איזה נמר אתה? אתה שואל
לאמיר אור
וַאֲנִי, מֵעוֹלָם לֹא דִּמִּיתִי עַצְמִי לְחַיָּה
בְּוַדַּאי לא נָמֵר.
גְּדִי אִם יִרְבַּץ לְיָדִי-
אֶשָּׁאֵר רָעֵב.
אַךְ אוּלַי אֲנִי גְּדִי
שֶׁרָבַץ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא
וְטָרֹף טֹרַף
הַגְּדִי בְּחָלָב אִמּוֹ.
וואו! איזה שיר יפה גיורא לשבת
אני הגדי בחלב אימו
שורה נפלאה
גיורא,
השיר יפה.
בשורה האחרונה די במלים "הגדי בחלב אמו".
לגיורא תודה
אני מיד מתקן
שבת שלום
גיורא, תודה על הגדי היפה הזה (וכבר עמדו כאן על יופיה של השורה האחרונה עם ריבוד משמעויותיה). עכשיו נותר לך רק לחזור לסדנת הנמרים ולמצוא לך גם את הנמר שירבץ בצד הגדי –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16872&blogID=182
קשוח אתה אמיר, לא מוותר
אני הגדי בחלב אימו
וואו, סיום מצויין
הו מה נורא, בעקבות אמיר אור התדרדרת גם אתה. שכח מנמרים ומציטוטי תנ"ך מנייריסטים. שירתך יפה כשאתה פשוט. אתה.
חנה היקרה
תודה על תגובתך.
השיר הזה פורסם מיד אחרי בקשתו של אמיר לכתוב שיר שיהיה בו נמר, רעב, וטרף.
הוא נכתב כחלק ממשחק. שתלתי בו כבדרך משחק המון ארמזים ממקורות שונים:
האפוס הגרוזיני "עוטה עור הנמר"
חזון אחרית הימים "ונמר עם גדי ירבץ" תהילים כ"ג "ה' רועי ..בנאות דשא ירביצני" "לא תבשל גדי בחלב אמו" והכי חביב ושובר לב הוא שירה של לאה גולדברג "ערב מול גלעד" על הטלה שהלך לאיבוד ואמו מחכה לו.
איני נוהג לפרסם שירים מיד לאחר שנכתבו ,אלא נותן להם לנוח זמן רב עד שאני מעלה אותם.
העובדה שהעליתי מיד מעידה על ההמלטה הלא כשרה של השיר.
השיר הוא "אמיתי" מהבחינה שהוא מציג את מחשובתי ורגשותי האמיתיים, וגם על כך שהשקעתי "עבודה" בו. ורציתי לשחק בשילוב ארמזים באופן טבעי בשיר.
לכן, יתכן בהחלט שבעתיד אשתמש בגרעין השירי האמיתי של "המשחק-שיר" הזה ,ואהפוך אותו לשיר, אז,כך אני מניח אסלק את רוב הארמזים ואשאיר רק את אלה הנחוצים.
תודה
גיורא
אוי לא. שוב נמר. העניין הופך תיכוניסטי מרגע לרגע. אולי נשחק ארץ עיר-חי-צומח-דומם-משורר?
נמר של נייר.