בננות - בלוגים / / מארח את אגי משעול: עזרת נשים
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

מארח את אגי משעול: עזרת נשים

 

אגי משעול
עזרת נשים

 

אוֹי אַחְיוֹתֵינוּ גְּזוּמוֹת הַשֵּׂעָר

בְּתוּלוֹת הָרוֹאִי הַפָּרוֹת

וְרָבוֹת, זָנוֹת וְיוֹלְדוֹת 

אֶת מִי שֶׁיִתְנוֹדֵד כִּמְסֻמָּם מוּל קִירוֹת

יִשְׁתַּטֵּחַ עַל קְבָרִים

יַּסְתִּיר אֶתְכֶן מֵעֵינָיו

בִּמְקוֹם לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרוֹ שֶׁלּוֹ

 

אַתֶּן הַכְּלוּאוֹת בְּמִנְזָרִים שֶל בַּד, הַקּוֹנוֹת

אֶת הַכְּבוֹד בַּת מֶלֶך וְנִדְחָפוֹת פְּנִימָה

לְיַרְכְּתֵי אוֹטוֹבּוּסִים

זוֹחֲלוֹת לְאֹרֶךְ קִיר

מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגוֹד פְּלַסְטִיק יָרֹק –

 

הַמְּכֻּפְתָרוֹת, הָרְכוּסוֹת עַד מַחֲנָק

הַגְּרוּבוֹת שְׁחוֹרִים אַרְבָּעִים דֶּנִיר

מְזִיעוֹת תַּחַת שָׁאל וּמַאֲמִינֹות

לָאֶשֶׁת חַיִל שֶׁזּוֹרְקִים לָכֶן כָּל שַׁבָּת

כְּמוֹ טִיפּ לְחוֹפֶפֶת

אוֹיוֹי לָכֶן

 

מֵהַיַּבְּלִית שֶׁבְּתוֹךְ הַזְּקָנִים

הָעֶרְווֹת בְּעִמְקֵי הַשְּׂפָמִים

 

מֵהַשֵּׁדִים בֵּין קִפְלֵי הַגְּלִימוֹת, הָעֲנִיבוֹת

הַמַּפְרִידוֹת אֶת הָרֹאשׁ מֵהַלֵּב, הַחֲגוֹרוֹת

הַמַּפְרִידוֹת אֶת הַלֵּב מֵהַחֲלָצַיִם

כְּלִימָה מִכְּלִימָה

אֱלוֹהִים מֵאֱלוֹהִים

 

מִזְּבוּב קָלָל יָרֹק

הַמַּפְשִיל אֶת כַּנְפוֹת הָאָרֶץ

חוֹכֵךְ כַּפּוֹת זֶבֶל

וְזוֹמֵם.

                                    השיר פורסם השבוע במוסף "ספרות ותרבות" ב "הארץ"

 

8 תגובות

  1. שלום גיורא
    הטיבה אגי לבטא את הזמנים שאנו חווים
    יפה שהבאת

  2. קראתי בהארץ שיר מצוין וזועק

  3. גיורא פישר

    תוכן המסר: אלופי,

    קראתי את "עזרת נשים" פעמיים
    כדי לקרוא פעם נוספת,
    ועוד פעם
    עד שהגעתי לכותרת ממנה הבנתי שאת השיר כתבה אגי משעול.

    התוכן, הכוונה, בומבה
    ברם,
    השימוש ב "חופפת, הזלזול ב"חופפת"
    ההשפלה של החופפת,
    מאיר את ראש הכותבת באור רע רע רע.

    ככה, התחלקתי איתך.

    ברכה

    🙂

  4. גיורא פישר

    תוכן המסר: גיורא שלום,

    אפשר לראות את המציאות החרדית כך, אך אפשר גם אחרת. לעיתים ,קימת קרבה נפשית גדולה בין בני הזוג, דוגמת אהבת זלדה מישקובסקי לבעלה, חיים ארוכים.

    שבת שלום,
    עליזה קיי

  5. מצמרר

  6. אגי אכן מיטיבה לתאר את האופן שבו העניין נקלט גם אצלי, אבל תיאורים יפים כאלה מצויים גם בעתונות ואילו בשירה שמתייחסת לנושא הייתי מצפה למצוא משהו נוסף, משהו אחר, דבר מה מעבר למה שממילא נכתב ומשודר ומדוברר ונאמר מעל כל במה ציבורית. כל זה כאמור, לא בא להוריד או להעלות מיפיו של השיר, אלא רק להתייחס אל תוכנו מבחינה רעיונית. שנה אזרחית טובה לכולם!

    איציק.

  7. היי גיורא
    תודה שפרסמת שיר זה.כל כך חודר לנשמת כל אשה וכל גבר אמיתי.
    שבת שלום
    עפרה

  8. גיורא פישר

    מאת: רות בלומרט
    דואר אלקטרוני:
    תוכן המסר: קראתי את השיר של אגי בהארץ. הזכיר לי את "קוצו של יוד" מאת יל"ג…
    יש משהו חד צדדי בגישה המיזאנטרופית ל"גבר החרדי", המיוצג באופן קיצוני כפרנואיד שטני.
    הדרת נשים ימיה כימי האנושות. אותי פיטרו ומניהול ארכיון עצום שהקמתי לטובת בלונדינית גבוהה… הכל היה חילוני שם.
    אם באגד היו אנשים נבונים, היו עושים אחד משני דברים: מאפשרים לחרדים האאלה להקים קווים משלהם או לחלופין, דורשים העלאה במחיר הנסיעה בקווים כאלה. ברור שמישהו מעודד את הנושא להסיח את הדעת ממצוקות אחרות ובאמת קל להזדהות עם הכללות קיצוניות על האחר, משני הצדדים. כמי שסופגת אש מכל עבר, אין טעם להטיף למשוכנעים.
    השיר אמנם דחוס ואמפאתי לנשים, אך המדינה היא המאפשרת זאת בחזית הדתית כמו גם בחזית העסקית.
    יש לי עוד הרבה בבטן על הנושא אבל אסתפק בזאת.
    שבת שלום
    רות

השאר תגובה ל עופרה קליגר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר