צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים
דבש
הַחַיִּים שֶׁלְּךָ דְּבָשׁ,
הִקְלִיד לִי רוֹן
כְּשֶׁהֵבִין שֶׁאֲנִי בְּלוֹנְדוֹן.
לֹא נָכוֹן! הִקְלַדְתִּי חֲזָרָה
הֵם מָרוֹר.
אֲבָל אֲנִי מוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם צוּף
לְבַלְבֵּל
אֶת עַצְמִי וְאֶת הַפַּרְפָּרִים.
© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר
© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר
גיורא, אהבתי את החיבור האסוציאטיבי למנהג ההגדתי הידוע לכרוך מרור עם חרוסת ולנסות לרמות את הלשון. חבל שאפילו הלשון איננה מאמינה….
לנורית
נכון, קשה לרמות את הלשון
אבל הפרפרים מאמינים, הנה: רון אמר
לבלבל את הפרפרים ולהזמין יונקי דבש זה מעשה גדול בעיני.
רות
לא יעזור לפעמים מורגש המרור על אף טיוחי הדבש בכל התחומים לא רק בשירה
מבחן המציאות קובע ויונקי הדבש מוצצים לעיתים לא רק את הדבש גם את הלשד
לא מאמינה בממתיקים מלאכותיים
לחנה
גם אני לא מאמין בממתיקים מלאכותיים, דבש וצוף הם טבעיים, אבל כפי שציינת, הם רק מכסים ולפעמים (למשל בלונדון) הם מדגישים את הטעם הדומיננטי.
מעניין מה שכתבת על יונקי דבש. אבל הם כל כך יפים.
כן יפים מאוד ואיזה מקור
טוב שהזהרת אותי נראה לי לונדון תהיה חלק משגרת חיי בחודשים הבאים
נו איך אומר השיר בלונדון היאוש יותר נוח
וגם זה מסתבר לא כל כך בטוח ,היאוש הכי נוח הוא לא בניכר תרתי משמע
דבש ועוקץ (או להיפך) – ישר ללב.
שיר חזק מאד שנשאר בלב