בננות - בלוגים / גיורא פישר / "בסוף" השיר שלי מעץ השירים
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

"בסוף" השיר שלי מעץ השירים

בסוף
 
כָּל יוֹם נוֹסָף
מַגְדִּיל אֶת הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ
אֲבָל אֲנִי מִתְנַחֵם:
הָעוֹלָם עָגֹל
בַּסּוֹף נִפָּגֵשׁ.

תודה לאורנה גל על המפעל היפה, ובמיוחד על הגלויה הנפלאה שהפיקה לשיר שלי. בגלויה רואים עָלֶה, שטיפת מים  עגולה  כדִמְעָה נוטפת, עומדת לפול ממנו.

21 תגובות

  1. זמן כפול מרחק שווה דרך.
    וגם אם לא תהיה פגישה בסוף, הנחמה עגולה, גיורא.

    (עולם מלא ועגול בחמש שורות).

  2. גיורא, חייכתי לאירוניה. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. נחמה פורתא.

  3. העולם עגול והבסוף נפגש שבדרך כלל נאמר כסוג איום, מקבל כאן משמעות אחרת, של געגוע, כמיהה, יפה

    • מצחיק מה שכתבת כי מורה אחת שמכירה אותי ואת תולדותי הביאה את השיר הזה לתלמידיה והייתה משוכנעת שיפרשו את השיר בדרך אחת. אחת האפשרויות שהעלו התלמידים (כל אחד ועולמו) שיש בשיר סוג של איום.

  4. איזה מזל שהעולם כבר לא שטוח.
    שיר יפה, חד וקולע

  5. יוסף הגלילי

    בסוף – מכתם נאה אך עדיין לא שיר.
    חבל.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר