בננות - בלוגים / / מבצע צבאי
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

מבצע צבאי

 

 

 

 

 

 

 מבצע צבאי

 

הוֹרָיו יוֹשְׁבִים עַכְשָׁיו מוּל הַטֶּלֶוִיזִיָה

וּמְזַפְּזְפִּים.

עוֹבְרִים מֵעָרוּץ אֶחָד לַשֵּׁנִי

מְנַסִּים גַּם תַּחֲנוֹת זָרוֹת.

 

עוֹד מְעַט תִּשָּׁמַע דְּפִיקָה.

 

הֵם יַפְסִיקוּ לְזַפְּזֵפּ

וְהַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה

תְּנַצַּח.

 

 

 

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. אֶה…היה כאן שיר אחר, לא?

    • כן תמי,
      היה כאן שיר "לנביא " שכמו נכתב כתגובה לשיר של אמיר אור.
      איכשהו הרגשתי פתאום שהשיר הזה "לנביא" – עכשיו, בהקשרו יש בו משום התחכמות ולא היה לי נוח עם זה.
      בינתיים נכתב השיר "מבצע צבאי".
      אני לא מעלה ומציג שירים חדשים אבל להגנתי אני יכול לומר שאני הולך בראשי עם גרסה כזו או אחרת כבר מספר שנים.
      עכשיו השיר יצא.
      אני מקווה שהוא מסוגל לעמוד גם בלי תרוצים.

      • כן, אני מבינה.
        השיר הזה קצר וחזק, כולנו מזפזפים גם במחשבות כדי למצוא נחמה.

  2. שלום שחר מריו ותמי
    תודה.
    כשכתבתי את השיר כתבתי אותו בדרך שבה הלכתם.
    אך הבנתי שבעצם רציתי לכתוב משהו אחר ולא העזתי.
    זה החיסרון כשמפרסמים שיר סמוך לכתיבתו וזה הרווח של הבלוג שאני מתייחס אליו גם כמעבדה.
    עוד מעט אעלה את הגרסה החדשה.
    תודה מכל הלב.
    גיורא

  3. מקווה שלא תנצח התחנה האחרונה, שיר כואב בשבילי מדי, אבל אין מדי

  4. גיורא, גם אתה בין רואי השחורות?!

    משוררים צריכים דרמות, אבל מה שהחיים, צריכים לעת כזאת, זה ענוה והרגעה.

    • סבינה היקרה
      קריאתך מזכירה לי את קריאתו של יוליוס קיסר הנבגד לברוטוס.
      האמת היא שאני באופיי אופטימיסט רואה שחורות. אני יודע שזה אוקסימורון אבל כזה אני.
      בקשר לקביעתך ש"משוררים צריכים דרמות" –אני לא יודע איך זה אצל אחרים. אני לכשעצמי מהסס עדיין לקרא לעצמי "משורר" אבל בודאי אני לא צריך דרמות כדי לכתוב. חוץ מאירוע דרמטי אחד שעליו הרביתי לכתוב בעבר, הרי שירי הם לרוב אינטימיים ונובעים מ "הדרמות והקומדיות הקטנות" של חיי היום יום.
      ולעניין העקרוני: האם יש תפקיד לאומי לאמן?
      האם תפקידו לחנך ?להלהיב ?לעודד? להפחיד? להיות מגויס למאמץ המלחמתי?
      אני לא יודע.
      את הפעילות הפוליטית האקטיבית שלי אני מפריד מהפעילות האומנותית.
      זה לא שאני מנותק בכתיבתי מהחיים הנוקבים בארצנו. ראי למשל את השירים "הבית הערבי בפרדס הישן" ,"גן אברהם" "מחלף מילים ציוני",
      יש עוד כאלה שלא פרסמתי כאן.
      אני מפרסם בבלוג את מה שנראה לי מתאים בהתאם להרגשה הפרטית שלי . מספר פעמים שיניתי את דעתי גם הורדתי פוסטים שנראו לי לפתע "לא מתאימים לי".
      בקיצור, את השיר הזה כתבתי בעקבות האירועים האחרונים אם כי אני הולך עם התמונה המצוירת בו הרבה שנים ,עכשיו השיר הבשיל ולא נראה לי שאני צריך להחביא אותו.
      הרי לא צריך להיות "רואה שחורות" כדי לדעת שמה שמתואר בשיר (לא בצורה "דרמטית") הוא חלק ממה שקורה בעת מלחמה.
      אני לא מגלה שום סוד צבאי בזה.
      גם אלה היושבים עכשיו מול הטלויזיה יודעים את זה.

      • גיורא, אני מרגישה לא טוב עם זה שצעירינו נלחמים ונפצעים ואנחנו "מתחכמים" על הנושא.

        • שלום סבינה
          איפה את רואה בשיר שלי "התחכמות על הנושא"?
          הכותבים כאן מביעים את דעתם. יש העושים זאת במאמרים ובתגובות פוליטיות ויש כאלה העושים זאת דרך האמנות שלהם.
          גם בשירים הנוגעים שאת מביאה עכשיו יש הצהרה פוליטית, שאני מאד מצדיק אותה.
          שיחזרו משם מהר.

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר