נולדתי ב - 1951 במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי.
עד לפני כחמש שנים החזקתי ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים.
כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה.
מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה.
ספרי "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010
גיורא, רציתי להגיב באתר של נילי אבל לשם כך צריך להיכנס לפייס, אז אני מגיבה כאן…
אהבתי את השיר על מדריך הכושר. את החמקמקות הזאת שבחיים, שבעצם צוחקים עלינו כל הדרך ומפתיעים בכל פינה ואת הניסיון, הנוגע ללב (וחסר הסיכוי ) להבין אותם…
נורית
אוהבת את השיר ומה שמססתר מאחוריו. באותו עניין אתמול נפגשתי עם איזו פסיכולוגית לצרכי עבודה, וכל הזמן היא נתנה דוגמאות מעשיות, על בר רפאלי ויופייה, אמרתי לעצמי זה מה שיש לפיסיכולוגיה להציע לי, בר רפאלי כמטאפורה, קצת עלוב.
גיורא, רציתי להגיב באתר של נילי אבל לשם כך צריך להיכנס לפייס, אז אני מגיבה כאן…
אהבתי את השיר על מדריך הכושר. את החמקמקות הזאת שבחיים, שבעצם צוחקים עלינו כל הדרך ומפתיעים בכל פינה ואת הניסיון, הנוגע ללב (וחסר הסיכוי ) להבין אותם…
נורית
היי נורית
תודה על המילים היפות.
ניסיתי להעביר את ההפתעה. שמח שהצלחתי.
ראיון מעניין, גיורא. ברכות.
רות
תודה רות
להתראות
גיורא
אוהבת את השיר ומה שמססתר מאחוריו. באותו עניין אתמול נפגשתי עם איזו פסיכולוגית לצרכי עבודה, וכל הזמן היא נתנה דוגמאות מעשיות, על בר רפאלי ויופייה, אמרתי לעצמי זה מה שיש לפיסיכולוגיה להציע לי, בר רפאלי כמטאפורה, קצת עלוב.
כאלה אנחנו. חיצונים מאד.
שלום אביטל
נכון, אנחנו חיצוניים. ביחוד בדרך שאנחנו "קוראים" את האחרים.
תודה