בננות - בלוגים / / צרות של אחרים (מתוך המחזור -ספרים)
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

צרות של אחרים (מתוך המחזור -ספרים)

 

צרות של אחרים

 

הִצַּעְתָּ לִי לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַהוּא.

אָמַרְתָּ שֶׁאֵין כְּמוֹ צָרוֹת שֶׁל אֲחֵרִים

לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הַצַּעַר שֶׁלְּךָ.

חָשַׁבְתִּי: הַשֵּׁן הַדְּלוּקָה שֶׁלִּי

מְזִיזָה לִי יוֹתֵר מִמַּחְלָתָהּ הָאֲנוּשָׁה

שֶׁל הַשְּׁכֵנָה.

28 תגובות

  1. איריס קובליו

    יפה בכנותו ובבהירותו

  2. אכן קשה להתנחם בצרות של אחרים

  3. נחמד ביותר וגם נכון.

  4. אמת. או כמו שדודתי נהגה לומר לי – צרת רבים נחמת טיפשים.

  5. הצלחת לתמצת בשש שורות את מה שכולנו לוקים בו לפעמים.

  6. שן דלוקה, וגם כאב באצבע הקטנה ברגל – זה יכול להשתלט על כל העולם.
    אבל בניגוד למחלות אנושות של שכנות, הצרות של האחרים בספרים (וגם בבלוגים!) לפעמים משככות.
    והכתיבה שלך כרגיל מצוינת בעיני.

  7. קצר וקולע מאד. שיר על פרופורציות, פרופורציה לא כפרסומת לניתוחי יופי.
    אהבתי גיורא

  8. תמי כץ לוריא

    כמה נכון. פשוט ויפה

    • תודה תמי
      לא נעים. אבל זה מה שיש

      • גם מורה,גם רפתן,גם משורר,וזו התוצאה?
        השם יתברך חילק כישרון בטיפטה

        • ממש מבריק
          גם פיפטה וגם טיפטה- ממש שלונסקי.
          כבוד הוא לי שעלית באוב ושבקרת בשירי (מתוך הנחה שזו לא הייתה סתם בורות איך שכתבת).
          אתה רואה
          אני לא כל כך רע כמו שאני עושה את עצמי (השם יתברך)
          שלך
          גיורא

          • מה עוד מזיז לך? זו שפה של שירה,מזיז
            לי? ומה מזיז לפרות ברפת?

          • הוא עצמו נראה כמו פר ברפת,לא?!

          • הפרים ברפת שלי יפים מאד לכן אני בטוח שהתכוונת להחמיא לי כשאמרת שאני נראה כפר ברפת.
            תודה
            גיורא

          • מזיז לי יקר
            השירה המודרנית ביטלה(לצערם של רבים) את ההררכיות בין משלבי השפה השונים. לפי תפיסה זו כל מילה היא לגיטימית אם היא משרתת את המטרה.
            בחרתי להשתמש בביטוי הארצי הזה כי הוא נראה לי מתאים לשיר עצמו המנוסח כולו בצורה בוטה וגסה כראוי לתכונה האנושית עליה הוא מדבר. נוסף לכך , לעתים צריך לשים מראה קרוב לפרצוף (שלי, וגם שלך אני בטוח) ולא לעטוף ללטף ולהחליק.
            תודה
            גיורא
            נ.ב תודה שבקרת בבלוג שלי וקראת גם את השיר הזה.

  9. ובכל זאת – (נכון, כשלא כואבת השן, שאז היא לכל קודמת) – אין מקרה בו נכמרים רחמיך?
    (סתם שאלה).

    • בודאי נכמרים רחמי, אבל אני מספיק הגון עם עצמי כדי לזהות שגם במידת הרחמים יש לפעמים השוואה בין הסבל שלך ושל האחרים. ועל זה כתבתי בשיר"חשבון".

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר