בננות - בלוגים / / "מות העבודה" "אהבה" שני שירים ליום קיץ מתוך מחזור השירים "תורת אמי"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

"מות העבודה" "אהבה" שני שירים ליום קיץ מתוך מחזור השירים "תורת אמי"

 

 

 שלום לכולם
למי שתהה להיכן נעלם השיר "שונה" אספר שהוא הלך לנוח, לחשוב על עתידו.

 שני השירים שבחרתי להביא כאן לקוחים ממחזור השירים "תורת אמי".
 אני מניח שבשלב כלשהו אספר על גילגולי המחזור ואפרסם אותו כאן. 
נראה לי שהם מתאימים לעונה זו של השנה. 
האחד "מות העבודה" ליום קיץ הביל. 
השני "אהבה" לליל קיץ.

מות העבודה

 

כְּשֶׁלֹּא קַמְתִּי לַחֲלֹב אֶת הַפָּרוֹת בַּבֹּקֶר נָזְפָה בִּי אִמִּי:

 

כְּשֶׁיַּכְרִיזוּ עַל מוֹת הָעֲבוֹדָה-

אַתָּה הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּתְנַדֵּב

לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן,

וְאִם יִתְאַפְשֵׁר גַּם תִּשָּׂא

בְּשִׂמְחָה

הֶסְפֵּד עַל קִבְרָהּ.

 

לֵךְ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה אִיש רוּחַ-

מְשַׂחֵק בְּמִלִּים וְשֹונֵא לְהַזִּיעַ.

 

וּבַלַּיְלָה, הֵלִינָה עַל לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג וְתַרְגוּמָהּ הַמְסֻרְבָּל לְ"מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם".

 

 

 

 

 

 

 אהבה

 

אִמִּי רָאֲתָה שֶׁאֲנִי מִתְבּוֹשֵׁשׁ-

וְנִסְּתָה לְשַׁכְנֵעַ:

כָּל אִשָּׁה שֶׁתִּרְצֶה, תַּשִּׂיג

אִם תִּהְיֶה סַבְלָנִי וְעַקְשָׁן.

 

וַאֲנִי, פַּחְדָּן וּקְצַר רוּחַ-

הִתְמַזֵּל מַזָּלִּי.

כְּשֶׁמָּצָאתִי סוֹף סוֹף

לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְחַכּוֹת

שֶׁבַע שָׁנִים,

גַּם לֹא לְהַקִּיף חוֹמוֹת עִיר

יוֹתֵר מִפַּעֲמַיִם.

 

וְלֹא עָלְתָה בְּדַעְתִּי

שֶׁדִּבְּרָה אָז

עַל אַהֲבָתוֹ הָעַזָּה שֶׁל אָבִי

וְעַל טִיב אַהֲבָתָהּ.

 

 

 

 

 

 

33 תגובות

  1. את שניהם. יש בהם מטען רב של אמת וחיים.

    • גיורא פישר

      לי.
      אני שמח.
      כמו שאת רואה, המחזור הזה כמו שירים רבים שפרסמתי פה בבלוג לא יכנסו לספר.
      אם יהיה ספר שני, אני מקווה שימצאו בו את מקומם.

  2. אי אי אי גיורא. כנראה אותו סוג של הלוך נפש שורה על שניהם. פלגות הנפש משוחחות זו עם זו – מפלגת השלטון והאופוזיציה 🙂
    וטוב שהבאת יחד, כי מהראשון אתה למד על נפש האם שבשני, כשבעצם רב שם הנסתר על הגלוי.

    • גיורא פישר

      לאמיר.
      יפה הרגשת
      בשירים הבאים (בעיקר אלה הפותחים את המחזור)תהיה שיחה נוקבת יותר.
      אבל, אני מקווה שירגישו שהיא נעשית באהבה גדולה.

  3. אז איפה הן האמהות ההן …
    עם הקוקו ורגשות אשם

    גיורא בבית הראשון האם הכוונה היא :כל אהבה שתרצה תשיג אם תהיה סבלני ועקשן ?

    והתרגום של לאה גולדברג אכן מגושם ? אני זוכרת שהרוב בצרפתית בכלל 🙂

    • רות בלומרט

      השיר מוצא חן בעיני, האמא עוד יותר…
      הצעה: "ולא עלתה בדעתי " במקום ולא עלה בדעתי.

      • גיורא פישר

        לרות
        תודה, כפי שראית תיקנתי. ובקשר לאמא, גם אני.
        אני מקווה שבשירים הבאים וביחוד משיר הפתיחה הדמות שתיפרש והיחסים ביננו יהיו מורכבים יותר.

    • גיורא פישר

      לריקי.
      בדיוק על זה(הצרפתית) הלינה אמא שלי. ממש כעסה.
      אני יודע שזה נשמע יותר יפה "אהבה" במקום "אשה". אבל כך היא אמרה (לפחות זה מה שאני אומר). לא חשבתי על זה כשכתבתי. אני יכול להעלות כמה השערות מדוע בחרה לומר כך ולא כמו שהצעת. אבל נשאיר את זה לדמיון.
      שבוע טוב
      גיורא

  4. טוב, טוב מאוד. אהבתי. אני מזהה פשטות בשיריך ושזו מתחברת אל אמירה חזקה שבעולם ומצב ספציפי הלקוח היישר מן החיים – או אז יש שיר יפה. רני.

    • גיורא פישר

      לרני
      אם הייתה יוצאת בת קול משמים ואומרת לי:
      גיורא, בחר שני משפטים שהיית רוצה שיגידו על עבודתך.
      הייתי מזמין את מה שכתבת.

      נ.ב ואם הנחבא אל הכלים (לאן הוא נעלם?) עוד לא הזמין אותך ואת חן לארוחה, אני אזמין אתכם במקומו בזכות המילים היפות שכתבת.
      אבל ,אם כבר זכית ממנו לארוחה, זכור: אין כפל מבצעים!

      שבוע טוב
      שלך
      גיורא

  5. איריס קובליו

    גיורא, אהבתי בעיקר את השיר השני בגלל ההפוך בסוף וגם בגלל הכתיבה הנקייה, ה"גזורה" היטב.
    השיר הראשון, אם מותר לי, מסתיים בעיניי ב "קברה". הוא יכול לשמש מבוא לסדרה.
    אני לא נוהגת "לחתוך" ותנצלת אם הגזמתי הפעם.

    • עליזה קיי

      גיורא שלום,
      תודה על הזמנתך כאורחת בבלוג שלך.זה שימח אותי מאד. יש לי בעיה טכנית בהעברת הספור ,ענין של מספר ימים, אם הזמנתך עדיין תקפה.

      עליזה

    • גיורא פישר

      בוקר טוב איריס.
      אני מאד מאד מודה לך.
      את לא צריכה להתנצל, להפך. אני שמח (באמת!) על כל הערה ולוקח אותה בחשבון וברצינות. בסופו של דבר, זו הזדמנות לקבל משוב מאנשים אינטילגנטיים שאין להם מחויבות חברתית או אישית לך.

      חבל שאנשים לא מנצלים יותר את האפשרויות כאן.

      ועכשיו, להערה שלך:
      כמו שציינתי בהקדמה מדובר בשני שירים שהם חלק ממחזור שלם שעבר גילגולים רבים.

      כמו לעתים במחזור שירים, השירים "נשענים" זה על גבי זה. לאו דוקא מבחינת תוכנם אלא מבחינת האפקט המצטבר.

      במחזור זה ניסיתי לעשות כמה דברים: להעלות את דמותה של אמי אך גם את השפעתה עלי דרך "מישנתה" (מכאן שם המחזור "תורת אמי" הלקוח מ משלי א' 8).

      זה לפעמים נראה פטטי כשיוצר "מסביר" את יצירתו, אך מכיוון שאנחנו מנהלים כאן שיח של יוצרים לא אכפת לי להסביר את שיקולי.
      כאמור, השירים הם חלק ממחזור. כשהנסיון הוא ליצור דמות מורכבת וכנה שלי ושל אמי.
      היא לועגת ל"אנשי הרוח", האקדמיה, המלהטטים במילים, משחקים בשטויות במקום לעבוד את האדמה, להגשים את החלום הציוני.
      לכאורה אפשר לחשוב שהיא מזלזלת בספרות ובאומנות ,אך מהמשפט האחרון את יכולה להבין שהיא הייתה אשת תרבות אמיתית.

      בשתי השורות :

      "לֵךְ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה אִיש רוּחַ-

      מְשַׂחֵק בְּמִלִּים וְשֹונֵא לְהַזִּיעַ."

      יש כאמור ביקורת עלי ,על אנשי "הרוח" וגם סוג של ראיה לעתיד.

      תודה
      שבת שלום
      גיורא

  6. אני אוהב את שני השירים. ואת דמות האם החכמה. מדמותה הנשקפת בשיריך עולה עוצמת הרוח לא פחות מהדחיפה למעש. אולי אפילו היתה משוררת, שאתה מעלה על הכתב.

    • גיורא פישר

      שחר מריו היקר
      בשעות אלה אתם חוגגים את השירה . אני מאחל לכולם ובמיוחד לך הצלחה.
      אני מחזיק אצבעות.
      אנימקווה שמישהו מהמשתתפים, חבר ה "בננות" ישתף אותנו בחוויות הערב.

      ובקשר לשירים, קראת את אמי נכון. אני שמח שהצלחתי להעביר משהו ממנה.
      הטון בחלק מהשירים הבאים קצת ישתנה אבל אני מקווה שהוא יעשיר את המארג.
      שבוע טוב
      שלך
      גיורא

  7. הי גיורא, בהחלט עולה מכאן דמות אם ברורה ומלאת הערכה מצד הבן. ציירת לנגד עיני הקוראת שאני, אם שיודעת ללמד ערך עבודה שבעיניה היא ערך עליון וחשוב שאיננו מתנגד ללמידה ורוח והמשפט האחרון מראה שהיא עצמה אשת תרבות. והנה במציאות אתה קוטף את פרות חינוכה, גם עובד וגם משורר וגם מוכיח שלא דברים ריקים היו דבריה כי למדת מהם וישמת אותם ואפילו "הרווחת" יופי של שירים.
    שיר האהבה מקסים בעיניי אף הוא, כשהוא מספר על אהבה אחת ובמשפט מחץ מספר על אהבה שניה, סיפור אהבתם של הוריך. השירים מלאי חכמה, הן חכמת האם שהיטבת להביע והן חוכמת הכתיבה השוזרת לשיר קשר אם-בן. בהחלט נשמע מעניין לקרוא את שאר שירי המחזור ואשמח לקרוא מהם עוד.

    • גיורא פישר

      סיגל, כתבת כל כך יפה שממש בא לבכות.
      אני שמח שהצלחתי.

      צריך היה לחלוף הרבה זמן, בגרות ויכולת קבלה של עצמי ושל אמי כדי להרכיב את המשקפים האלה.
      אפרסם בקרוב את המחזור כולו ואת הספור סביב כתיבתו.

      תודה
      שבת שלום
      גיורא

      • התגובות שלך למגיבים בעצמן מרגשות ולמרות ש"התחלנו" ברגל שמאל כשרק הגעת לכאן, אני מאוד אוהבת לקרוא את כל מה שאתה כותב וזה באמת את כל. (חוץ מההיא הנובחת:))

        • גיורא פישר

          לסיגל
          תודה,

          נפסיק פה לפני שזה יהיה ממש דביק.
          דרך אגב,ניזכרתי לפני מספר ימים באותו פוסט טראומטי של "היא נובחת". חזרתי וקראתי את כל הגובות וראיתי שבסוף, לאחר ששמעת את תגובתה של בתך הגעת למסקנה אחרת.

          ניזכרתי בפוסט הזה ובך גם בהקשר אחר.

          נזכרתי בסיפור של ענת פרי. וחשבתי על כך שמדובר לא רק בילדה בגיל העשרה שנובחת מפחד אלא גם בילדה גדולה יותר. קראתי בזמנו באדיקות את הפוסטים האישיים של ענת ואני חושב שגם השורות האחרונות של השיר ההוא רלוונטיות לגביה.
          היום ,בדיעבד אני חושב שבעצם צריך להפנות את החמלה גם אליה (כך הצעת לי אז)
          למרות שהשיר ההוא נכתב בחמלה לאותה נערה.

          לטובת מי שלא יודע על מה מדובר ,אז הנה:

          http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=236&itemID=6972#post6972

          • צודק לגבי ענת. ברגע ההוא שהייתי בתוך סערה ניסיתי מאוד למצוא בתוכי את החמלה אבל היה לי קשה. במרווח הזמן שעבר מאז, לא נותר בי כלום ממנה למעט חמלה.
            לגבי שירך שבקישור אודה שלי באופן אישי הייתה בעיה אישית מאוד עם המילה נובחת ולא הייתי מסוגלת לשמוע או להבין במצב הנעול שמתוכו הגבתי. בעבר שמעתי את המילה הזו יותר מידי פעמים מופנית כלפי יקרים לי, ובטונים זועמים, שנובחת פשוט ניגן לי על עצב חשוף, ומכיוון שהיית אז ממש בנן חדש, ולא שמעתי עדיין את קול הכותב שבך, שמעתי את הטון שהמילה הזו מעלה בזכרוני ויצאתי מולך בהתקפה.
            נו, טוב, נניח לזאת ושיהיה המשך ערב נפלא,
            סיגל.

  8. גיורא, האם בשיר הראשון מזכירה לי דמות רחוקה מהעבר, שכבר קשה למצוא כמותה. בכוח נלחמת לעשות לעצמה חשק לעבוד כשלמעשה רצתה לקרוא ולשחק במילים..
    בשיר השני ניכרת אהבת האב שהיה סבלני ועיקש להשיג אותה…
    זו דרך מיוחדת לה לספר על אהבתם.

    • גיורא פישר

      לתמי. אני מוריד את הכובע. יש לך באמת יכול ראיה מיוחדת.
      מעניין מה שכתבת, ומעניין שהדברים נבעו ממה שכתבתי. הזכרת לי שהיא באמת חזרה והוכיחה אותי ואמרה שהעבודה החקלאית "לא טבעית לה" והיא מתגברת על חולשותיה ומתאמצת.

      לפני מותה (בגיל 60) היא התחילה לתרגם מהונגרית ספר שאהבה.
      יפה שראית בשיר את מה ששכחתי
      גיורא

  9. בשניהם סיפרת סיפור משפחתי נוגע, שיש בו בקורת ותובנות וגעגוע; ואהבתי קצת יותר את הראשון שמלמד שעבודת כפיים משוועת לשאר רוח.

    • גיורא פישר

      לבנה תודה.
      מעניינת התובנה שהגעת אליה.
      אני שמח שהרגשת את הדבר הזה מבעד למילים.
      שבוע טוב
      גיורא

  10. גיורא לשם

    נו, נו, גיורא פ., גם אמי היתה הונגריה.
    השירים נאים מאוד.

    • גיורא פישר

      לגיורא
      תודה.
      למרבה הצער, למרות ששפת האם של אמי ואבי (שבא מסלובקיה) הייתה הונגרית. אני לא מבין חוץ מכמה קללות.

      אמי אמרה: בישראל מדברים רק עברית! אפילו את "הסודות" הם לחשו בעברית.
      שבוע טוב
      גיורא פישר

  11. משה יצחקי

    מרגש גיורא, ניכרים דברי האמת בשיר הבאים מהקרביים. מצפה לספרך – בהחלט מבטיח

    • גיורא פישר

      למשה
      תודה תודה רבה.
      גם אני ממתין לספר אם כי אני לא מצטער במיוחד שהוצאתו התעכבה. בינתיים נכתבו שירים טובים ששינו את מבנה הספר בחירת השירים וסדרם ,
      אני מקווה שלטובה.

      את שירי מחזור שירים זה, ובעצם, חלק ניכר מהשירים שפרסמתי ב"בננות" לא תפגוש בספר.
      עניין של איזונים ובלמים.

      אם יהיה ספר שני ,אני מקוה שלפחות חלק מהשירים ימצאו בו את מקומם.
      תודה על דבריך המעודדים
      שבוע טוב
      גיורא

  12. סיגל בן יאיר

    גיורא יקר, כל כך יפים ומרגשים שני השירים, איך אתה משרטט בקווים עדינים כל כך את דמות אמך, ואיך האהבה מבצבצת מתוכם. מקסים ביותר.

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר