בננות - בלוגים / גיורא פישר / הזמנה לערב לכבוד יציאת ספרה של אגי משעול "בקור בית"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

הזמנה לערב לכבוד יציאת ספרה של אגי משעול "בקור בית"

 

 

שלום לכולם
אגי משעול בקשה ממני להזמין אתכם לערב שיערך בבית ביאליק לכבוד יציאת ספרה "ביקור בית".

במרכז הספר עומד מחזור השירים "ביקור בית".
במחזור זה משחזרת אגי משעול את הריחות, הטעמים ואת חייה של משפחה קטנה בארץ ישראל של שנות החמישים.
 צל השואה נלחם בצורך הטבעי להשתלב "בים השיבולים" שמסביב.

לכבוד ה "בננות" בחרה אגי להביא  שיר מתוך השער המוקדש למשוררים.

נמוקי השופטים

 

 

יֵש לָךְ עוֹד זְמָן.

עַל קְצֵה הַצּוּק מִצְטוֹפְפִים עוֹד לְפָנַיִךְ

רַבִּים וְטוֹבִים.

 

אַתְּ עוֹד צְעִירָה.

זֶה לא שֶהַמּוּזוֹת נָטְשוּ אוֹתָךְ

אוֹ נִטְרְפָה עָלַיִךְ חֲלִילָה דַעֲתֵּךְ,

זֶה לא שֶקָדְרוּ לָךְ הַשָמַיִם

אוֹ נִגְדַּע מַטֵּה לַחְמֵךְ,

חַכִּי.

 

בְּסַך הַכּל אַתְּ סוּגָה שָם בַּוְּרָדִים

וְהָרוּחַ עוֹד נוֹשֵב בְּאוֹפָנַיִּךְ

וּמִי שֶמִּסְתַכֵּל בָּךְ מִיָּד רוֹאֶה

אֶת הַסְּנֵה הַמְּרַצֵּד בְּעֵינַיִךְ

 

אֵין לָךְ אֶת הַלּוּק.

אַתְּ צוֹהֶלֶת מִדַּי וְנוֹטָה

לְהִתְפָּרֵץ בְּצְחוֹקִים

וַאֲנַחְנוּ מַעֲדִיפִים אֶת שִירַת הַצִּפּוֹר

הַמְּשֻפֶּדֶת עַל חוֹחָהּ.

 

כּל הַזְּמָן אַתְּ פּה וְשָם –

כּוֹתֶבֶת שְתֵּי שוּרוֹת וּכְבָר

שוֹלַחַת אוֹתָן קָדִימָה כְּמוֹ יָדַיִים

מָה אַתְּ עוֹד צְרִיכָה?

 

אֵינֵךְ בַּאֲפֵלָה סְפִינָה גוֹשֶשֶת

הֲאִם לא דַי לָךְ בְּמַתַּתְאֵל?

 

חִשְבִי עֲלֵינוּ,

הֲרֵי גָּם לָנוּ מַגִּיעַ מַשֶּהוּ:

לְהַשִיב אֵיזֶה צֶדֶק עַל כַּנּוֹ,

לִנְטוֹת אֵיזֶה חֶסֶד,

גָּם לָנוּ מַגִּיעַ לָצֵאת בְּהַרְגָּשָה טוֹבָה

לא כָּכָה?

תַּגִּישִי שוּב בַּשָּנָה הַבָּאָה.

הנה ההזמנה לערב:

חמישי, 25 ביוני, 2009 20:30 <!–categories:

מיקום: בית ביאליק, רח' ביאליק 22, ת"א, 03-5254530
דירוג העורכים: *****

–>

 
אגי משעול בבית ביאליק: ערב מיוחד עם צאת ספרה *ביקור בית* (הקיבוץ המאוחד)

מיקום: בית ביאליק, רח' ביאליק 22, ת"א, 03-5254530
 

על ביקור בית: פרופ' חביבה פדיה

קוראים משירי אגי משעול: דרור בורשטיין, בלהה בן-אליהו, שי דותן, אריאל הירשפלד, תמיר להב-רדלמסר, ג'יטה מונטה, רות קלדרון, טובה רוזן, יודית שחר, ליאור שטרנברג

מחול שירה ומשחק: עדיה גודלבסקי, ענת זכריה וגבריאל נויהאוס

אם אשהה רק עוד רגע: אגי משעול

מוסיקה: קורין אלאל

19:30 פתיחת קופות / 20:30 תחילת הערב

כרטיסים: 35 ש"ח.

 

 

15 תגובות

  1. גיורא לשם

    לומר את האמת, לא חזיתי שתהיה כזאת מהומה!
    ברכות לספרה של אגי משעול.

    • גיורא פישר

      לגיורא לשם שלום
      כנראה המאמר של אמנון נבות "התיישב" על פצעי עבר והווה. אם כי נדמה שהוא הגיש להנחתה.

      בכל אופן, בשיר זה מרמזת המשוררת על שיקולים לא ממש אומנותיים בבחירת הזוכים בפרסי הספרות ותהיה על איכות השופטים (נכון ככה?)
      האירוניה מופנית החוצה אך המשוררת לא עיוורת, ואפשר למצא בשיר גם אירוניה עצמית.

      • גיורא לשם

        לגיורא פישר,
        ללא ספק אני חש באירוניה. אינך יכול לשער בנפשך כמה עשרות שנים אני מסרב לשבת בוועדת שופטים של פרס ספרותי!

  2. תמי כץ לוריא

    מאד אהבתי את השיר, ואת שירתה של אגי משעול בכלל.

  3. נשגב מהבנתי הקשר בין הדיון שערכתי בספריהם של לאה איני ואחרים לבין המשוררת הנכבדת כה בעיניך,וודאי על רבים אחרים.

    ולמרבה הצער או הרווחה איני רואה כל קשר בין השיר המצוטט לבין סוגיית פרס ספיר ודרכי מימושו עלי אדמות כפי שבאו ליידי ביטוי כה נלבב השנה.

    איני קולר להיתלות בו,אדוני,וכמו כן
    איני יודע משחק טניס מהו – כך שאם הייתי המחבט או הנחבט – היה זה מחמת בורות מוחלטת בחוקי המשחק התיקשורתי
    =אינטרנטי.אני עוסק בספרות במובן הצר והחמוץ (בעיני רבים) והנלעג (בעיני עוד יותר רבים) של המושג.

    מסור,אם תרצה,את הערכתי הכנה למשוררת,
    שדבר אחד נהיר לה כנראה – שמירת המרחק מכל קשר עם הספרות האינטרנטית,ומסירת העניין לשליחים מטעמה ורק עניינים נחוצים (פרסום ברושור לערב ספרותי לכבודה)

    כמבקר ספרות,לא אוכל לשמור על מרחק האנינות הזה,אוכל רק להעריך את הללו
    הנשמרים,אפילו בתחפושת או בהיחבא ,מכל מגע עם הז'אנר הנזיל והמבעבע ונפוג על מסך המחשב.הערכה זו אין לה כמובן כל קשר להערכת שירתה – אבל זאת אני מותיר לנכבדים ממני.

    תודה לך, א. נ.

    • אוהבת את שירתה של אגי משעול ואת השיר תודה שהבאת ,גיורא

    • גיורא פישר

      שלום אמנון (אפשר?, או צריך להיות -אדוני?)

      אין לי שום עניין להפוך את ההזמנה הזו ללבירינט תגובות כמו בפוסט ההוא.
      הורדתי מההזמנה את הפסקאות שהפריעו לך. רשמתי אותם כי הבנתי מתוך הפוסט והמאמר ב"מעריב" שאתה מלין על כישוריהם ושיקוליהם האומנותיים של קובעי הפרסים. זה הקשר שמצאתי בין השיר של אגי משעול לדברים שלך.

      מזל שלה יש הומור בריא.והיא לא לוקחת את עצמה ברצינות כל כך תהומית.

      אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי להאיר את עיניך החוזרות ומבזות את הפרסום באינטרנט כאילו הוא מחלה מדבקת ההורסת כל חלקה טובה בספרות. כאילו פרסום באינטרנט מעיד באופן אוטומטי על איכות ירודה.

      סופרים ומשוררים רציניים לא כותבים בשביל "האינטרנט". הם כותבים מאותה סיבה שאמנים יוצרים מאז ראשית האומנות.
      אני מקווה שאתה לא עד כדי כך אטום כדי לחשוב שאם השיר מתפרסם בספר ואחר כך באינטרנט הוא נדבק בוירוס הפוגע באיכותו.
      ואם השיר התפרסם קודם באינטרנט ואחר כך בספר איכותי ,אז מה?

      עליך להביא בחשבון שכמעט ואין היום ליוצר חדש דרך להביא לפרסום את יצירותיו.
      בעבר היו תשעה עיתונים יומיים שהתגאו במוספי ספרות גדולים שניתן היה לפרסם בהם. ואילו היום נשארו ארבעה עיתונים עם מוספי ספרות דלים המפרסמים בעיקר יצירות מתוך ספרים שיצאו לאור.
      מה יעשה יוצר שרוצה שיקראו אותו?
      היכן יפרסם?

      אם הבנתי נכון, ההערכה הכנה למשוררת נובעת מכך שהיא מתרחקת מהמדיום הזול, האינטרנט.ובכן, אגי משעול לא מתנזרת ולא פוסלת את הפרסום ,היא מאשרת לפרסם את שיריה באתרים מכובדים כמו כאן ב"בננות" או בynet
      אם כל הערכתך אליה פסקה כתוצאה ממידע זה, חבל.

      האיכות קובעת ולא האכסניה.

      בברכה
      שלך
      ג.פ.

    • גיורא לשם

      לגיורא פישר,
      א.נ. לא ראה כנראה את ההערה שהתלוותה לפתיח שלך, שאותה מחקת בשלב כלשהו.

    • לאמנון נבות

      ר5בים שלא רצו להיטנף בבלוג אפילו בעילום שם ולא
      התבטאו מקשיבים לקולך.

      אני מכיר כמה

      אני שומע את היאוש בקולך.

      קול שפוי כמעט יחיד.

      אל תקרוס.

      תודה

      אנונימי

  4. תַּלְמָה פרויד

    אהבתי את השיר ואת האירוניה. כנראה שבאמת צפוף שם בקצה הצוק. בהצלחה בערב.

  5. אני יודעת שהנושא רציני, אבל זה משעשע. במיוחד הבית האמצעי. במיוחד שאבתי נחת מהעניין של העדפת השירה של "הציפור המשופדת על חוחה" :)

  6. שוב אותו ה"צדק"-משקיט-המצפון המגוחך והמגחיך. שיר נפלא לאגי.

    • גיורא פישר

      שלום ללי
      בינתיים אני יכול לספר שהערב היה מאד מוצלח. נמסר גם שהמהדורה הראשונה (1500 עותקים) נמכרה כולה.

      אני מנסה להעלות פוסט חדש ולא מצליח. אני מתנצל בפני המנסים להכנס ומגלים- כלום.
      אולי זה מרמז לי משהו על השיר שרציתי להעלות.
      עוד נסיון אחד.
      שבת שלום
      גיורא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר