שלום לכולם
הנסיונות שלי להעלות תמונות מהטיול באיטליה, לא עולים כל כך יפה.פעם מצליח, פעם לא. גם הפרופורציות לא משהו.
ממש כמו בחיים.
התמונה הראשונה, היא מפיאצה קמפו די פיורי שברומא. באזור זה גרנו. מרחק הליכה מכל המקומות "החשובים".
התמונה השניה תזכה את המנחש נכונה בכוס קפה איטלקי משובח.
לצערי, יש להזיז את התמונה כדי לראות את "הסמל המסחרי" של המקום.(ספינקס) שהופיע על כריכת אחד מהספרים המפורסמים.
התמונה השלישית היא מאזור אסקולי פיצ'אנו. אזור לא מוכר לתיירים ויפה לא פחות מטוסקנה. פחות או יותר באותו קו רוחב של טוסקנה, אבל בכיוון של הים האדריאטי.
כל הדרכים מובילות לרומא
כל הדרכים מובילות לרומא.
וברומא, (כך למדתי)
כל הדרכים הן
תרוץ להגיע לפיאצות.
תמונות יפות – נראה שנהנת. הדרכים מובילות לפיאצות, והפיאצות מובילות, אצלי לפחות, לשירים. איך אוכל שלא לציין את השיר הנפלא "פגישה בקמפו די פיורי" בקובץ מבחר השירים (1961-2011) "חלומות סגורים" של שלמה לאופר שיצא לאחרונה ב"קשב לשירה". הוא נפגש בככר בשיר עם פליני, (כנראה שדווקא שם ולא בפיאצה די טרווי המזוהה יותר עם פליני בשל קרבתו לצ'סלב מילוש שגם לו שיר ידוע בשם "קמפו די פיורי"). מה קורה בפגישה ידעו רק אלה שיקראו את הספר הנהדר של משורר גדול (ואני מתכוון לכך – הוא שייך לשורה הראשונה, שגם אם תצומצם מאוד, הוא עדיין ימנה עליה) אך צנוע. אם לא שמעתם עליו זו אינה "אשמתכם" זו "אשמתו" של לאופר שמודה בשיחה בסוף הספר שאין הוא "משחק במגרש הפוליטי" ואת האנרגיות שלו הוא מקדיש "רק" לשירה נטו.
גיורא, סלח לי שאני משתמש בבמתך למטרה זו. זו מטרה נעלה. מי שיקרא את הספר יופתע מעוצמותיו המדהימות המובעות ברגישות לשונית פואטית נדירה.
איזה יופי דוד. אני מודה לך על ההמלצה. אלך ואחפש את הספר של שלומי לאופר.
מתנצל, שלמה לאופר, לא שלומי. פשוט כרגע שוחחתי עם המשורר שלומי חסקי
גיורא הי,
יפה מאוד — כעין מכתם ומשובב (והתמונות גם).
צדוק
גיורא, איזה טעימות טעימות.
כבר עושה סיורים על סיורים ברשת לקראת שבוע הבא.
תודה!
שירה.
מאת: איה
דואר אלקטרוני:
תוכן המסר: אם אף אחד לא בא אז "קפצתי
מעל ספינת-המפרש מסורנטו ועליתי אל חוף המפרץ הקטן…"
אכסל מונתה ו"מגילת סן מיקלה"
שעל כריכתו מופיע הספינקס מקאפרי
אָיָה האנונימית היקרה
הרווחת קפה!
אכן, התמונה צולמה מביתו של אקסל מונתה "סן מיקלה" שבקאפרי.
הבאנו מרומא את הקפה הנחשב לטוב בעולם. את מוזמנת ליצור קשר.
שבת שלום
גיורא
לראות את רומא ולמות ,ואני כבר הרבה זמן
מתה מגעגועים יום אחד אחטוף ת' קריז אקח את לאורה ונלך לחפש את לורנצו אולי הוא שם :))
אוי חנה
ואני חשבתי שסיפרתי לך!
פגשתי את לורנצו הקשיש, אך לא ברומא. אלא בשנה שעברה בברונקס בניו יורק. הוא היגר לשם אחר המלחמה. שינה שמו כדי "להיות אמריקאי".
צילמתי אותו מעביר אתת המסר ללאורה
http://www.youtube.com/watch?v=2OhY8hVzsic
גיורא,
זה פוסט באמת מהנה – כולל השיר אל לאורה בסוף!!!
אינני מבין מה קשייך בהעלאת תמונות. אדרבא ( בהשראתו הברוכה של יצר הפלאגיאט) אתה משרה עלי חשק להצטרף אליך בפרסום תמונות מרומא, איטליה, וכלל טיולים…יש לי ארגז מלא…
ואל תגיד שאני לא מבקר בפוסטים של זולתי או שלך. ואולי בקר אתה בשלי יותר… ובשם המפגש הטוב, הנה היום פרסמתי שיר ( של מורגנשטרן, ה-horse -hobby שלי לימים אלה ) שיר על הפיסול באיטליה…
מה הביאך לבחור בביצוע של Ricky Valence
דוקא? יש עוד יפים אחרים.
אהבתי את ההערה "כמו בחיים". וגם יש יופי מפעים, כמו בחיים…
היי לי
תודה
נראה שספגת מספיק יופי לשנה שלמה לפחות 🙂 עוצר נשימה הנוף הסודי של הים.
אח, העולם הגדול. והקצרצר משעשע. זה מזכיר לי שבדיסנילנד (כבר פעם שנייה שאנחנו מזכירים אותו, מה?) איזה מתקן שלא תעלה עליו, ואיזה הצגה שלא תיכנס אליה, תמיד תמיד תאלץ לעבור ביציאה באיזה חנות מפוצצת במותגים של דיסני. אז על אותו משקל, כל המתקנים הם תירוץ להגיע למרצ'נדייז…:)
גיורא,
נעצרה לי הנשימה רק מן הפרספקטיבה מלוא העיין.
ואמרתי לעצמי וואו…..
אני מקנאה בך כבר ועל הסף, רואה שאני לא היחידה.
חוה