במושב האחורי
כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן אַתָּה! רָטְנָה אִשְׁתִּי
כְּשֶׁחָזַרְתִּי וְנִרְדַמְתִּי בַּמּוֹשָׁב הַאֲחוֹרִי
(בְּאַשְׁמַת הַכְּבִישׁ
שֶׁעִרְסֵל בְּרַכּוּת אֶת קְפִיצֵי הַמְּכוֹנִית)
וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי:
כְּמוֹ אִישׁ זָקֵן אַתָּה!
וּפַחַד בְּקוֹלָהּ.
גיורא יקירי
יש לך שמיעה טובה מדי 🙂
הסיטואציה כל כך אנושית והשיר יפה !
שבוע טוב
היי ריקי
תודה
לשמוע טוב מדי,זה העונש והפרס של המשוררים
גיורא,
א) מצטרף לריקי.
ב) בכמה זקנת מאז אמש ובכמה אשתך?
ג) או אולי נעשית – …גם הודות לספרי שיריך הרואים אור האחד אחר השני) צעיר יותר, ורק מהרהורי לבך ופחדיך אתה רואה? בעיני אשתך מן הסתם אתה לעולם אותו צעיר שהיא הכירה בראשונה!!
ורחמיה עליך בלבה – כעל ילדה הקטן!!
שלום משה
תודה. הספר השני אולי יצא בעוד שנה שנתיים (אני לא צעיר שבוער לו), אבל אני באמת שמח שהספר "אחרי זה" ממשיך להמכר יפה.
אתה צודק, אנחנו מזדקנים יום אחר יום, אבל אשתי צעירה ונמרצת ממני. ויתכן שאני שומע את מה שאני מפחד. תודה