צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

תיאטרון

 

 

תיאטרון

זֶהוּ, הֶחְלַטְתִּי.
לֹא אֵלֵךְ יוֹתֵר לַתֵּיאַטְרוֹן,
אֵין לִי סַבְלָנוּת לָשֶׁבֶת שָׁם.
הַחַיִּים שֶׁלִּי, מַה לַעֲשׂוֹת
הַרְבֵּה יוֹתֵר דְּרָמָטִיִּים.

 

חֲבָל שֶׁ Deus

זֶה מֵהַ-  ex machine

הִזְדַּקֵּן,

שׁוֹכֵחַ תַּפְקִידוֹ

וְלֹא עוֹלֶה עַל הַבָּמָה

בַּזְּמַן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

5 תגובות

  1. חחחחח הצחקת אותי בעלי מתפלל כל פעם לדאוס אקס מכינה כשהוא איתי בתאטרון ואפילו כתבתי עליו פוסט מצחיק ,איך הוא נוחר לצדי ,מאז אני הולכת לבד בלעדיו וכיף לי. שירך מתאר בהומור אופיני לך תופעה מוכרת

    • גיורא פישר

      היי חנה
      יופי של קטע.
      התפלאתי שלא זכרתי אותו, כי בדרך כלל אני זוכר מה שכתבת. לשמחתי גיליתי שזה פורסם טרום בואי ל"בננות"

  2. משעשע… ותודה גם לחנה על הקטע המהנה והאמיתי… מכיוון שאלוהים צריך להיות עם כל זמר שעובר אודישן, כל שחקן כדורגל המתכונן להבקיע גול, כל מפלגה (כמעט) המחכה למינה צמח, כל בשלן המחכה לשמוע גזר דין על המנה שהכין במאסטר שף – מאיפה יהיה לו זמן ללכת לתיאטרון?? :)

  3. גיורא יקר, מסכימה עם תגובתה של נורית. כל כך נכון מה שכתבת,ואף על פי כן, אני מנויה על בית לסין והקאמרי והבימה.אני לא נורמלית
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר