בננות - בלוגים / / לנביא אור אביאל
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

לנביא אור אביאל

לנביא אור אביאל

 

אַל תִּתְנַשֵּׂא עָלֵינוּ הַנָּבִיא

עִם נְבוּאוֹת הַדּוּמָה וְהַשַּׁחַת.

לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ כְּדֵי לַדַּעַת

שֶׁסּוֹפֵנוּ שָׁם

שֶׁזֶּה דְּבָר הָאֵל.

 

זוֹ לֹא חָכְמָה לִבְעֹט בַּבֶּטֶן

וְלִרְאוֹת אוֹתָנוּ מִתְקַפְּלִים

לֹא נָאֶה לִלְעֹג

לַמְּבַקְשִׁים לֹא לִרְאוֹת.

 

תֵּן לָנוּ

אוֹר!

 

אַל תְּחַפֵּשֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

שָׁם אֵין חָדָשׁ.

בַּקֵּשׁ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

צְלֹל לְתַּחְתִּית הַיַּמִּים

אוּלַי יֵשׁ שָׁם מַשֶּׁהוּ

שֶׁלֹּא נִמְצָא

מָקוֹם שֶׁאֵלָיו

דְּבַר הָאֵל לֹא הִגִּיעַ.

 

תֵּן לָנוּ אוֹר!

 

שִׁיר לָנוּ

מִזְמוֹר!

 

9 תגובות

    • גיורא פישר

      בודאי ובודאי
      השיר כמובן נכתב לפני זמן רב בהזדמנות שונה (אולי אספר) אבל "התלבש לי יופי" על דברי אמיר.
      גיורא

      • שיר כואב המבטא מצוקה אנושית אוניברסלית

      • גיורא, תודה שהקדשת לי שיר תוכחה 🙂
        אבל במה זכיתי?
        אני מניח שאתה מתייחס לשירי "היסטוריה"
        http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9085&blogID=182

        השיר הוא באמת מין נבואת זעם על שואה עתידית, אבל לא כזו שאי אפשר למנוע.
        הפתרון מוצע בקישור שבקצה השיר עם "שתי כתובות על הקיר" לבחירתנו.
        על זה גם המאמר שפרסמתי היום – "להיות או לא להיות"
        הגורל עוזר למי שעוזר לעצמו.

  1. סליחה, בעצם לא קראתי היטב. הטלטלה שבא "הנביא" הבא לטלטל את אלה המבקשים לא לראות – לא הוא הלועג, וגם לא הנלעג. הבנתי, אני חושב: בהשלמה לשירי, זו שירה של בת היענה.

  2. הי גיורא, שיר מתכתב יפה אבל לא מסכימה עם רוח השיר. נביא כמו כל נביא זעם חוטף על הראש במקום שהעם יודה לו על הנבואה וינסה לנצל את ההזדמנות שהוא מקבל תמונה אפשרית על מנת לשנות אותה. עם לא יכול לקרוא לנביאו מתנשא ובטח ובטח שלא לבקש ממנו פתרונות. הוא לדעתי את תפקידו עשה. מה אנחנו עושים?
    שמתי לב בדמיון שבין מחשבותינו לגבי ההווה בפוסט קודם, אולי אתה פשוט שותף גם לתחושת היאוש שלי שאין ממש מה לעשות באופן קבוצתי ולפרט אין כוח לשנות. את היאוש הזה אני לא מאמינה שעלינו להשליך על הרואה והמראה. חושבת שתמונת החושך היא נקודת האור שקיבלנו , ושעליה עלינו לתת את התודה ,וממנה להמשיך לחתור אל האור בכוחות משותפים. שוב, לא לי הכוח, האמונה, או היכולת אבל בטח שלא אמעיט באלו שכן נושאים את קולם שזה כבר צעד מעל כולנו, ועוד יותר אעריץ את אלו שיוכלו אם יוכלו להזיז את העולם קדימה אל עתיד טוב יותר.

  3. מבטא באמת רצון רבים, תנו לנו מזמור ואור ולא תוכחות ואמת בפנים..זה כנראה כך משחר ההסטוריה האנושית

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר