בננות - בלוגים / / פלסטיק ברוח
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

פלסטיק ברוח

 

 

 

 

 

 פלסטיק ברוח

אֲנִי רוֹאֶה

מֵהַחַלּוֹן הַמַּשְׁקִיף אֶל

הַשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ

 

צִפּוֹר לְבָנָה

  

כְּבָר חֹדֶשׁ לֹא נָעָה

נִשְׁעֶנֶת עַל רֶגֶב אֶחָד

 

וַאֲנִי לֹא מֵעֵז לְהִתְקָרֵב

שֶׁלֹּא תִּבָּהֵל וְתָעוּף


כִּפְּלַסְטִיק בָּרוּחַ

 

 

 

 

 

27 תגובות

  1. בטעות נלחץ "לא להגיב". מי שרוצה להגיב- מוזמן. גיורא

  2. שיר יפה ורגיש, מצלם רגע גם התצלום מקסים

  3. מעורר קנאה, גיורא. והגיע הזמן שתוריד כבר את השפם, לא?

    • אמיר תודה
      כן ,הגיע הזמן לשלוח תמונה לשירלי. אעשה זאת בהקדם. גם הבן הבכור שלי יאיר שנולד ב1980 אומר שהדמות בציור נראית כמו של שחקן פורנו בסרט גרמני משנות ה-70 . ואני שואל את עצמי מאיפה הוא יודע איך נראים סרטי פורנו גרמניים משנות ה70

  4. גיורא, השיר עדין מאד כמו רגלי הציפור, אהבתי את המשחק של רגב במקום רגל, המילה לקרוב לטעמי עולה באיזה משלב ויוצרת צרימה.

    • תודה משה. אכן ,התלבטתי בקשר למלה "לקרֹב" שהרי בקלות יכולתי לכתב "להתקרב". איכשהו (אני בטוח שאתה מכיר את ההרגשה הזו) המילה נראתה לי "ברוטלית " מדי כנראה מפני שהיא חורגת מהמשקל בשורה המקבילה שלפניה. אני יודע שזה מסוג הדברים שרק המשורר מרגיש אותם. אם הייתי מוצא מילה אחרת בת שתי הברות הייתי משתמש בה. אבל אקח את ההערה בחשבון ואמשיך לחפש.
      תודה. גיורא

      • סיגל בן יאיר

        שיר מאוד עדין ויפה. אני מסכימה דרך אגב עם משה, ואני לא חושבת שבחריגה ממשקל השורה הקודמת יש פגם. להתקרב עדיפה פי כמה וכמה.

      • קראתי בקול רם, אני מסכים עם סיגל, השיר ויופיו לא ייפגמו אם יהיה להתקרב.

        • תודה
          קבלתי ואתקן. גיורא

        • בהחלט לא, אבל מה מצאת עוול במילה "לקרוב"? כאמור היא במילון, והמילון עומד לרשות המחבר להשתמש במילותיו – אין לדחות מילה בקש – אם אין היא בשימוש הכללי המשורר יחזיר אותה אל השימוש, הנדיר אולי, אבל מי אמר שמשורר חייב לכתוב בשפת הרחוב? כל עוןד דבריו מובנים, מותר לו לגאול מילה מהנשייה.
          או משהו כזה

          • תודה משה
            הטענה הייתה לגבי המשלב הלשוני הגבוה של המילה לעומת זה של השיר. בודאי שלמשורר מותר לעשות מה שיחפוץ (אפילו להמציא מילים או לשבשן) אבל ההנחה היא שאם יש חריגה -היא מכוונת. במקרה בשיר הזה הייתה לי תחושה שהמילה להתקרב היא גסה מדי ומסורבלת ולכן בחרתי ב"לקרֹב" אבל היו שקראו את השיר וטענו שזו תחושה מאד סובייקטיבית שלי.
            נתן לזמן לדבר, אחזור לשיר עוד כחצי שנה ואראה.
            תודה על הביקור.
            אני יוצא עכשיו מטעמי עבודה לפסק זמן מהבננות. המשך לבקר אצל אחרים אני בטוח שתגלה שם דברים מעניינים.
            שלך
            גיורא

  5. יפה. (בשתי התמונות שצלמת).
    🙂

  6. במקום שציפור הנפש, לא יפחידנו הפלסטיק. כובש, גיורא.

  7. יפה. קצת משונה ההיפוך: בדרך כלל שקית ניילון מתעופפת כמו בעל חיים

  8. איזה מראה נהדר נשקף. תמסור לה פריסת שלום (מרחוק) לציפור שלך.שיר יפה ועדין

    • לריקי, אמסור לה. היא עדיין בשדה על אותו רגב. ובטח שלא אתקרב אליה שמא מכשף רשע יהפוך אותה רחמנא ליצלן ליריעת פלסטיק.

  9. איריס קובליו

    מאד יפה השיר, גיורא ובמיוחד אהבתי את הצילום, מהאיזור האהוב עלי מאד לצייר

    • תודה איריס, את מוזמנת לבוא לכאן לצייר. אני בטוח שהציפור תחכה לך כאן, בטח עד הרוחות הבאות.

  10. מר גיורא,
    נכנסתי גם פה,
    בכל מקום אני מגלה שאתה בן אדם
    לגבי השיר, אז זה ככה:
    זה מזכיר לי רעיון יפה השוכן בלב ונזהרים מלקרוב אליו ולגעת בו שמא יתעופף
    מוקירך
    משה

השאר תגובה ל איריס קובליו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר