צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

האם הרביעית

האם הרביעית

אָמְרָה לִי הַאֵם הָרְבִיעִית:

נִפְרָדְתִּי מִמֶּנּוּ אֶתְמוֹל-
הִנַּחְתִּי מִכְתָּב לְיַד תְּמוּנָתוֹ.

מַסְפִּיק.


אַרְבָּעִים שָׁנָה מֵאָז שֶׁנָּפַל
כְּפֶסַע עַכְשָׁו, בֵּינִי לְבֵינוֹ.


אֶת הַפֶּסַע הַבָּא
אֲנִי רוֹצָה לִצְעֹד
בְּלִי הַפֶּצַע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

8 תגובות

  1. אהבתי את התשובה של האם הרביעית לאם השלישית של אלתרמן
    בבית הראשון לעניות דעתי צריך לוותר או על שנפל
    או על שאינו זוהי כפילות מיותרת לטעמי
    ויפה השיר יש כוח לחיים מה לעשות

    • היי חנה
      הורדתיאת "שאינו" למרות שהוא התחרז לי.
      "נפל" אכן מכיל בתוכו את "אינו", אבל לא להפך.
      לקח לה ארבעים שנה להחליט להפרד ממנו.

  2. שלום גיורא
    סיום חזק מאד לשיר מרגש

    אֶת הַפֶּסַע הָאַחֲרוֹן
    אֲנִי רוֹצָה לִצְעֹד
    בְּלִי הַפֶּצַע.

  3. גיורא, השיר הזה הזכיר לי שיר אחר שלך שעסק במימדים של מרחק, זיכרון וזמן. נראה שככל שהזמן מתקצר, יש רצון לשמור על מרחק לנשימה וחיים. אבל הזיכרון הוא זיכרון…

  4. ההתכתבות עם אלתרמן מעמיקה ומעשירה את השיר הנוגע ללב כל כך ויפה
    עפרה

  5. אני מזהה בשיר אקט של מרדנות כנגד אותו עולם ערכים לאומי הראוי שאלתרמן מציע בשירו. המרדנות באה לידי ביטוי בעיקר במילה "מספיק" שגרמה לי להיווכח שוב כי אין יופי, טוהר או נשגבות במוות. בנוסף, האם הרבעית מהדהדת עם תנועת המחאה ארבע אמהות מה שמחזק את דעתי שהשיר הוא שיר מחאה פוליטי נפלא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר