בננות - בלוגים / גיורא פישר / מה כבר אפשר לומר
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

מה כבר אפשר לומר

מה כבר אפשר לומר

 

 

לֹא רַק אַתְּ

גַּם אֲנִי, (אִם אוּכַל)

אֶעֱבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב

אִם אַבְחִין בִּי.

 

אֲנִי מֵבִין.

מָה אַתְּ כְּבָר יְכֹלָה לְהַגִּיד לִי

מָה אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְעַצְמִי

 

38 תגובות

  1. וואו, חזק!
    ואני שואלת את עצמי המזדהה עם השיר ולכן גם אותך הכותב: מה מדבר כאן? אשמה?

    • שלום לי.
      אני יודע, אי אפשר לסמוך עלי. הבטחתי לגלות לך "למה התכוון המשורר" והחלטתי שבסופו של דבר רק אומר שזה אוסף של כמה דברים. כל אותם הדברים שגורמים לנו לעבור לצידו השני של הרחוב. אני יכול להוסיף לרשימה גם את חוסר האונים להתמודד עם מה שיש בי כפי שמשתקף בעיני אחרים.

      • גיורא, זה בסדר גמור. אם לא יהיה לנו מרחב לשתוק מאחורי השירים, אז איפה יהיה לנו?
        העיקר השיר הטוב.

  2. יפה , כרגיל! אהבתי את הצמד
    מבין /מבחין

  3. צורת הביטוי מפתיעה. לא יכול להביט לעצמך בעיניים -כמה גדולה מבוכתך, מר פישר?

  4. גיורא, שיר חד כתער. אחרי הבית הראשון השני ש"מסביר אותו" אמנם מוסיף אמירה אבל מחוויר משהו.

    • לאמיר
      אני מבין למה אתה מתכוון,אכן, בבית הראשון יש אמירה קשה , אך באמת רציתי שהבית השני יתן לשיר אווירה מרוככת יותר ומשלימה ואפילו טיפ טיפ טיפה הומוריסטית.

  5. גיורא, שיר חד כתער. אחרי הבית הראשון השני ש"מסביר אותו" אמנם מוסיף אמירה אבל מחוויר משהו.

  6. אני יגיד לך מה תאמר לעצמך
    גיורא תפסיק להתפרץ ככל העולה על רוחך
    שקול את מילותיך כאילו היו שירים
    הזהר בכבודם של אחרים אף אם נראה לך שהם לא נזהרו
    כשאתה מאדים סימן שהגיע זמן לא להגיב

  7. כמה אמיתי השיר, הומור עצמי וכנות גם יחד!יפה

  8. אהוד פדרמן/ לגיורא

    מה הביטול העצמי הזה לך, גיורא?

    אם יכולתי להיות אתה לא הייתי עונה לשאלה חטטנית כזאת

  9. גיורא
    שיר חזק כאגרוף
    ועדין ומלא חמלה לזולת

  10. עם שיר כזה, קשה לעבור לצידו השני של הרחוב…

  11. סיגל בן יאיר

    הצד השני כמו הלחי השניה.
    יפה גיורא.

  12. אני יכול להעתיק מלי?
    "וואו, חזק!"
    :)

    אני מאד אוהב את הדרך שבה אתה פוסע בין ההומור לכאב, והכל במינונים הנכונים, מצויד בחדות המודייקת של הסכין.

    מה כבר אפשר לומר?
    נפלא, גיורא.

  13. היי גיורא,
    שיר חד ולעניין, אבל לדעתי לא מריר, יש בו איזו קבלת הדין, אולי איזו כניעה בפני מי אתה, כאומר: זה מה יש.
    בתחילה חשבתי שיש כאן איזו דחייה עצמית, אבל בסופו של חשבון אני חושב שזה מוביל דווקא בדיוק לכיוון ההפוך: יש כאן קבלה עצמית, בשלות, הסכנה עם המצב הקיים, מתוך ראייה לא אוהדת של עצמך. לי אישית מתאים כאן שיר המשך, מה בא אחר כל זה?
    כאוב, כנה ויפה. חן.

    • לחן,
      למרבה הפתעתי אני חושב שיש הרבה צדק במה שכתבת. העניין האישי הפרטי הוא כמובן מורכב יותר ואולי עוד יבוא היום וידובר בו.
      דרך אגב, לאיזה סוג של "שיר המשך" היית מצפה?
      תודה רבה מאד
      גיורא

      • תודה לך.
        כשקראתי את שירך על פי מה שכתבתי לך, עלה לפניי צורך לשמוע שיר המשך שירחיב את הבנת העומק של השיר הראשון הלאה. אני חושב שאני מתכוון לשיר פיוס איתה, איתך ועם המילים שנענות לך חזרה. יותר נכון יהיה לומר שיר השלמה בו אתה מגלה אותך מחדש. משהו כזה. חן.

        • חן היקר

          כבר כתבתי לך פעם שאני מתקנא באמונה וברצון הטבעי שלך ל "סוף טוב".
          אולי זה הגיל, אולי חוויות אישיות שעברתי מחקו ממני את היכולת הזו.המצב שלי כל כך נואש שכתבתי פעם שיר שבו גם האורגזמה מכונה "דמעות".

          בקשר לרצון שלך לראות אותי מגלה את עצמי מחדש…אני לא כל כך בטוח שאני מעוניין בכך. ראה את השיר בארכיון" רוח ווראנסי שבהודו".

          אבל ,בהזדמנות זו אני יכול לספר לך משהו שאולי יזעזע אותך ויוצרים אחרים פה בבלוג. כששיר מתחיל להתגלגל לי בראש , בד בבד אני שואל את עצמי: מה עניין הציבור בדבר שאני עומד לכתוב, רק אם אני מזהה בטיוטות הראשונות משהו שיש בו מעבר לביוגרפיה הפרטית הרכילותית שלי ,רק אז אני ממשיך לעבוד על השיר.
          במקרים מסוימים אני אפילו מרשה לעצמי את "חרות המשורר" כדי להפוך את השיר "לאוניברסלי יותר". לדוגמה: בגרסה הראשונה של השיר הזה פניתי לגבר "לא רק אתה, גם אני..".
          לאחר שהשיר היה גמור הבנתי שאני יכול לפתוח עוד אפשרויות לקורא למצוא את עצמו בשיר אם ארמוז גם על אפשרות של מתח בין מיני.
          לכן, לפחות לשיר הזה לא יהיה המשך של פיוס ביני ובין זו שעברה לצד השני.
          וכמו שציינת בקריאה המעמיקה שלך את השיר, בסופו של דבר עיקרו הוא נסיון להשלים ולקבל את עצמך.
          תודה
          גיורא

          • אפשר לקרוא את השיר עם הדמעות?

          • גיורא, קודם כל נגעת בי, ותודה רבה על השיתוף הכנה.
            באמת כשכתבתי על כך שאני הייתי שמח לראות שיר השלמה, חשבתי בליבי שבטח תראה זאת כחלק מן האמונה שלי בטוב טבעי. ייתכן שאתה צודק.
            מבין השיטים, אני מבין שעברת דברים לא קלים בחייך הארוכים והמנוסים משלי. ככל שאני גדל בהחלט גדלה איתי גם (אבל לא רק) הבנה לגבי טיבם הקשה של החיים בזה העולם ואפשרויות הסבל ואי-המוצא הקיימות בו. למרות זאת, אני מנסה להקל באותם מקומות או פתחים שקוראים לי ואומרים שייתכן אחרת.
            מכאן ואילך, כמו שלמעשה ציינת, הדברים נתונים לבחירה של כל אחד ואחד מאיתנו.
            כן, בהחלט קשה לאמץ בחירה זו או אחרת, קשה מאוד לעשות שינויים.
            כשיש פתחי אמונה אני בוחר בהם, כי אני מוצא שהם יקרים מפז לאדם הבוחר בחיים.
            דווקא לא הזדעזעתי מתיאור דרכי הכתיבה של שיר אצלך. אני מאוד מסכים איתך ששיר צריך להביע רעיון ולומר משהו, לומר מעֵבֶר. רק שהעניין הזה די חמקמק ויוצֵר בשֵל יודע לזהות מתי יש לפניו שיר. לפעמים גם פשוט כותבים ורק לאחר זמן יודעים האם זהו שיר טוב או לא.

            הבה נסכים שננסה לכל הפחות לקבל את עצמנו ולמצוא השלמה באותם מקומות שנראה כי הם בידינו ולהקל מעלינו קושי ומצוקה.

            ושוב תודה. חן.

          • שלום חן
            תודה על מה שכתבת.
            למרבה הפליאה , דווקא בחיי היום יום אני אופטימי וחייכן בלתי נלאה. התלמידים שלי יודעים שכל שיעור שלי הוא סטנדאפ קומדי, אבל כשאני נגש לכתוב על עצמי, אני מנסה להיות ישר עד כאב ולהבין את הסיבות שמובילות אותי לנהוג כפי שאני נוהג.

            כמו שכתבתי לך כבר פעם ,אני מוצא לעתים סתירות בין הנאמר בשיר א' שכתבתי לנאמר בבטחון גדול בשיר ב'. אבל ,זה אני. אני מניח שגם אצל אחרים יש סתירות בקיומם שאיתם הם למדו לחיות בצורה המאפשרת קיום נאות (פוי.. זה נשמע ביטוי כלכלי).

            ואם אני נשמע ציני לפעמים במה שאני כותב זה בגלל שציניות היא מקלטו של הפחדן.

            אבל ,לפעמים "מתחלק" לי שיר שממש כותב את מה שהצעת כדרך חיים.
            אביא אותו לכבודך בקרוב.
            שלך
            גיורא

          • גיורא היקר,
            חשבתי לי שמן הסתם מה שיוצא ממך בשירים אינו בהכרח מה שנראה ביום יום.
            ואני אישית, כפי שאמרתי לך גם, מאמץ סתירות בשתי ידיים. אחר כך אולי מנסה, בדר"כ ללא הצלחה, למצוא ביניהן פיוס.
            אני לא התרשמתי שאתה ציני, אני חושב שאתה כנה, לפעמים אולי קצת מריר, אבל זו מפוכחות כזו. אני מרגיש שאתה מאוד משתדל להיות אמיתי מול עצמך, שזה כבר יותר מרוב האנשים (כך נדמה) ומלא מעט יוצרים. זו עבודה קשה.
            אני מאוד אשמח לראות את השיר שלך שציינת, יופי.
            ליל מנוחה, חן

  14. גיורא

    אין מילים

  15. גר ברחוב אבן גבירול

    וואו, חזק!
    יפה, כרגיל!
    שיר חזק
    צורת הביטוי מפתיעה
    שיר חד כתער
    כמה אמיתי השיר
    שיר חזק כאגרוף
    יפה גיורא
    נפלא, גיורא
    שיר חד ולעניין

    גיורא,
    קראתי את השיר. הוא חביב.
    קצת נסחפים הקוראים שלך, הלא כן?
    אני מקווה שאתה לא נסחף איתם ולא מתמוגג מן התגובות.
    למד להרחיק את האוהבים האוטומטיים.

    ברכות ואיחולי הצלחה.

    • למגיב מרחוב אבן גבירול:

      קודם כל תודה על התגובה, הרוח הטובה והפרגון.

      ועכשיו ,לעצם התגובה והתגובות:

      1. אני מעדיף תגובות טובות.

      2. מכיוון שאני לא מכיר באופן אישי אף אחד מהמגיבים ואין לי עם אף אחד מהם קשר מקצועי, ומאחר ולא כיוונתי אקדח אל אף רקת מגיב ,אני לא רואה צורך לחשוד בכשרים.

      3. אני מבין בדיוק על מה אתה מדבר.

      אני לא חושב לרגע שמה שאני כותב הם יצירות מופת שיזכרו לדורות. אבל אני באמת משתדל לכתוב ביושר על הקיום האנושי, ובאופן מודע בחרתי לכתוב את השירים בצורה בה אני כותב אותם, אני שמח שאנשים מוצאים את עצמם לפחות בחלק מהשירים.

      4. מכיוון שאני מזהה את הרוח הטובה (באמת!) במה שכתבת אני יכול להבטיח לך שלפחות בנושא השירים ליבי לא יגבה, יש סיבה חוץ פואטית שלא מאפשרת לי.
      תודה רבה
      אני מקווה שאם נפגש ברחוב אבן גבירול ,תגש אלי ותציג את עצמך.
      שלך
      גיורא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר