בננות - בלוגים / / איזה נמר אתה? אתה שואל (לאמיר אור)
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

איזה נמר אתה? אתה שואל (לאמיר אור)

 

 

 

 

 איזה נמר אתה? אתה שואל

                                      לאמיר אור

 

 

וַאֲנִי, מֵעוֹלָם לֹא דִּמִּיתִי עַצְמִי לְחַיָּה

בְּוַדַּאי לא נָמֵר.

גְּדִי אִם יִרְבַּץ לְיָדִי-
אֶשָּׁאֵר רָעֵב.

אַךְ אוּלַי אֲנִי גְּדִי
שֶׁרָבַץ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא
וְטָרֹף טֹרַף 
 

הַגְּדִי בְּחָלָב אִמּוֹ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

11 תגובות

  1. וואו! איזה שיר יפה גיורא לשבת

  2. גיורא לשם

    גיורא,
    השיר יפה.
    בשורה האחרונה די במלים "הגדי בחלב אמו".

  3. אני הגדי בחלב אימו
    וואו, סיום מצויין

  4. הו מה נורא, בעקבות אמיר אור התדרדרת גם אתה. שכח מנמרים ומציטוטי תנ"ך מנייריסטים. שירתך יפה כשאתה פשוט. אתה.

    • גיורא פישר

      חנה היקרה
      תודה על תגובתך.
      השיר הזה פורסם מיד אחרי בקשתו של אמיר לכתוב שיר שיהיה בו נמר, רעב, וטרף.
      הוא נכתב כחלק ממשחק. שתלתי בו כבדרך משחק המון ארמזים ממקורות שונים:
      האפוס הגרוזיני "עוטה עור הנמר"
      חזון אחרית הימים "ונמר עם גדי ירבץ" תהילים כ"ג "ה' רועי ..בנאות דשא ירביצני" "לא תבשל גדי בחלב אמו" והכי חביב ושובר לב הוא שירה של לאה גולדברג "ערב מול גלעד" על הטלה שהלך לאיבוד ואמו מחכה לו.
      איני נוהג לפרסם שירים מיד לאחר שנכתבו ,אלא נותן להם לנוח זמן רב עד שאני מעלה אותם.
      העובדה שהעליתי מיד מעידה על ההמלטה הלא כשרה של השיר.
      השיר הוא "אמיתי" מהבחינה שהוא מציג את מחשובתי ורגשותי האמיתיים, וגם על כך שהשקעתי "עבודה" בו. ורציתי לשחק בשילוב ארמזים באופן טבעי בשיר.

      לכן, יתכן בהחלט שבעתיד אשתמש בגרעין השירי האמיתי של "המשחק-שיר" הזה ,ואהפוך אותו לשיר, אז,כך אני מניח אסלק את רוב הארמזים ואשאיר רק את אלה הנחוצים.
      תודה
      גיורא

  5. אוי לא. שוב נמר. העניין הופך תיכוניסטי מרגע לרגע. אולי נשחק ארץ עיר-חי-צומח-דומם-משורר?

  6. נמר של נייר.

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר