בננות - בלוגים / גיורא פישר / בטון (מתוך "שיפוצים ובדק בית")
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

בטון (מתוך "שיפוצים ובדק בית")

בטון (מתוך "שיפוצים ובדק בית")

 אֵיךְ אֵיךְ אֵיךְ

אֲנִי מַצְלִיחַ לַחֲזֹר וְלַעֲבֹד עַל עַצְמִי.

 

פּוֹעֲלֵי הַבִּנְיָן שׁוֹתִים בַּחוּץ קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר

וַאֲנִי בַּבַּיִת מְמַיֵּן, זוֹרֵק וּמְאַחְסֵן.

וּכְשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהַכֹּל כְּבָר קָבוּר

אֶלֶף אַמּוֹת בָּאֲדָמָה

הֶעָפָר הֻדַּק, הָאֵפֶר הָפַךְ לְבֶּטוֹן

וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל שׁוּב לְהָזִיז לִי

אֲנִי מוֹצֵא מַחְבֶּרֶת תּוֹרָה שֶׁל יֶלֶד בְּכִתָּה ב'

בָּהּ כָּתוּב עַל קַיִן הַקָּם עַל הֶבֶל וּלְצִדָּהּ תְּמוּנַת

פָּנִים מְסֻנְוָרוֹת מֵאֹשֶׁר שֶׁלֹּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

 

אָז, מַכִּים קוּרְנְסֵי הַפּוֹעֲלִים בְּקִירוֹת הַבַּיִת

וְהַטִּיחַ נוֹשֵׁר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

28 תגובות

  1. איריס אליה כהן

    אין מילים. חזק ומרגש מאד.

  2. גם אני חושבת כמו איריס.

  3. גיורא הי,
    עוצמת הזיכרון המתעקש להזכיר לנו לא לשכוח.
    יפה (ובטוחני כי אתה יודע שיכולה להיות לי שאלה לגבי מילה אחת…).
    צדוק

    • גיורא פישר

      לצדוק
      תודה
      לא, אני לא יודע למה התכוון המשורר (במקרה זה- צדוק עלון)
      אנא הבהר ושאל

      • גיורא פישר

        צדוק היקר
        אכן, שיערתי לעצמי שמדובר במילה "לעבוד" ,אם כי יש עוד כמה מילות סלאנג ומשלב לשוני נמוך בשיר. אתה צודק צדוק. זה אני, אם כי במקרה הזה נתתי דעתי על כך וחשבתי שהמילה "לעבוד" מתחברת לעבודות על הבית.
        ועל השאלה: מי לא רואה את הנולד? האם האושר, או אולי הפנים המחייכות?כתבתי את זה אינטואיטיבית ,וכשקראתי את השיר ,הבנתי את "הבעייתיות" וראיתי שהיא מוצאת חן בעיני, וכנראה לדואליות הזו התכוונתי. אולי גם האושר הוא ישות שלא יודעת שכמו מרי פופינס זמנה קצוב בכל מקום בו היא מבקרת.
        וחוץ מזה ,בלי קשר. אני אוהב אותך ואת כתיבתך.
        יאללה, מה תעשה לי?

        • גיורא הי,
          אני יודע שגם ה"לא מזיז" לא מזיז…
          שפינוזה אומר שזה לא בגלל שמישהו טוב — אתה אוהב אותו, אלא להיפך: בגלל שאתה אוהב אותו — הוא טוב.
          ואתה באמת טוב… ובגלל זאת אומר שאף על פי שמאוד מאוד מאוד אהבתי את השורה האחרונה בגרסה הקודמת (גם בגלל ו' ההיפוך), הרי שגם כך מצליחה לעלות המהות שבכוח זכרונות הילדות, וגם כך עולה הצער הגדול על כי מבטאים זכרונות אלה חלופיות.
          ד"ש — צדוק

  4. בדק בית תרתי משמע
    גם הספור על קין והבל מרבד את השיר
    והתום המסנוור את העיניים וטוב שכך
    אהבתי

    • שאלה לחנה,

      למה בדיוק את מתכוונת מרבד את השיר? האם הוא מעבה, האם הוא אלוסיבי, איך בדיוק מתקשר כאן סיפור קין והבל? איך בדיוק הוא תורם לשיר.

      אני גם לא מבינה מה פירוש שיר חזק – אהבתי.

      אשמח לקבל תשובות
      חוה

      • ובכן חוה לה יקירה לא כתבתי "שיר חזק" את זה כתבו קודמותיכתבתי שאהבתי ואחרוג ממנהגי ואסביר מה זו אהבה:)
        מרבד, משמע ,נותן לשיר רובד נוסף של משמעות, ספור קין והבל לוקח אותי לרצח הראשון באנושות לביטוי העוינות הראשון במשפחת האדם , דן פגיס עושה בזה שמוש נפלא בשירו "כתוב בעפרון בקרון החתום" אני חוה עם הבל בני אם תראו את קין בן אדם תגידו לו שאני כאן
        התמונה שהדובר מוצא במסגרת מהפיכת הבדק בית שהוא עושה משמעותית ,היא מרמזת על זדוניות ועוינות שהילד המוקף במעטה אור ותום של ילדות אינו מודע לה ,זהו רמז מקדם הרה אסון לעתיד קשה האורב לו לאדם מעצם טבעו ומהותו כאדם , מלחמות למשל שכן יצר האדם רע מנעוריו מקדמא דנא
        השיר מעובה גם באמצעות הסמל – עבודת השיפוץ או בדק הבית וזעזוע אמות הסיפים הכרוכה בו
        גם באמצעות האלוזיה המקראית
        עד כאן חוותי היקרה עייפתי את השאר אשאיר לתלמידי במפגשי סופר אורח
        עכשיו פיניתי לך את הבמה יקירתי למגיבות האחרות שאלי ונען :)
        הולכת לשיעור תניא רוצה לבוא
        נדבר בדרך ,יקרה

        • תודה לך חנה.

          אני את השיר הנוראי הזה מכירה. והוא אכן במשמעות הזאת וההמצאות שלו בסב-טקסט של היצירה, לא רק מרבד את השיר, אלא
          לפתח חטאת רובץ.
          כולנו אנחנו איננו חסינים בפני גזירות הגורל.

          אם הייתי יכולה אכן הייתי באה איתך לשיעור תניא.

          תודה
          חוה

  5. רקפת זיו-לי

    לעיתים גם טיח משובח רק נדמה שדי בו.

    • גיורא פישר

      את צודקת רקפת. הטיח בדרך כלל עומד יפה בתלאות הזמן אבל לא בפני מכות של קורנסים

  6. גיורא,
    אני אוהב את הדואליות שבשיר, את היחסים שבין פנים לחוץבין הקלילות לעומק, בין הגלוי לסמוי. אני חוכך בדעתי באשר לשורה האחרונה, המעבר ממשלב דיבורי למשלב לשוני מליצי-מקראי, יוצר איזה דיסאוננס אסתטי שאני לא בטוח שהוא נחוץ.

    • גיורא פישר

      שלום משה
      אני מבין בדיוק בדיוק למה אתה מתכוון. השורה הזו באה לי אינטואיטיבית ואחר כך שאלתי את עצמי את אותה שאלה שאתה שואל. באחת הגרסאות שקלתי לעדן את הדיסונאנס ולכתוב "ונעים אמות הסיפים".
      פסלתי, כי המילה "נעים" מעוררת גם אסוציאציה של משהו נעים. וגם הרגשתי שאני רוצה לתת תחושה של אקורד סיום שמעביר מהארצי למיתי.
      אבל, כאמור אני מהרהר
      תודה
      גיורא

  7. גיורא, ריגשה אותי אשליית הבטון הזאת… גם פומפיי ושכמותיה תעדנה שדבר לא נשאר חבוי לנצח.
    מהצד האחר -גם אם האושר לא רואה את הנולד – הוא בכל זאת אושר, לפחות לפרק זמן זה…

  8. מירי פליישר

    שיר נוגע וחזק. לא צריכה את השורה האחרונה. השיא לפניה.

    • גיורא פישר

      שלום מירי
      תודה.
      יתכן ואתם צודקים ואולי נכון יותר לסיים כך:

      וְאָז, מַכִּים קוּרְנְסֵי הַפּוֹעֲלִים בְּקִירוֹת הַבַּיִת

      וְהַטִּיחַ נוֹשֵׁר

    • גיורא פישר

      החזרתי את השורה האחרונה, בינתיים-:)

  9. עקיבא קונונוביץ

    גיורא,
    שיר אמיתי.קריא, עמוק, מרגש את הלב ואת המוח.

    • גיורא פישר

      שלום עקיבא
      כתבת מילים כל כך יפות.
      תודה
      אגב,אני בשלבי בניה של "אתר הבית" (אספר בקרוב על הדרך המלאכית שבה הוא הוקם ונבנה). הרשימה שלך על הספר "אחרי זה" נמצאת בו ומביאה לי שמחה תמידית.

  10. חזק מאוד השיר ואתה יודע, מזדהה עם החוויה…

    • גיורא שלום,

      פועלי הקבלן בשיר זורק לקונוטציה מאוד שלילית שלבטח לא התכוונת אליה.

      יש היום גם מורים במסגרת תכנית הילה שהם עובדי קבלן. הביטוי עובדי קבלן הוא כל מי שנעשק על-ידי המערכת והממסד. ובטח שלא לילד הזה פיללת.

      עובדי הבניין ישמע כאן עבורי לפחות יותר טוב, או כל צרוף אחר רק לא קבלן.

      חוה

    • גיורא פישר

      אני יודע לוסי, אני יודע

  11. היי גיורא
    האנלוגיה הניגודית בין הילד מכיתה ב האוחז בספר תורה ובדק הבית,שיפוץ הבית ,מחזיקה את כל קשת הרגשות, המחשבות והכאב.
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר