בננות - בלוגים / גיורא פישר / "מיטת אהבה" מתוך מחזור השירים "תורת אמי"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

"מיטת אהבה" מתוך מחזור השירים "תורת אמי"


מטת אהבה


הוֹ אֶרֶץ

שהוֹרַי שָׁבְרוּ 
עִוְּתוּ

פִּרְקֵי גוּפָם וְנַפְשָׁם

לְרַצּוֹת מִדּוֹתַיִךְ.

כִּתְּתוּ יְדֵיהֶם לֶאֱחֹז

 אֵת וְחֶרֶב
קִצְּצוּ לְשׁוֹנָם לִגְנֹחַ

תְּשׁוּקָה בְּעִבְרִית

 

מִטַּת סְדוֹם הָיִית 

וְהֵם, בְּאַהֲבָה בָּחֲרוּ

לִשְׁכַּב בָּךְ.

 

הוֹי אֶרֶץ

שֶׁנּוֹלַדְנוּ עָלַיִךְ

אֲנִי וּבָנַי

בִּדְמוּתָם.

 

 

                                                         מתוך " אחרי זה" הוצאת "עם עובד" 2010

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

41 תגובות

  1. מירי פליישר

    זה לא נגמר איתם. לגמרי נכון. אוהבת את השיר

  2. גיורא,
    הרעיון עובר ונוגע, אבל יש לי כמה מחשבות פה:
    1. לא חושב שכדאי הפרסוניפיקציה של הארץ ("הצעת"). עדיף "מיטת סדום היית להורי". קל יותר לדמות ומתאים לתמונה.
    2. הפסיק אחרי "בעברית" מיותר כמדומני?
    3. הבית האחרון תלוש וההרמז ("בצלמם") גם הוא. עדיף ביטוי שלא ייקרא כהרמז, כי אין בעצם קשר של ממש בין בריאת האדם לשושלת המשפחה.

    • גיורא פישר

      בוקר טוב אמיר
      תודה על ההערות.

      אני מסכים ש"היית" נשמע טבעי יותר. רציתי להרויח במילה "הצעת" שני דברים: להדגיש שזו הייתה בחירה מודעת, ולשחק עם "להציע מיטה".
      אבל הרווח בהצעתך גדול מההפסד מה עוד שנושא "הבחירה" נמצא כבר בשיר.

      קבלתי גם את הצעתך בקשר לפסיק. הוא נבע מכך שבתחילה השתמשתי ב"מזמרה וחנית" ולא רציתי שיתחרז עם "עברית". עכשיו אפשר להשיב את הסדר.

      בקשר לבית האחרון ולמילה "צלמם". זה מחזיר אותנו לדיון סביב ההרמזים. עד כמה מילה שייכת למקום "ממנו היא באה". וביחוד, עד כמה היא צריכה לחפוף את אותו מקור?
      המילה "צלמם" באמת שולחת אותנו לסיפור בריאת האדם על הארץ (בראשית א' 28).

      התלבטתי בבחירת המילה המתאימה במקום הזה בשיר. מאחר וברור שלא מדובר פה בתכונות "גנטיות" אלא בתכונות "נלמדות" לא רציתי לבחור מילה משדה מילולי ביולוגי. גם עברתי בשורה הבודדת הקודמת "הוי ארץ" לקינה שהיא משלב לשוני גבוה יותר.
      תהליך זה באופן טבעי (לגבי) זרק אותי למשפחה החדשה בארץ החדשה.

      אבל יחד עם ההסברים האלה אני מרגיש למה אתה מתכוון ולכן אנסה לאכול את העוגה ולשמור עליה, ואחליף את המילה "בצלמם" במילה התאומה "בדמותם" שבשיח שלנו היום נתפסת כרובד יותר ארצי אבל גם מהדהדת את בריאת האדם בבראשית אם כי לא בצורה כל כך דומיננטית כמו "בצלמם".

      ובקשר לבית האחרון הנראה תלוש.
      גם כאן אני מבין ומרגיש למה אתה מתכוון. התחושה הזו מוצדקת אבל זה מה שרציתי להשיג (אם כי אולי לא כל כך הצלחתי להשיג את זה אצלך)

      השיר הזה, כמו האחרים במחזור הוא על הורי אך גם עלי. יש לו גם תפקיד כמקדים ,מסביר ומרכך חלק מהאמירות בשיר הבא במחזור "אמא מתה". בכל אחד מהשירים הקישור נעשה בצורה מעט שונה (כך אני מקווה).

      השיר הזה מסתובב סביב ה"מיטה" עם כל ההקשרים שלה .

      אחרי גוף השיר מופיעה שורת הקינה "הוי ארץ". הבית האחרון המופיע אחרי רווח, המגביר את הניתוק)והוא פותח ב "שנולדנו..". כלומר לא הקשר תחבירי טבעי.

      ברווח הזה, הצועק את עצמו רציתי שהקורא ימלא את הפערים בין הבית העיקרי,שורת הקינה, וביחוד בינה לבין הבית האחרון, להדגיש את ההשלכות הנמשכות של אותה בחירה באותה מיטה.

      תודה רבה
      שבת פוריה
      גיורא

      • גיורא, אם כבר חפרתי קצת בשיר הזה, אמשיכה –
        1. חושב ששני פסיקים לפני ואחרי
        'שורת הקינה' יבהירו שיש לקרוא הלאה ואין זו שורת קינה אלא בית קינה שלם, והבית האחרון הוא תיאור הסיבה של ההוי :) לחליפין או בנוסף אולי כדאי לוותר פה על הרווח אחרי "הוי, ארץ,".

        2. גם בפתיחה לא בטוח ש'הו ארץ' זקוק לרווח דרמטי. נתת לו שורה שלמה משלו – לא מספיק? אם כבר, אם אתה מקבל את ההצעה הטובה של תמי, זו יכולה להיו הכותרת.

        3. "מטת סדום" לא מתאים לכותרת כי לא רק שלא חוזרים על חוכמה פעמיים, בתוך השיר הביטוי מופעל באופן הרבה יותר אפקטיבי. גם "שיר אהבה" קצת כללי פה, אבל טוב יותר בגלל האמביוולנטיות.

        4. הרי אין סוף לשעשועי ההרמזים. יכולת למשל לכתוב "בצלמה כדמותם" או "בצלמם כדמותה" וכו'. השאלה כמה זה באמת מדייק את האמירה ש ל ך .
        חושב שפתרת יפה את הסיום ופטרת אותנו מעול בראשית. בבי"ת השימוש ננוחם :)

        עם זאת, אולי יש בסיום החטאה מבחינת השימוש בתמונה הפותחת. אולי לא נאמר מספיק. מה פירוש בדמותם? האם אנחנו כמין בעלי מום שבהתאמה מתרווחים בנוחות רק במיטת סדום ?
        איך המרגש?
        אם אתה מאמץ את הצעתה של תמי הייתי מציע "שנולדנו עלייך / אני ובני / בדמותם"

        • גיורא פישר

          לאמיר
          אחד החסרונות שלי הוא שאני מתמסר בקלות. למרות חסרון זה אני חושב שההצעות שלך טובות באופן אובייקטיבי לכן אימצתי את רובן.

          בכל אופן, אני רוצה להשאיר את שורת הקינה נפרדת ולתת לה את המקום הדרמטי הראוי.
          עכשיו ,לאחר שהמקבילה שלה עלתה להיות כותרת השיר אני רוצה להשיג גם את תשומת הלב להבדל בצ'ופצ'ק בין קריית הפניה: "הו" לקריאת הקינה "הוי".

          אני לא בטוח שהבנתי אותך ,בכל אופן לא רציתי בתיאור לתת הרגשה של מזוכיסטים המתענגים על הסבל. אני חושב ומקווה שהתמונה המצטיירת שלי ,של משפחתי ושל רבים אחרים (בזמן האחרון המזרחיים ניכסו לעצמם את יסורי הקליטה והחיים בארץ) היא הרבה יותר מורכבת.

          תודה
          ובשמחה
          גיורא

          • גיורא, שמתי לב היטב להבדל שבין הו להוי :) וגם כוונתך היתה ברורה גם בגרסה הראשונה. לא בזה היה מדובר.

            ו"מתמסר בקלות"? :) לא רצוי להתמסר, רק לשקול ולבחון, ואני חושב שזה מה שאתה עושה.
            בדרך כלל אני מקפיד לשמור דיונים כאלה לשיעורי עריכה, כי קשה לרדת ככה לכל הפרטים, ובעיקר כי הבמה הזו היא פומבית מדי, ולאנשים יש יותר מדי על מה להגן, גם אם שלא בטובת השיר :)

          • גיורא פישר

            לאמיר
            תודה.
            לי אין בעיה שנוגעים בי ובשירי.
            גיורא

          • גיורא, רואה שנפטרת מספור סדום בכותרת ונשארת עם 'מיטת אהבה'. מתאים ואירוני, ואגב יש שיר שפרסמתי בשם זה בדיוק – וגם הוא נאמר אירונית, אבל לשימוש אחר.
            היה פה סיעור מוחות מעניין, אבל כשאני רואה את הניסוח שלי, מקווה שהובן שאמרתי זאת בהערכה.

          • גיורא פישר

            בוקר טוב אמיר.
            לא הרגשתי בשום מקום משהו שהייתי צריך להרגיש לא בנוח אתו. בזכות אמי שאמרה לי (אולי אעשה מזה שיר): "תעלב כאשר אתה יודע שמתכוונים להעליב אותך".

            לא חשבתי לשניה שיש במה שאמרת משהו אחר. צריך להיות אדיוט לא לנצל את הכוחות שנמצאים כאן ומוכנים לעזור. כפי שראית שיניתי את השם. דווקא את השורה הראשונה שהצעת לתת ככותרת ולא לחזור אליה בחרתי להחזיר למקומה. איכשהו בפוזיציה הקודמת זה נראה לי מאולץ. לעומת זאת את שורת ה הוי, בניגוד לתחושתי הקודמת החלטתי לצרף לבית האחרון.
            מקווה להתראות מחר
            גיורא

    • די אמיר, האמת אתה מעצבן. מי שמך להעיר כל הזמן למשוררים? כאילו יש לך איזה ידע מפליג בשירים. לא. על אף הליקון וכל התוצרת המוכחת. אתה בפירוש לא טוב יותר מאחרים. גם לי יש הערות לא מעטות על שיריך. האם היית מקבל אותן? קרוב לוודאי שהיית משחק אותה מאסטר יעני, גורו לשירה, יודע יותר טוב מכולם. זו גישה פטרונית. לא כולם כאן משוררי בוסר וגם אתה לא אלתרמן. בקיצור, די עם ההערות כל הזמן. לא תמיד הן נחוצות ולא תמיד הן מטיבות עם שיר.

      • גיורא פישר

        שלום Beth

        לפחות לגַבַּי, ההערה שלך לאמיר לא הוגנת. הודעתי כאן פעמים רבות שאני פתוח להצעות ומבקש מהקוראים שיעירו ויציעו במידה ויש להם דרך לשפר במשהו את השיר.

        אני נוהג להתייחס ברצינות להצעות ולשקול אותן. לעתים אני מקבל את כולן, לעתים חלקן ולעתים לא משתמש בהן אבל תמיד מקבל זוית נוספת מעניינת על הדרך בה אחרים רואים את השיר.

        אין לי מושג מה יחסו של אמיר להצעות חבריו ,אבל אני יכול להעיד מידע אישי מהכרותי עם משוררים ותיקים וידועים שלא בוחלים בהקשבה לאחרים ומטים אוזן להצעות.

        תודה על הביקור אצלי

        גיורא

  3. וואו. הסוף מצמרר. ובאמת לשונפ המקורית יותר מתאימה לגניחות תשוקה.

  4. גיורא, שיר יפה וקשה.
    רציתי לשאול אותך אם הבית השני הופך לראשון, האם זה אפשרי, האם זה נראה לך?

    הו ארץ

    הוֹרַי מָתְחוּ
    שָׁבְרוּ
    עִוְּתוּ
    פִּרְקֵי גוּפָם וְנַפְשָׁם
    לְרַצּוֹת מִדּוֹתַיִךְ.
    כִּתְּתוּ יְדֵיהֶם לֶאֱחֹז
    אֵת וְחֶרֶב
    קִצְּצוּ לְשׁוֹנָם לִגְנֹחַ
    תְּשׁוּקָה בְּעִבְרִית

    מִטַּת סְדוֹם הָיִית
    וְהֵם בְּאַהֲבָה בָּחֲרוּ
    לִשְׁכַּב בָּךְ

    הוֹי אֶרֶץ

    שֶׁנּוֹלַדְנוּ
    אֲנִי וּבָנַי
    בִּדְמוּתָם

    • גיורא פישר

      לתמי

      הצעה מצוינת, קבלתי אותה. יוצרת הפתעה בבית הפותח ב "מטת סדום היית" והופך את הבית השני למרכז ולא כפירוש ל"מיטת סדום"
      איך לא ראיתי את זה!

      תודה

      גיורא

      • גיורא, לאחר שנה תמימה שבה למדתי מאמיר כיצד ליצור רצף בשיר, רצף שיכול להיתקבל אצל כל קורא, יכולתי לנסות להפוך את הבתים…:)
        אל תשכח שאת הגיבנת שלי אני לא תמיד ממש רואה.

        • גיורא פישר

          לתמי
          אני מכיר את זה ולכן אני שמח להערות. לא מקבל את הכל אבל תמיד בודק.
          מה שיפה בהצעה שלך שהיא בעצם "שוברת את הרצף ההגיוני". הופכת את הסדר וכך השיר הופך להיות מעניין יותר.

  5. חזק. מצטרף לשירי יהודה קרני ושלונסקי ומשוררים אחרים של ראשית המאה.

    • גיורא פישר

      לסבינה
      למרות ששאבתי את הדברים מהביוגרפיה הפרטית שלי ושל הורי אני לא מתפלא שהיו לי מקדימים.
      תודה
      גיורא

  6. משה יצחקי

    גיורא, אני מבין שהשיר המוצג כאן עבר שיפוצים, אם זכרוני אינו מטעני, אני זוכר גירסה מעט שונה.
    השיר ותכניו מדברים אלי אני אוהב את הפרסוניפיקציה של הארץ את האהבה הלא סימטרית בינה לבין הוריך, נוצרת זיקה יפה בין הארוס שלהם כלפיה לבין יסוד התנטוס המצוי בין רגביה.
    אני מגיב כאן גם למה שכתבת אצל סבינה, גם בגלל שכתבת שם שתביא את השיר הזה להדגמה. לא הבנתי שם במה את חולק עליי, הרי אמרת שם במילים אחרות ומפורשות יותר את מה שאני כתבתי. אגב גם בשיר זה יש מעט אניגמטיות שאני דווקא אוהב:))
    ועוד אגב- יש לי סטודנטית שהייתה תלמידה שלך ושיבחה אותך כמורה לתנ"ך

    • גיורא פישר

      למשה
      תודה, אצל סבינה התכוונתי ש"האניגמטיות" לא צריכה לנבוע ממושגים או הרמזים הנמצאים בשיר ועליהם השיר נשען באופן בלעדיובלי ידיעתם השיר נופל. אלא מאותו רווח שהמשורר השאיר, ובתוכו הקורא צריך למצא את דרכו.
      אם כי לפעמים אפשר כמו שהציע גיורא לשם להשאיר את הקורא חסר אונים. אני מבחינתי מוכן לעשות זאת רק אם זו כוונתי
      .
      אפשר לדעת מי זו התלמידה ולהעביר לה דרישת שלום ממני?

      אני עכשיו עסוק בלכתוב תגובה על השיר-ציור שלך. יש לי כמה עניינים עקרוניים העוסקים בקשר הזה.
      תודה
      שבת שלום
      גיורא

  7. תַּלְמָה פרויד

    גיורא, אכן שיר אהבה (לארץ). אהבתי.
    את מיטת סדום טילטלתי רצוא ושוב, כי רציתי שהמתואר בבית הראשון ישתלשל ממנה ולא שיוסבר בדיעבד. אין לי תשובה מוחלטת, כי גם כך, השיר יפה מאוד בעיניי.

    • גיורא פישר

      לתלמה
      אני מניח שהבנת מחילופי התגובות שהסדר "המקורי" היה כמו זה שהרגשת. (ואני כשכתבתי). מבחינה לוגית הוא הסדר הנכון ,אבל מבחינה פואטית נראה לי שמה שהציעה תמי יותר טוב.
      זה מסוג הדברים שקשור יותר ל "איך זה מרגיש" מאשר לאיזו אמת מוצקה.

      תודה רבה
      גיורא

      • שיר יפה גיורא ויפה המטפורה מיטת סדום והראליזציה שלה בשיר ,אכן זוהי אהבה שנקנית ביסורים כמו כל אהבה גדולה

        • גיורא פישר

          לחנה
          תודה. מוזר שאת משתמשת בפתגם "ארץ ישראל נקנית ביסורים". כשנפרדתי מבני מרום בצומת קרית מלאכי הוא ראה את הזועה על פני וחייך אלי בעצבות את חיוכו המתוק ואמר לי חצי באירוניה חצי ברצינות:" מה לעשות אבא, כמו שהביינישים (מחלקות בני הישיבות המצורפות לפלוגות) אומרים: ארץ ישראל נקנית ביסורים. אמר והלך, המלקוש ירה (זה היה בפסח) וכשהוא התרחק אני צעקתי בסקודה האדומה: אבל למה שלנו?

  8. אהוד פדרמן

    גיורא, ממרחקים ( אני נמצא באנגליה) – מתחזקת תמונת הארץ כמיטת סדום שהשוכבים בה לדורותיהם אוהבים אותה למרות שהיא מייסרת אותם.

    אסירי ציון אוהבים את סוהרתם המענה

    • גיורא פישר

      לאהוד
      אני מניח שמבט מבחוץ מדגיש את ההרגשה הזו.
      אם כי אני זוכר שלפני כמה שנים ישבתי בפולייה בדרום איטליה. אותו קו רוחב של ישראל והבטתי בפרצופי העוברים ברחוב. לא ראיתי אושר רב על פניהם. הגעתי למסקנה שזה אולי קשור לקו הרוחב או שאולי לקיום האנושי.

  9. הי גיורא
    יפה השיר בעיני
    אוהבת את ההורה הסוערת הזו המשלבת בין דורות , אהבות , תנ"ך וכאן ועכשיו
    שבוע טוב

    • גיורא פישר

      לריקי
      תודה. עמדת על כל מרכיבי השיר.
      קצת באיחור אבל זה לא מזיק: שיהיה המשך שבוע מצוין. גיורא

  10. גיורא, משיריך היפים. אני אוהב מבע פטריוטי אותנטי ולא פלקטי, ופה האמת פורצת מכל שורה וזה פשוט עובד. מלבד זאת קצתי-מאסתי כבר במשוררי ההלקאה העצמית הצדקנים, אבל זה כבר גולש לעניין אחר. שבוע טוב, רני.

    • גיורא פישר

      לרני
      תודה על ההערכה. רק בדיעבד שמתי לב שהשיר היה יכול להיות פלקטי. אני לא רוצה להחמיא לעצמי, אבל באמת הוא נכתב מכיוון מאד אישי ומהביוגרפיה הפרטית שלי ושל הורי. אבי עלה מסלובקיה ב39 נשארה לו שנה אחת כדי לסיים לימודי רפואה, הוא הצטרף להכשרה חקלאית לאחר שחזר בחופשת קיץ מפראג לעיר הולדתו וחבר ילדות אמר לו : יהודי, לך לפלשתינה. בארץ הוא לא השלים את לימודי הרפואה כי "צריך לעבוד בחקלאות". היו לו ידיים "שמאליות" ולמרות זאת ובגלל אמי שגם היא הייתה מאד משכילה (באה מהונגריה על אותה אניה) וגם היא לא התברכה בידיים ובראש חקלאי. למרות זאת בחריצות וכמו שכתבתי בשיר הם הקימו משק למופת. הצרה היא שאת אותן תכונות הם הורישו לי: ידיים שמאליות ,ראש במקןם אחר אבל הרבה הערכה ואהבה לארץ ולציונות.

      לא שמעתי אותם "גונחים אהבה בעברית" אבל למרות ששפת האם של שניהם הייתה הונגרית. לא נשמעה מילה הונגרית בבית. גם את ה"הסודות" שלא מדברים על יד הילדים הם דברו בעינהם בעברית כי "בישראל מדברים עברית" חרות המשורר והשדה הסמנטי העתיק את ההסודות לתשוקה.

      כנראה שדברים אלו מנעו את השיר מלהיות פלקטי.
      תודה
      גיורא

  11. חן קלינמן

    גיורא, שבוע טוב.
    קראתי את השיר מספר פעמים. אני מרגיש שהוא החל, קם ועומד על דימוי מיטת הסדום, דימוי יפה וקולע בעיניי. מעביר בצורה לא מתפשרת את יחסי אדם-ארץ שנוצרו כאן.
    ועולה בי השאלה: הבנים שנולדנו בדמותם, האם הם תבנית נוף מולדת זו לטוב או למוטב? חן.

    • גיורא פישר

      לחן. תודה.
      אבל הסדר דווקא היה הפוך.בכלל, השיר נולד לא מהכיוון שניתן היה לצפות לו. כתבתי לאחרונה שיר תוספת למחזור "תורת אמי". בשם "אמא מתה". בשיר אני מדגיש צד מסוים במערכת היחסים שלי אמא שלי בפרט והורי בכלל. השיר הזה הוביל אותי למחשבות על הקיום של הורי בארץ ובמושב ובמושב החקלאי. רק לאחר שהרהרתי על מה עשה הקיום הזה לגופם ונפשם הבנתי שזה תיאור של "מטת סדום". לאחר ההצעה של תמי קאלי (הצעה שקבלתי) להחליף את הסדר (קודם נפתח השיר בבית הפותח "מטת סדום היית.. " ראיתי שבעצם אפשר להוריד את כל הבית הזה ועדיין ישאר המסר שרציתי להעביר.בחרתי להשאיר אותו ואני שמח שאתה מרגיש שהוא עומד בבסיס השיר.
      גיורא

  12. אנחנו ממשיכים…
    אהבתי את קִצְּצוּ לְשׁוֹנָם לִגְנֹחַ
    תְּשׁוּקָה בְּעִבְרִית
    יש דברים היום שכבר לא יכולה להגיד בספרדית ויש דברים שרק בעברית אפשר…

  13. איריס קובליו

    גיורא, השיר "גן אברהם" חזק ומפלח מאד, עומד בפני עצמו, לא זקוק להדהודים ממחזור שירים עוטף ואילו השיר מטת אהבה שהוא טוב, זקוק לעוד שירים מאותו מחזור כי חסרה בו הסיבה האמיתית לכתיבתו, שאותה בוודאי אפשר למצוא במכלול שירתך

    • גיורא פישר

      כל הכבוד איריס על החושים המחודדים.
      הרגשת נכון!

      השיר "גן אברהם" עומד בפני עצמו, הוא לא שייך למחזור,אם כי הוא שייך לאותו "שדה" העוסק ביחס והקשר לארץ.

      אכן, השיר "מטת אהבה" נולד מכיוון אחר ונכתב למחזור "תורת אמי" (אם כי כתב אותו, אותו משורר עם אותו יחס לאותה ארץ). השיר הזה נולד לאחר שכתבתי את השיר "אמא מתה" שיש בו אמירה שיכולה להשמע קשה ולא מובנת. השיר "מטת אהבה" נכתב כסוג של הסבר לעצמי ולקוראים.

      אני חושב שהשיר "מטת אהבה" יכול לעמוד גם בכוחות עצמו בלי קשר למחזור שלא כמו השירים הקודמים שהבאתי "מות העבודה" ו "אהבה". כי הוא מאיר את אופיים ואת גודל ההקרבה של שכבה גדולה של בוני הארץ ואת הנזק והרווח של בניהם כתוצאה ממאבקם.

      תודה
      גיורא

      • רות בלומרט

        גיורא, איש צדיק תמים, דובר אמת בלבבו ובשירו.

        • גיורא פישר

          תודה רות.
          אני חושב שקצת הגזמת במקום ששמת אותי. אבל אני באמת משתדל לדבר אמת בלבבי (זה המקום שהכי קשה לדבר בו אמת) ולא לזייף בשירי.
          אני חושב שהשיר הבא שאשים כאן יעיד על כך (את האיכות הפואטית תשפטו אתם)

השאר תגובה ל לוסי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר