "לא תעבור".
      לקחתי בחשבון את העניין הזה בשיר "חוצפת יעקב" ובעצם גם כיוונתי לאמביולנטיות בקריאת השיר. זו הסיבה שנתתי לו את השם הפרובוקטיבי "חוצפת יעקב", שם בוטה, המכריח (להבנתי) את הקורא לשאול את עצמו האם המשורר צודק בכותרת שהעניק לחייו של יעקב?

      לקחתי בחשבון שהאירוניה לא תעבור והשיר יקרא כפשוטו וגם זה טוב מאד בעיני. כי על השאלה שמעמיד השיר בבית האחרון אפשר לענות דבר והיפוכו ,וכל תשובה תהיה נכונה לגבי מי שנותן אותה. תשובה אחת לא יותר "טובה ונכונה " מהשניה. מה עוד, שאותו אדם יכול לענות תשובה שונה בכל שלב של חייו. אמנם "טרף טורף" היא הקצנה של המשוואה, אבל כולנו הרי עושים בכל שלב של חיינו חשבונות רווח והפסד. כתבתי על זה בצורה אחרת ובגישה אחרת בשיר "חשבון"

      http://www.blogs.bananot.co.il/show
      Post.php?itemID=7720&blogID=236

      לקחתי בחשבון את העובדה (הסיפורית) שבסופו של דבר לא "טרף טרף יוסף". אבל מבחינתו של יעקב- הוא חי את רוב חייו מתוך ידיעה שבנו מת וידיעה זו צבעה את חייו.

      הפן של הרמאות ועונשה בחייו של יעקב בחינת "מידה כנגד מידה" בא לידי ביטוי בצורה מפורשת יותר בסיפור שבו לבן מחליף בליל הכלולות את רחל בלאה וכשבא יעקב בטענות ללבן ,עונה לו זה עם רמז ברור לסיפור גנבת הבכורה מעשיו: " לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה "(בראשית כ"ט 26).

      תודה על ההערות הקשורות ל"מלאכת השיר". אני מנסה לעורר אותן כאן באתר מדי פעם. אך בהצלחה מועטה.

      • גיורא, מסכים עם שאיפתך לשירים 'אוטרקיים', אבל לא נורא אם במחזור שירים שיר אחד נסמך על ההקשר שמעניקים לו חבריו. זו היתה עצה ולא ביקורת.
        מסכים אתך גם לגבי הסיכון שבאירוניה -גם בשיר ניתן לבנות את הטון, אבל זה מורכב יותר ופחות מיידי מאשר בדיבור כמובן.
        אשר לדו משמעות שבסיום, למען האמת אני סבור שהיה ראוי להיזהר ממנה. שתי הפרשנויות מוליכות למובנים סותרים, ולא משלימים. בצד שירים אחרים שלך בנושא אני מניח שהעובדה שהוא לא נטרף מפריעה ולא מעשירה. הרי לא בצער שסופו שמחה מדובר.

        ועל יעקב, ברשותך, לא ארחיב, כי כבר הרחבתי במקום אחר. כולם מרמים את כולם שם (רבקה, לבן, רחל) והאקט האחרון של יעקב הוא גזלת הבכורה מנכדו. אבל יש בזה עוד.

        • גיורא פישר

          שלום אמיר
          קודם כל ,אין לי בעיה גם עם ביקורת. הכל נעשה לשם שמיים ואני רק מרויח מההערות האלה שגם אם לעיתים אנילא מאמץ הרי הם מחדדים עניינים עקרוניים.

          אני מסכים אתך וכתבתי במפורש בתגובתי שבמחזור שירים אני "מרשה לעצמי" ששיר אחד ישען על השני. לא רק מבחינת האינפורמציה אלא גם ביצירת הערך הסגולי הסופי של היצירה, כלומר, לעתים הערך הפואטי של כל שיר במחזור הוא לא כל כך גדול אבל הוא נדבך באפקט המצטבר.

          לגבי השיר הזה. ברור לי (כמו שכתבתי) שהשיר מוביל לשתי מסקנות הסותרות זו את זו.
          קראתי ראיונות עם דב לאוטמן שבנו התאבד והוא לא מרשה לתת לפרט זה במשוואה של חייו לשקול יותר מכל ההצלחות.
          לעומת זאת יעקב המקראי בדבריו "מעט ורעים" כן רואה את המשקולת הזו כבדה יותר.
          אני מכיר עוד כאלה כמו יעקב ורמזתי על הכיוון באירוניה. אבל אני לגמרי לא פוסל את הקריאה של השיר "כפשוטו" ואימוצה גם כתפיסת חיים.
          שכל קורא ישקול ויחליט עם מה הוא מסכים.

          ובנושא "טרף טרף " שלא נטרף. אני לא רואה את הבעיה כשהשיר "עומד בפני עצמו" כי כמו שציינתי וגם תלמה ציינה רוב חייו של יעקב עברו תחת התחושה שבנו "נטרף" ואי אפשר לשנות רטרואקטיבית את התחושה כלפי החיים למרות שלכאורה בסופם יש "הפי אנד".

          דווקא במקרה זה ,בספר אצלי בהקשרו יכולה להשאל השאלה שהעלת ,אבל דווקא שם היא לא תהיה משמעותית בגלל ההקשר הסביבתי.

          איפה כתבת על יעקב, אשמח לקרא.
          תודה
          שלך
          גיורא

          • גיורא, אכן כיוונתי לספר שבו תישאל השאלה.
            לטעמי היופי שבריבוי משמעויות הוא לרוב כשהן תומכות ומעמיקות זו את זו.
            מה שמציל פה את המצב הוא באמת העובדה שסבל שנים רבות (וזה כמובן החלק הלא-סותרני!)
            על יעקב כתבתי ב'אחֶרת: עיונים בנושאי עבר הווה ועתיד' שערכתי בזמנו עם אהרן אמיר וגיא מעיין.

          • גיורא פישר

            לאמיר. תודה. אולי תעלה את המאמר ל"בננות"?
            יש לי כמה מאמרים אקדמיים שכתבתי על נושאי מקרא וספרות.
            לצערי הרב, לפי תפיסת האקדמיה "כמה שיותר יבש ויותר משעמם- יותר טוב". לכן, אעשה להם הסבה ללשון בני אדם.

          • לא, לא מתאים גיורא. זהו מאמר אקדמי ביסודו (אם כי לא יובשני) שמפעיל מתודות השוואתיות של מדע הדתות על המיתוס העברי.

          • רות בלומרט

            איזה הפי אנד?! ירידה למצרים, נטישת חלוםמות אברהם? נכדיו מצריים? אז הוא לא רעב, אבל מתגשם לנגד עיניו החלום שחלם יוסף וכה הכעיס אותו " הנבוא אביך ואמך להשתחוות לך?" נראה לי שחייו היו בלגן ושינוי שמו לא עזר לו כלל.

  8. אהוד פדרמן

    שכחת לציין שבהמשך יעקב גם התלונן בפני פרעה על שאבותיו האריכו ימים ממנו.
    אכן כמו ששינן אבי באוזני משחר ילדותי,

    איזה הוא עשיר ? השמח בחלקו!

    ויש הרואים בעולם רק את חלקם של האחרים וצר להם על עצמם שהוא לא שלהם

    • שלום אהוד.
      תודה.
      לא שכחתי להזכיר את מה שציינת, בחרתי לא להזכיר.
      כי בסופו של דבר (כמו שהערתי באחת התגובות). המטרה שלי היא לא לפרש או להאיר את חיי יעקב אלא להשתמש בסיפור המקראי כדרך להגיד משהו רחב יותר על החיים.
      אפשרות אחת היא הלקח שאביך ואתה הפקתם מהסיפור.

      את סוף השיר אפשר לקרא באירוניה או כפשוטו או בדרך שאתם קראתם.

      כל אחד והדרך בה הוא מודד את חייו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר