צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

פני היתום

 

 

 

 

 



פני היתום

 

וְעַכְשָׁיו

לְאַחַר שֶׁהַכָּל כְּבָר כֻּבַּס,

קֻפַּל וְהֻכְנַס לִמְגֵרוֹת נוֹחוֹת,

אֲנִי לֹא יָכֹל יוֹתֵר

לַחֲמֹק מִפְּנֵי הַגֶּרֶב
הַיְּתוֹם קְרוּעַ הָעַיִן

שֶׁדָּחַקְתִּי לְתַחְתִּית

הַגִּיגִית.

 

 

 

 

 

 

32 תגובות

  1. גרב זה לא זכר?
    על כל פנים, הייתי כותבת – לעמוד בפני ולא לחמוק מפני… יותר מצחיק.
    אם מפריע לך – מחק אותי מכאן.

  2. מעניין, כי בדרך כלל חושבים על גרביים כמטפורה לזוגיות – עם או בלי בן זוג – ולא הורים וילדים. וגרב זה אכן זכר. אבל השיר יפה מאוד, יש בו כל הרבדים הגיורא-פישריים – הומור ועצבות והומאניות. :)

    • אוי לבושה!
      להגנתי (כאילו זה ישכנע את מישהו) אני יכול לומר שבמקור כתבתי גרב יתום ומישהו שסמכתי עליו תיקן לי.
      תודה למתקנים.רא
      גיו

      • בכוונה הפכת את השם? :)
        ולמה להתבייש בדבר כזה – כולנו נכשלנו בגרב מתישהו. קודם מלמדים אותנו שמילים בנקבה באות עם סיומת של זכר, ובאותו שדה סמנטי – נעליים וכו' – ואחר כך עוד טוענים שגרב זה באמת זכר? חוצפה.

        • היי לי
          קודם כל תודה על המחמאה ,עכשיו צריך לעזור לי מה לעשות עם היתומה-קרוע העין. זה לא מסתדר טוב באוזן ובעין. אבל רגע.. אני חושב שמצאתי משהו.

  3. גיורא, גם אני הייתי בטוחה שנים שמדובר בנקבה.
    אבל נקבה, זכר, השיר נהדר… :)

    (ואם יורשה לי קטן, יש משהו בדברי האנונימית מלמעלה…)

    • לשירה
      יורשה גם יורשה ,אני כידוע אחד שאוהב ומקשיב ומרשה שיגעו לי ב
      שירים.
      אתייחס לכך מאוחר יותר.
      שבת שלום

    • גיורא פישר

      לשירה
      בחרתי ב"לחמוק מפני" מכיוון שלא רציתי לקחת דווקא לכיוון ההומוריסטי, רציתי לדבר על משהו שמדחיקים וגם המילה "מפני" משמשת לי בכפל משמעות: מלשון הפנים של הגרב, ולברוח מ..

  4. רעיון מבריק! לי יש אוסף של יתומות כאלו שהלב מסרב לזרוק, אמיתי ועם זאת סימבולי

  5. בשורה תחתונה השיר עצוב ומטריד בשבילי. מה לעשות, אבל בדידות היא תמיד דבר רציני, גם של גרביים.

  6. יפה גיורא, איך בראי חפצי הבית, מטונימיות אנושיות שכאלה, יתמות הגרב המסכן כמו מצבו של השרוול ההפוך, הם מצבי נפשנו שלנו.

  7. רונית בר-לביא

    :)))

    נוגה ואנושי.

    רק: למה גיגית ?

    • לרונית
      הגיגית היא אותו כלי עגול המשמש לכביסה ולצרכי בית אחרים.
      כך קראנו לכלי בילדותי, חיפשתי שם אחר ולא מצאתי. כך גם מגדיר את הכלי הזה אבן שושן.
      תודה
      שבת שלום

  8. 1. נאמר לי על ידי בלשנית מוסמכת שבתנ"ך הזכר והנקבה מתחלפים חדשות לבקרים, כך שמקראית אתה תקין.
    2. נפלא!

  9. עינת אלוני

    זו הייתי אני, המגיבה שם למעלה.

  10. אהוד פדרמן לגיורא

    יתומה, יתום, אצלנו בגיגית הכביסה היה בית יתומים עד שעברנו לשיטת גרב מאמצת גרב בודדה ומאז שורה רק שמחה בגיגית. אשר לחורים, אני זוכר שאמא שלי הייתה מלבישה אותם על כוס ותופרת. ונאנח ,היו זמנים, היו זמנים שלא זרקו כלום והיו מטליאים ומעבירים מילד לילד…

  11. תמי כץ לוריא

    גיורא

    יפה מאד. אני אוהבת את הניגוד והמתח שנוצר בין הפאתוס של הכותרת לבין היתומה האמיתית, שאליה התכוונת.
    זו המיוחדות בשיר, ובעוד שירים שלך, שעושה את זה מעניין כל כך. מתכוננים למשהו בומבסטי ואתה בסך הכל מדבר על גרב. ואז אפשר ללכת הלאה, אבל לא למקום בומבסטי כל כך כמו שחשבנו בהתחלה.

    • גיורא פישר

      לתמי,
      תודה. התלבטתי כיצד לקרא לשיר. היו כמה אפשרויות כמו "גיגית" "פניו" ועוד. בינתיים זה יהיה השם בעזרת השם.

  12. נוגע ללב, גיורא. ולכף הרגל (בין אם הגרב יתום או יתומה).
    :)
    ואם כבר גיגית, אז פוזמק?
    :)
    סתאאאם.

    יש לי שיר שמתכתב עם שלך ברוחו ובתכנו, והוא שוכב (מיותם?) אצל עורך של אחד מכתבי העת (שאמר שיפרסם. ואלוהים יודע מתי), אז אשלח לך אותו בפרטי.

    • לשחר מריו:
      תודה ,גם אצלי השיר שנכתב לפני מספר חודשים נדחק מיותם לתחתית ההארד דיסק. בעקבות הפוסט של משה גנן על הגרביים (יום הכביסה) והפנים שראינו בטלויזיה בשבועות האחרונים. נזכרתי בשיר.

  13. יתמות עניין נוגע ללב במיוחד אם הגרב הוא מטאפורה. אבל גם ככה התבוננתך רגישה.

  14. יפה מאד ומזכיר (רק בתמונה הביתית )את השיר של אגי על הבית בו הכל מסודר במדפים…

    • גיורא פישר

      לסבינה
      אני מכיר את השיר של אגי (הכל אגור)יתכן שמשהו ממנו הדהד לי, שחר מריו שלח לי לפני כשבעה חודשים משהו שיש לו דמיון למה שכתבתי, כך שיתכן שהדברים הדהדו אצלי באיזה מקום בלי שהייתי מודע לכך. למרות שבשני המקרים הכיוונים וההחפצים שונים.
      אבל גם אם הייתה איזושהי השפעה ,אני לא מתבייש. שניהם אילנות נאים להתלות בם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר