בננות - בלוגים / / למנהלי האתר
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

למנהלי האתר

שלום לכולם
נכון, לאחרונה אני ממעט מאד להגיע לכאן, אבל האם זו סיבה  מוצדקת לחסום את מעט התגובות שאני משלח ?
אני מבקש ממנהלי האתר לבדוק את העניין, גם רצוי שכותבי הפוסטים יבדקו, אולי תגובות שלי ושל אחרים נעצרו ונכלאו אצלם ,בלי הליך שיפוטי.
שבוע טוב
גיורא

14 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    גיורא

    קשה לי להאמין שהפכת "פרסונה נון גראטה"
    הנה אני מגיב. לך.

    אולי … אולי … אתה פשוט לא כותב. אז אי אפשר להגיב לך. לא? אלמנטרי.
    למשל בזמן האחרון לא קיבלתי תגובות ממך. וזה שובר לי את הלב. וגם לכבל האינטרנטי שמונח מתחת לים. בין סרטנים ואלמוגים שאיבדו את הצבע. אבל לא את הבושה להאזין לנו מתחת למים.

    אני למשל שלחתי עכשיו סיפור עם תמונה. ורק הסיפור עלה וזה די פאדיחה. כי לא יבינו למה התכוונתי.

  2. אתה צודק גיורא, משום מה התגובה שלך הייתה זקוקה לאישור כדי להופיע בפוסט. לא הבנתי למה…

  3. גיורא פישר

    בעלי הבלוג צריכים לבדוק שהם סימנו בv במענה אוטומטי במערכת הגובות.

    • כל התגובות האחרות אין להן בעיה . הן מופיעות בלי בעיה. רק התגובה שלך נכלאה לאישור…

      • גיורא פישר

        אין ספק, מישהו כועס עלי ומתנכל לי.
        אולי אתחיל להניח תפילין

        • לפני הנחת תפילין, תגיד ותגיש מועמדות לנגיד.
          אחר כך יקרקסו אותך ותדע שזה הכל בגלל A.S – לא אפטר פארטי אלא אפטר שייב…:))

        • ארז פודולי

          יקירי,

          רק החודש, מבצע בלעדי במחירי סוף עונה במיוחד בשבילך: אם תכה בנו בשיר חדש, אני מבטיח שיר תגובה, כאשר אהבת.

          שלך,

          ארז

          נ.ב. אם יש בך צורך, אני בעד תפילין, כמובן – גם אני הנחתי תפילין, ובאשר הנחתי אותו שם הוא נותר מונח. למוצא הישר מובטחים פסוקים מובחרים משמות י"ג.

          • גיורא פישר

            ארז ידידי
            אם זה היה תלוי בי? כל יום הייתי מנפק שיר חדש. אבל מה לעשות? גברת מוזה לא פוקדת אותי לאחרונה.
            יש לי סבלנות. אני מהאסכולה של אל תעירו ואל תעוררו.
            אולי נעשה עכשיו להפך: אתה תתחיל ואני אשלח שיר בתגובה?
            להתראות
            גיורא

          • שמעון מרמלשטיין

            דבר איתי (דרך האתר)
            אני אעשה מזה שיר. ממואר. פואמה. נובלה
            רומן עב כרס. אליאדה ואודיסיאה.
            הדברים הכי גדולים קרו וקורים בטעות. למשל קולמבוס שניסה לקצר את הדרך לבשמים, למשי, לפלפל, לקינמון, ללוטוסה מוזהב (סתאאאאם. המצאתי הרגע) או השד יודע מה וגילה עולם חדש קצת מוזר. עם אנשים ששמים נוצות על הראש , אבל לא מנסים לעוף. מה שנקרא הודי מעופף (שהוא האב הרוחני של ההולנדי המעופף)

            תתחיל נמוך, גיורא, יהפכו אותך לקיסר.
            תתחיל גבוה, ינסרו לך שלוש רגליים מהכיסא המלכותי. (הרביעית תשאר כדי לזרוע בך פחד של אי יציבות … בנוסח דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך …) האמת שאתה לא הולך. אתה פשוט מסתובב עם הכדור עליו אנחנו דורכים.
            מה שדופק אותנו זה כוח המשיכה.
            כוח המשיכה לנשים , לכסף, להכרה וכמובן למרכז כדור הארץ. שם נמצא הגיהנום בחום של ששת אלפים מעלות.

          • גיורא פישר

            ומה אעשה שמעון היקר, ואין לי שום דבר מעניין להגיד?
            אולי הנסיעה הקרובה (בסוכות) לדרום ספרד תניב משהו?
            אולי רוחם של שמואל הנגיד
            יהודה הלוי ואבן גבירול תופיע אצלי בחלום הלילה, ותכתיב לי דבר שיר?
            בינתיים, אני מסתדר יפה. אם כי שיחה אתך תמיד מעניינת. יאללה

          • הי גיורא
            גם אני כתבתי פוסטון על
            מטענו החביב אך הבעייתי להפעלה.
            לית מאן דפליג שהוא קצת עגלה

          • שמעון מרמלשטיין

            ברד ירד בדרום ספרד בערב?

            אולי הפעם של כתיבה.

            תסתובב עם פנקס קטן(עם כריכת אלומיניום. קל לכתוב על זה גם בעמידה וללא שולחן) ועט קטן. צמוד.
            כל דבר מעניין שתראה תכתוב עליו מייד.

            בלילה כבר יצא מזה שיר.
            או ברד.

          • גיורא פישר

            ברד באמצע ספטמבר?
            אני מאד מאד אוהב את תהליך הכתיבה. אבל ממש לא נלחץ ולא מחפש אחריה בכוח.
            כשהתחלתי לכתוב הייתה לי מטרה אחת. היא הושגה במלואה.
            כל היתר זה בונוס. יבוא -טוב, לא יבוא- חבל, אבל לא משהו שיגרום לי להרהורים ולנדודי שינה.
            אני אמנם יהיר למדי, אבל לא עד כדי לחשוב שיגרע משהו מטוב העולם, אם לא אכתוב עוד שירים.

          • שמעון מרמלשטיין

            נחיה ונראה…

            אני מלך ההתערבויות. אף פעם לא מפסיד
            (אלא בקרבות עם תרשימי חצר של ילדים)
            אז מתערב איתך, על ארוחת ערב?

            משהו צנוע. דגים. אצל אבו נסאר ביפו (ליד מרכז פרס לשלום)

            בן דוד שלי, מהחיילים שפרצו לטרמינל של אנטבה, שחי בנורבגיה כבר עשרים וחמש שנים, הגיע לפני כשנתיים לארץ. לרגל הלוויות (בפעם שלפני זה היה לחתונות)נסענו בשתי מכוניות. קבענו אצל אבו-נאסר. הגענו . הוא הלך לחפש חנייה ליד מרכז פרס לשלום (מאה מטר מהמסעדה) לאיפה אתה נוסע? שאלתי אותו בנייד.
            לחניון הקומות ממול, הוא ענה לי.
            זה מרכז פרס לשלום, אמרתי לו… לא חניון. אלא אם אתה מחפש את השלום בין הגלגלים …הוא לא האמין.

            "כך החיים שלנו נראים פה. שנה אחר שנה. מבקשים שתעזוב … שתקח אותנו למקום אחר, בו השמיים לא כל כך לוחצים מטה"
            (זאת הסיומת האולטימטיבית -לאלוהים -באיזה שיר ארוך שכתבתי)

            קבענו. ביפו. במרפסת הצפונית. אצל אבו נאסר. ביפו. בערב.
            בפעם האחרונה שישבתי שם (על קוצים)לפני שנה בחורף הקודם, מישהו ישב באולפן הטלוויזיה, שעה לפני שמשודרת תוכנית תחקירים בקשר למלחמת לבנון. אני הייתי צריך לאשר לו פרט מוכמן. ואז היו מדברים על זה בטלוויזיה. לא אישרתי לו. כמובן.

השאר תגובה ל תמי קאלי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר