בננות - בלוגים / גיורא פישר / משא סיזיפוס על האמנות שלו
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

משא סיזיפוס על האמנות שלו

 

 

משא סיזיפוס על האמנות שלו:

      

לֹא הָאֵלִים

הֵם שֶׁגָּזְרוּ עָלַי

אֶבֶן –מַסָּע.

לֹא הֵם שֶׁהֶעֱמִיסוּ

אֶת הַמַּשָּׂא.

 

אֲנִי הוּא שֶׁחוֹזֵר.

מְנַסֶּה כְּמוֹ מְהַמֵּר

לִנְעֹץ אֶת הַסֶּלַע

בַּזְּמַן.

 

אֲנִי שֶׁרוֹצֶה

מִמְקוֹמִי בַּתַּחְתִּית

לִרְאוֹתוֹ

בֹּוהֵק בַּפִּסְגָּה.

 

 

8 תגובות

  1. גיורא פישר

    : מועדים לשמחה, גיורא,
    שיר נפלא ומקורי ביותר על הרצון האמיתי העיקש להעלות את הרעיון, השירה להר. כמו בהיפוך מתן תורה – לוחות האבן שנופצו בכעס נוכח מי שאינו ראוי, והניסיון השני של משה בהעלאה סיזיפית של העם למרומי הרעיון.
    כל טוב
    רות

  2. גיורא פישר

    מאת: איה

    תוכן המסר: יש דרכי מוות
    ואחריתן בדרך ההר
    לפני איש

  3. גיורא
    מאד אוהבת את הרעיון של האחריות האנושית , דבר שלא מקל על חוסר התוחלת

    זוכרת את השיר שלך על סיזיפוס מספרך , שלוקח למקומות אחרים לגמרי.

    חביב עלייך סיזיפוס זה :)

    • גיורא פישר

      היי ריקי
      איזו בקיאות!
      למען האמת, שיר זה הוא בין הראשונים שכתבתי, אולי הראשון שלא עסק בשכול. התחלתי לכתוב שנה אחרי הרעש. בשנה זו כתבתי שני שירים. בשנה שלאחר מכן עוד כארבעה. בשנה השלישית כעשרה. לאחר מכן כבר הרחבתי את נושאי הכתיבה. השיר הזה כאמור, הוא בין הראשונים.
      גיליתי אותו עכשיו במעמקי המחשב.
      מועדים לשמחה
      ובהצלחה לספר, מחכה להניח את ידי ועיני עליו. גיורא

      • רוחה שפירא

        שלום גיורא!
        ברוך שובך לשדה התגובות.
        השיר יפה ומחזיק בתוכו את הכמיהה הנואשת להגיע לשיא, ולחזור לשאת את המשא בדרך האינסופית.
        הייתי מתחילה אותו כך:

        לֹא הָאֵלִים
        הֵם שֶׁגָּזְרוּ עָלַי
        אֶבֶן–מַסָּע.
        לֹא הֵם שֶׁהֶעֱמִיסוּ
        אֶת הַמַּשָּׂא.

        משהו בכותרת השיר לא הולם לעניות דעתי את הרטוריקה הנבואית (מי כמוך יודע), הנשמעת בדברי סיזיפוס.
        בעצם למה לא לקרוא לשיר (אם קלטתי נכון את רוחו), "משא סיזיפוס המשורר". כי כמו שלמדנו בלשון ובתנ"ך המילה משא היא נטל כבד אך בהשאלה גם דבר נבואה וחזון.

        חג שמח! רוחה

        • גיורא פישר

          שלום רוחה
          אני מקבל את כל הצעותיך.
          תודה!
          ובקשר לתגובות. למען האמת לא התכוונתי "לחזור" אלא שאחת הקוראות שלחה לי את תגובתה לדואר הפרטי, וביקשה שאפרסם אותה. כיבדתי את בקשתה.
          מועדים לשמחה
          תודה
          גיורא

  4. היי גיורא,אהבתי מאד את השיר .התגובה של רות ממצה ביותר את תחושתי
    חג שמח
    עפרה

  5. לוסי אלקויטי

    העניין הוא לקחת אחריות.
    שיר חזזק.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר