בננות - בלוגים / גיורא פישר / ספרים שיר תשובה ליעל ישראל
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

ספרים שיר תשובה ליעל ישראל

 

 

יעל ישראל העלתה את טענת המשוררים שאין להם סבלנות לקרא פרוזה ארוכה.
אני יודע שאם אומר שהבעיה היא קריאה ממסך המחשב אעשה שקר לנפשי. בשנים האחרונות אבדתי את הסבלנות לקרא טכסטים ארוכים (גם שירים ארוכים ארוכים). בעבר בלעתי ספרים בלי הבחן ,בכמויות חולניות. יתכן והתופעה קשורה לגיל, אולי לכך שהתחלתי לכתוב שירה וראשי עסוק בה. אולי מאורעות אישיים שחוויתי בשנים האחרונות גזלו ממני את הסבלנות לשבת ולהתרכז בקריאה , איבדתי גם את הסבלנות לצפות בטלויזיה.
דבר אחד הקשור לספרים לא אבדתי. 
על כך בשירים מתוך המחזור "ספרים"

ספרים

 

      

  

 

אֲנִי רוֹכֵשׁ סְפָרִים,

הַרְבֵּה.

עֲבֵי כֶּרֶס

דְּבָרִים חֲשׁוּבִים שֶׁצָּרִיךְ לִקְרֹא.

אוֹהֵב אֶת הָעֲטִיפוֹת

מַבְרִיקוֹת, מַבְטִיחוֹת

לְהַסְבִּיר אֶת הֶעָבָר

וּלְנַבֵּא אֶת הֶעָתִיד.

מְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי

שֶׁפַּעַם עוֹד אֶקְרָא,

וְלִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה

וְעַכְשָׁיו, כְּשֶׁזְּמַנִּי בְּיָדִי

אֲלֵיהֶם לֹא פּוֹנֶה.

בּוֹשׁ שֶׁאִישׁ כָּמוֹנִי

דַּי לוֹ בְּעִתּוֹן

הַמְּדַוֵּח עַל אֶתְמוֹל

וְחוֹזֶה אֶת מֶזֶג

הָאֲוִיר שֶׁל מָחָר.

*  *

 

מוּל עֵינַי הַסְּפָרִים פָּרִים
וְרָבִים

הַבַּיִת מָלֵא אוֹתָם.

קוֹרְאִים עָלַי מִלְחָמָה

מַזְכִּירִים לִי

שֶׁכַּמָּה שֶׁאֶקְרָא

הַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא.

     

 

 

 

28 תגובות

  1. ואני חי מאשמה לאשמה, שהשידה ליד מיטתי מתגבהת ונוכחת, ובכל יום אני מסדר את הערימה ובטוח שלפני שארדם אפתח דף מכאן או מכאן, וכנראה שזה מסימני הזמן, לא השכחה, פשוט הנפש לא פנויה, ולפעמים לא בנויה, ונחוץ פרוזדור יותר ארוך ומרחב מחיה, ומה שאני משאיר לשבת, מחכה ליום הבא והבא, וכך הלאה, וזה מוכר, אחד על אחד. השיר שלך גיורא מאורגן יפה ומדויק, כמו משנה סדורה.

  2. עייפות…
    אבל האם הרשומות שכאן מחליפות את הספרים?
    האמת שגם אני מוצא שבצד השירים אני מעדיף בדרך כלל ספרי עיון ולא סיפורי מעשה.

    אהבתי איך שהספרים הפכו לפרים שרבים ונלחמים בך (ולא שכחתי שיש לך פרים אמיתיים)

    • אני מזדהה איתך גיורא פעם הייתי תולעת ספרים היום אני סתם תולעת:) אפילו העיתון נמאס עלי והטלוויזיה בקושי חדשות וערוץ הופ עם הנכדות משהו נתקהה עם הזמן מעין תחושה של דאז"אוו ,משהו התרוקן ממשמעות ,לכן קוראת יותר ספרי עיון ופילוסופיה ומתגעגעת לסערה שסחפה אותי פעם ,כשקראתי טוני מוריסון ואלזה מורנטה , מתפללת שזה עוד יחזור, האם זה שינוי, עייפות החומר או סתם פסק זמן ,לא יודעת אפילו כתבתי על זה מאמר כשיהיה לי אומץ אפרסם בבלוג גם אני מכורה כמוך לקנית ספרים יום אחד אתנפל על הערימה הממתינה על המדף ואקרא עד דלא ידע:) להפטר מהאשמה

    • לאמיר
      תודה, נכון ועיין גם שמות א" 7-12

  3. עיתונים הם בסיכום בדרך כלל קילוגרמים של נייר. יש מה לזרוק לממחזר. לפעמים עיניי נתקלות וקורא מאמר. מטיל על עצמי מעמסת קריאה ומרגיש אי נוחות שאינני ממש עומד בזה. באים אלי כל כתבי העת לספרות, ואני חש עצמי מחוייב. מזמין מאמזון ומ-Abe Books ועושה לי חגיגה – מנהג מגונה כי אני מזמין בלי לראות ואחר כך -לפעמים- מצטער. אבל יש והספרים מחממים את הלב. אני חוזר וקורא בדברים ישנים וידועים – כמובן על חשבון אלה שמשתרעים להם בתחתית הערימה על השידה ליד המיטה ומי יודע מתי – אם בכלל – אגיע אלהים.
    יעל יכלה לכתוב על כל התופעה הזו מאמר.
    טוב כשאני ממציא לי איזו מטלה ומכניס צווארי בעול וקורא 40-50 מאמרים בנושא מסויים.
    אגב, תבוא לבקר.
    מ.

    • שלום משה
      אני מבקר.
      אתה צודק ,עיתונים בדרך כלל לא שווים את הנייר שעליהם הם כתובים. הם מיועדים לחסרי סבלנות ולאנשים שטחיים. בדיוק כמוני
      על כך אני מלין.

  4. לספר שלך אני מחכה. :)

    מזדהה בעיקר עם שתי השורות האחרונות: כמה שאקרא הים איננו מלא. וזה כל כך נכון. זמננו יקר בקריאה.

    • תודה שירה (בקשר לספר)
      הררי האינפורמציה שאנחנו מוצפים בהם באמת מייאשים.

      • דווקא לא התכוונתי להררי אינפורמציה שאנו מוצפים בהם, גיורא, אלא לחשקים הבלתי מסופקים לקריאה, שאין להם סיכוי לבוא על סיפוקם.

        • את צודקת ,זה לא כל כך עניין האינפורמציה כמו הכמויות והזמינות של כל האומנויות .העידן הדיגיטלי הוזיל עלויות (זה נהדר) אבל גם גרם להצפה.

  5. שלום גיורא

    נגעת בנקודה כואבת והיא שהמחסור הכרוני בזמן עושה לנו ת"מוות ואז מתחילה התחרות על הזמן שבהתאם לתורת היחסות אוזל בקצב הולך וגובר עם התקדמות הגיל ( הצצתי בביוגרפיה שלך וראיתי שאנו בני אותו דור) ובמקביל מתנפלת עלינו העיפות וכבר ברור שלא נספיק את הכל ומתחיל ענין סדרי העדיפות.
    ספציפית לענין הקריאה מצאתי שיטה להכריח את עצמי לקרוא. אני שומע חפשי של קורסים בחוג לספרות וזה "מאלץ" אותי להתמסר להנאת הקריאה. איזה כיף להגיד למליון הדברים שדורשים את תשומת ליבי, אני מוכרח לקרוא כדי להיות מוכן לשעור

    • אני חושב שאצלי זה יותר מסובך.
      כתבתי על זה במחזור "ספרים" שאת רובו גנזתי. העלתי את השיר הראשון כי הפוסט של יעל הזכיר לי אותו ,ויש לי אליו (כמו שכתבתי לתגובתה של יעל) סנטימנטים היסטוריים.
      כשכתבתי בזמנו את המחזור הנ"ל שאלתי את עצמי מהיכן באה הרתיעה "להכנס ולהסחף בספר". אולי אפרסם בהמשך את השיר העונה על כך.
      תודה

    • אני חושב שאצלי זה יותר מסובך.
      כתבתי על זה במחזור "ספרים" שאת רובו גנזתי. העלתי את השיר הראשון כי הפוסט של יעל הזכיר לי אותו ,ויש לי אליו (כמו שכתבתי לתגובתה של יעל) סנטימנטים היסטוריים.
      כשכתבתי בזמנו את המחזור הנ"ל שאלתי את עצמי מהיכן באה הרתיעה "להכנס ולהסחף בספר". אולי אפרסם בהמשך את השיר העונה על כך.
      תודה

  6. טובע בספרים לא קרואים

    צ"ל ולִכְשֶׁאֶפְנֶה (פ" שוואית לא דגושה)
    ולא כפי שכתוב

  7. היי גיורא
    אני יודעת שלא אקרא שוב את קפקא, אסור לי לקרא אותו… הוא היה מושלם בעיניי, אך אני שומרת אותו… לא אקרא את וירגיניה וולף, זה לא חוקי, היא שייכת לתקופה אחרת, אסור לי לחזור לשם… למה אני לא ניפרדת, הם מביטים בי… עמוק… רחוק…
    עוררת בי מחשבות
    להתראות טובה

    • לטובה
      הספרים שמנית הם ספרים שקראת ,גם אם לא תחזרי ותעייני בהם ,הם עדיין ילכו אתך תמיד.
      לי יש ערימה של ספרים שלא פתחתי אותם.

    • לטובה
      הספרים שמנית הם ספרים שקראת ,גם אם לא תחזרי ותעייני בהם ,הם עדיין ילכו אתך תמיד.
      לי יש ערימה של ספרים שלא פתחתי אותם.

  8. מזדהה גיורא מאד
    ואיך אומרים הגששים : אבגד יהושע…קניתי אך טרם הספיקותי לעיין

    • נדמה לי שהם אמרו : א,ב,ג,ד, מנחם.
      האם זו באמת שאלה של זמן אמיתי המרתיעה אותנו מקריאת הספרים?.
      אפשרות אחת כתבתי בשיר הקצר שהעליתי כאן.
      יש לי השערות נוספות שגם עליהן כתבתי אך הן קשורות לביוגרפיה הפרטית שלי ואני לא יודע אם יש להן תוקף רחב יותר.
      אני חושב שאעלה אותן כאן בהמשך.

  9. מחשבה שעולה במוחי תדיר, ואתה עשית ממנה שיר.

    והים איננו מלא, והיום כּלֶה, והשיר יפה.

  10. סיגל בן יאיר

    שיר יפה גיורא. מצא חן בעיני בייחוד החלק השני (שיר בפני עצמו..).

  11. גם אני מעדיפה את הבית השני. נדמה שהוא אומר הכול.

    • יעל וסיגל, אתן צודקות כמובן. החלק השני הוא זה שאשתמש בו בספר. אבל דווקא החלק הראשון(שהעלתי מאוב המחשב) הוא זה שהזכיר לי את הפוסט של יעל. יש לי סנטימנט אישי לחלק הראשון מסיבה חוץ פואטית. זה היה הדבר הראשון שכתבתי (לאחר סדרה ארוכה של שירים "קשים") שאנשים צחקו והזדהו עמו. שמחתי להעלות אותו פה גם אם הוא לא יצירה בעלת משקל סגולי גדול.
      תודה ,גיורא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר