שמחת דורות
נֶאֱנְחָה אִמִּי, וְאָמְרָה:
"כְּשֶׁטּוֹב לִיְלָדַי, טוֹב לִי".
בְּנִי הֶחָכָם גּוֹעֵר בִּי:
אַל תִּסְתַּפֵּק בָּזֶה, אַבָּא,
מַגִּיעַ לְךָ יוֹתֵר
וְאַל תַּטִּיל עַל כְּתֵפֵינוּ
אֶת מַשָּׂא שִׂמְחָתְךָ.
אֲנִי מִתְפַּשֵּׁר, וְאוֹמֵר לְעַצְמִי:
כְּשֶׁיִּהְיֶה טוֹב לִיְלָדַי
יִתְפַּנֶּה מָקוֹם לַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי.
כל כך יפה וחכם ורגיש השיר שלך גיורא
עפרה
מה לעשות, יש דברים שלא משתנים. גם הבן שלך יאמר אותו דבר. הוא עוד לא יודע את זה.
זוכר את "והיית אך שמח"? גיורא, "לך אכול בשמחה כי…"
שבת שלום
רות
גיורא, זו פשרה של אמא פולנייה…
בכל מקרה האחריות עליהם ותמיד אפשר להתלונן שלא נשאר מספיק מקום…