בננות - בלוגים / / ראיון ב"הד החינוך" שערכה עמי חיה סדן
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

ראיון ב"הד החינוך" שערכה עמי חיה סדן

6 תגובות

  1. אהבתי את הראיון השבת בכנות לשאלותיה ראיון יפה ומפרגן

  2. רקפת זיו-לי

    ראיון יפה מאד גיורא. מעניין ומרגש
    תודה שהבאת
    רקפת

    • רוחה שפירא

      גיורא שלום!
      מצטרפת לתגובותיהן של חנה ורקפת.
      הבחירה בשיר "תפילה" מרגשת. השיר נוגע דרך מילים פשוטות וישירות; "אל תאמרו" / "אִמרוּ" היישר אל הקרביים של הכאב.

  3. אני זוכרת את הקטע אם היא נובחת, בקטע החיובי זו קבלת פנים מאד סוערת שהיום אין.

    גם לא בפייס נראה לי.
    נכון שנלחצת, אבל אותי זה איך שהוא הצחיק.

    לזה התכוונתי שאתה כותב ומתכון לדבר אחד וזה מעורר בשני דבר שונה לחלוטין. אולי כי לכל איש שפת דימויים ואסוציציות משלו.

    והיא לא קולעת תמיד ואז מעוררת זעם וכעס.
    אבל: אתה לא אבא שלי, זה משפט נורא חזק.

    • גיורא פישר

      היי אביטל
      לדור שלא ידע את יוסף
      http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6972&blogID=236
      ומי שרוצה, יכול להכנס לפוסטים העוקבים ולראות את ההשתלשלות.
      עד היום אני זוכר את תגובותיך שם.
      אני חושב שדווקא "עמדתי במבחן". זה מעניין לקרא את ההשתלשלות לאחר שעבר זמן וקרו דברים.
      אגב, כנראה שכל הבראנג'ה עקבה לראות "מה יקרה לילד".
      חיה סדן (המראיינת) היא זו שזכרה את הסיפור והעלתה אותו מהבור.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר