בננות - בלוגים / / נפתרה התעלומה שהעסיקה במשך שישים שנה תלמידים, מורים, חוקרים ואת דני סנדרסון
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

נפתרה התעלומה שהעסיקה במשך שישים שנה תלמידים, מורים, חוקרים ואת דני סנדרסון

שלום לכולם
שישים שנה עברו מאז ששאל הולדן קולפילד גיבור "התפסן בשדה השיפון" של סאלינג'ר את השאלה: "לאן עפים הברווזים כשהאגם קופא".
כידוע, שאלה זו המשיכה להטריד כמעט כל תלמיד וחוקר בעולם המערבי.
אני שמח לבשר שהתעלומה נפתרה:
הם הגיעו לגג המתבן שלי!

ואם מישהו בעתיד יפסול את התשובה הזו, ויוריד לכם נקודות
שילחו אותו אלי!
גיורא

25 תגובות

  1. רוחה שפירא

    אכן הגשמת את פתרון התעלומה!
    נפלאות דרכי הברווזים..
    צילום יפה לשבת גשומה!

    • גיורא פישר

      שבוע טוב רוחה
      אני מכיר כמה מורים לספרות שמוכנים עכשיו להרוג אותי, לאחר שפתרתי את שאלת מיליון הדולר.
      בעצם, גם עם מיליון שקל אסתדר

  2. נטלי יצחקי

    חמודים 🙂

  3. מירי פליישר

    נפלא גיורא יקר. מתבן ,כמה רומנטי

    • גיורא פישר

      היי מירי
      המתבן אצלי כבר לא כל כך רומנטי, כי הוא ריק כמעט כולו מִתֶּבֶן, אבל עמוס בזכרונות.
      תודה
      שבוע טוב
      גיורא

  4. צילום מקסים
    מהקולדפילד של הולדן לוורמפילד של גיורא
    תמסור להם ג"ע ג"ע חמה 🙂

    • גיורא פישר

      לריקי
      מסרתי להם ,והם אמרו שהם לא מבינים אותי וכדאי שאקח שיעורי דיקציה אצל ריקי האלופה בשירי געגוע

  5. גיורא, כנראה שהם רוצים להפוך בסוף לשיר אם בחרו במתבן שלך..

    • גיורא פישר

      אני לא יודע אם הם יהיו לשיר, אבל הם הפכו לפוסט נחמד כבר עכשיו.
      עכשיו הם צריכים להזהר לא להפוך לטוסט ברווז.

  6. היי גיורא

    לגגות שלי לא הגיעו

    • גיורא פישר

      נו, בטח!
      הם ראו אותך ואת רני הולכים שלשום למסעדה, ראו אתכם אוכלים, והחליטו לא לקחת סיכון

  7. היי גיורא וסלינג'ר אמר לי ,לפני שגזר על עצמו התבודדות, שהמתבן שלך היה ההשראה שלו
    אז בטח שלא יפסלו את התשובה
    פשוט יעלו אליך לרגל
    תתכונן

    • גיורא פישר

      תודה חנה
      באמת, ציפיתי לנס שישפוך עלי כסף כדי לעמוד בשיפוץ הבית, הבא עלי לטובה(?). והנה, צדיק שכמותי, הקב"ה שלח לי מקור מעות חדש.
      אני ממנה אותך לשומרת המתבן ולמוכרת הכרטיסים. אני מוכן לתת לך חמישים אחוז מההכנסות. אולי תצליח לקנות מהם לביתך- עציץ.
      שבוע טוב
      גיורא

      • רק אם סלינג'ר יעמוד לצדי ובשביל זה צריך לגייס מדיום:)
        ו"שומרת המתבן" שם טוב לרומן ואולי לשיר

  8. איריס אליה כהן

    נפלא. באמת שגם אני התחבטתי בשאלה רבות, ואז פגשתי צפר שהסביר לי. אבל התשובה שלך בהחלט מתקבלת. ואנא במטותא, גיורא יקר. רק לא טעימים:)

  9. תלמה פרויד

    ברווזים, ברווזים, בואו הביתה.
    זה לא ברווז עיתונאי?
    אגב, סלינג'ר היה יורה בברווזים אילו היו מתקרבים לגדר מקום ההתבודדות שלו. או שרק בעיתונאים, אני לא בטוחה 🙂

    • גיורא פישר

      לא תלמה, זה לא ברווז עיתונאי.
      מה את חושבת, שאטפס על גג גבוה עם שני ברווזים בידי רק בשביל לזכות בסקופ ב"בננות"?
      אם זה היה ידיעון של רמת השרון, זה היה באמת משהו אחר, אבל בננות?

      • תלמה פרויד

        גיורא, אני מציעה לפרסם את הסקופ במקומון של באר טוביה. אני משוכנעת שה-סי אן אן יצטט אותו וזה נותן שני ברווזים ביד: גם פרסום הסקופ בארץ וגם בעולם. ועוד ברווז שלישי: תיירים יבואו למושב (אביגדור?) לראות את הפלא, וכך גם אה"ק תהיה על המפה (שוב).
        ואגב, אין שם גם איזו ברווזה לרפואה? כי אולי אלו בכלל ברווזות שברחו מהבית.
        :))))

        • גיורא פישר

          לתלמה
          אחרי ברווזות לא הייתי רודף.
          פרגיות זה משהו אחר לגמרי!

          • גיורא,
            ממש חגיגה,
            גם אני אהבתי את The Catcher in the rye שתורגם לעברית גם בשם "אני, ניו יורק וכל השאר", ( אני, ניו יורק, וכל השאר [תרגום ראשון לעברית ל"תפסן בשדה השיפון"] (תרגם: אברהם דניאלי) דפנה, 1954.
            התפסן בשדה השיפון (תרגמו מאנגלית: אברהם יבין ודניאל דורון), עם עובד, תשל"ה-1975). אבל הנה עתה כבר איחרתי בתגובות, כל כך הרבה לפניי הגיבו וקצרו להם את כל התגובות האפשריות!! בקושי נשאר מקום לרעיון שהיה לי בתחילה – להציע לך ללפנות למו"ל של הספר ( בכל לשון) ולהציע לא שבמהדורה הבאה ישים כוכב ליד שאלתו של קולפילד ולמטה ההערה: " בינתיים התגלה שהברווזים (והברווזות איתם) בורחים מהאגם הקפוא ישר אל הגג של המתבן של מר גיורא פישר במושב אביגדור בארץ הגודש.
            אבל – נדמה לי כי מירי פליישר – כבר כתבה בלוא הכי שתיירים יגדישו את
            מבואות המתבן שלך ממילא.משה.

          • הי גיורא,

            דו השיח בינינו נפסק, אז החלטתי לכתוב אל התמונה.
            תגיד, אתה לא חושב שקר להם שם בחוץ? הכל נראה כל כך סגרירי והם בסך הכל כאלה קטנים.

            אני יודעת שבמטבח הסיני מברווזים עושים מטעמים, גם הרוסים די מחבבים את בשרם. קצת התבלבל לי גסטרונומית בין אווז לבין ברווז. פואה דה גרא, או כבד אווז האם הוא יכול להיות גם פטה ברווז?

            יכול להיות שהם עשויים להיות טעימים, אבל עד כמה שידיעתי מגעת בשרם הוא שמן למדי וזה לא כל כך טוב לקולסטרול בגילנו המופלג.

            וחוצמזה צריך למלוק, למרוט נוצות, ועל הגג הם יופי של תצלום.

            סקופ אחרון השפעתם של בעלי חיים היא מרגיעה, הם מאזנים (ולא דווקא את חשבון הבנק). כנראה שהם יודעים שיש לך לב ענק ורחמן ואז הם באו להגיד שלום, מעבר לזה אני לא כל כך מדברת ברווזית.

            חוה

          • גיורא פישר

            היי חוה
            בוקר טוב
            גם אני מתבלבל בין אווזים לברווזים. מרחוק הם נראים בשבילי אותו הדבר.
            בינתיים, עפו הברווזים, אין יודע לאן.
            מישהו במושב סיפר לי שהוא הביא לביתו כמה ברווזים כדי שנכדיו ישחקו עמם.
            אבל אני לא אלך לבדוק אם אלה ברווזי. אני מעדיף לחשוב שפתרתי את חידת הולדן, והברווזים הגיעו אל גג המתבן היישר מהאגם הקפוא בניו יורק.

השאר תגובה ל תלמה פרויד ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר