צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים
בעקבות הפוסט של שהם סמיט על החינוך לקריאת ספרים ,אני מביא רישום נוסף מתוך המחזור "ספרים".
בסלון של הורי
מְסֻדָּרִים לְפִי צֶבַע הַכְּרִיכוֹת
פֵּאֲרוּ הַסְּפָרִים שֶׁל הוֹרַי
אֶת הַסָּלוֹן.
כִּתְבֵי הַמַּצְבִּיא
וְכִתְבֵי הַנָּבִיא
שֶׁל תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה.
כָּל כִּתְבֵי הַסּוֹפֵר
כָּל כִּתְבֵי הַמְשׁוֹרֵר
וְ"סִפְרִיַּת עַם עוֹבֵד"
אֶת הָרוֹמָנִים שֶׁל "הוֹצָאַת מ. מִזְרָחִי"
אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף בַּסִּפְרִיָּה.
הצחקת אותי, גיורא. כל כך מוכר וחביב 🙂
לעודד ולריקי
אותך עודד הצחקתי ,ולך ריקי נהיה עצוב.
זה סימן (כך אני מקווה) שעשיתי משהו נכון בשיר הקטן הזה.
תודה
איזה יופי, בדיוק כמו אצלנו,{אבל לא בסלון}
לחני:
תודה
אז איפה היו הספרים אצלכם בבית?
גיורא כל כך מוכר
כל כך עצוב
ודווקא הספרים של הוצאת מ. מזרחי כבשו למעני חצי עולם, חרף התרגום הרעוע וחרף ההפקה השטוחה, לכאורה. היו בה לא מעט כותבים גדולי עולם.
את צודקת
גם אצלנו.
אבל הייתה הררכיה, וזה היה "נחשב" להראות את הספרים בסלון ,גם אם לא קראו את כל כתבי ברל כצנלסון או זכרונות צ"רצ"יל.
דווקא לא בטוח שאפשר למצוא את הרומנים הללו בספרייה. משעשע.
לתמר (של לפני הספירה)
תודה
אצלנו בספריה בכפר היו כל הספרים (כמעט). היום לא ניתן למצוא את הספרים שיצאו בהוצאת מ.מזרחי בספריות. רובם לא עמדו במבחן הזמן ,אבל היה להם תפקיד חשוב בהבאת עולם "אחר" לישראל של שנות החמישים והשישים ,כמו שכתבה יפה לבנה בתגובתה למטה.
היי גיורא
לגמרי נכון… זה סוג של חינוך…
להראות טובה
לטובה ,
נכון. זה סוג של חינוך המשדר לילדיך במה ראוי להתגאות.
מקסים. חבל שהסלון של הוריי לא נראה כך בילדותי. אבל מאז אני עוסק בתיקון.
🙂
תודה שחר מריו
טוב שאתה עושה תיקון בעולם הזה ולא מחכה לעולם הבא.
כך גם אנחנו מרויחים בעקיפין.