בננות - בלוגים / / אש האנשים
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

אש האנשים

מרחק נגיעה

הוּא שׁוֹמֵר מֶרְחָק נְגִיעָה
מֵאֵשׁ הָאֲנָשִׁים.
אַךְ כְּשֶׁתָּאֵי בְּשָׂרוֹ נִגְדָּשִׁים
וְחֲדָרָיו רֵיקִים
יִפְתַּח לִרְגָעִים אֶת דַּלְתוֹת גּוּפוֹ לְאַהֲבָה.

אֲבָל, תָּמִיד יעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר:
בָּטוּחַ, שֶׁאִם רַק יַמְתִּין
יֵצֵאוּ שֵׁדִים מִמְחִילוֹת הָאַהֲבָה
לָכֵן יֵשׁ לְהוֹצִיאָם, וּלְהַקְדִּים
תְּרוּפָה לַמַּכָּה.
 
וְאָז, יַבְטִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא
יִקְרָב עוֹד לַאֲנָשִׁים, 
וְלֹא יִתֵּן לָאַהֲבָה לַחֲזֹר
חָלִילָה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

24 תגובות

  1. אכן עיקרון הנבואה המגשימה את עצמה. ולמה בדרך כלל היא נולדת כרע, כנביא-מתריע בשער. כמקהלה יוונית שלפעמים טוב להתעלם ממנה כי בכל פעם שמתעלמים חיים את החיים שמייצרים יצירות שיוצרות קתרזיס מעולה – ויצירות כאלה מטבען שאפשר לקרוא אותן שוב ושוב בכל פעם מחדש – לפני שנפתחים לשדי האהבה כחובת חיים – וגם לאחר שנכווים. כמאמר ויסוצקי המשורר שידע טריליון אהבות שגרמו לו לטבוע בטיפה המרה עד שזו אולי גמרה אותו, אך הותירה לנו את השורה – אם לא אהבת לא חיית ולא נשמת. תנשום גיורא עוד ועוד ותמשיך לכתוב שירה כשירתך עד כה. ואין כאש האהבה – בטוב וברע.

  2. שלום גיורא
    שיר פילוסופי יפה על מה שעומד או נופל מסביב לאהבה
    אני מסכים עם ענת
    צריך לחוות יום יום את החיים
    ומי שיכול שיכתוב עליהם
    שיר שונה ממה שקראתי עד עכשיו בפוסט שלך
    יפה מאד ומרגש

    • גיורא פישר

      שלום דוד
      תודה
      שיהיה בהצלחה מחר!
      אהבתי את מה שכתבת:
      "שיר שונה ממה שקראתי עד עכשיו בפוסט שלך
      יפה מאד ומרגש"

  3. תלמה פרויד

    אוי, גיורא, זה כמעט מצב של 'אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי'. נשמרים – לא טוב. נכווים – גם לא טוב. אבל אני בעד האש 🙂
    שיר מעניין והיטבת לתאר נושא מוכר.

    • גיורא פישר

      היי תלמה
      טוב לשמוע את קולך.
      תודה. מכיוון ש"אין חדש תחת השמש" אני חושב שאמנות צריכה להאיר דברים ישנים באור מעט שונה.

  4. יפה ובאירוניה דקה תארת את מנגנון ההגנה וההמנעות של הדובר מהאש
    תגיד לו שמהאהבה יוצאים גם מלאכים
    תלוי במה שמזינים אותה
    ובבית הראשון הייתי משמיטה "גוף" אחד

    • גיורא פישר

      היי חנה
      תיקנתי, תודה.
      את הגרסאות הראשונות של השיר כתבתי לפני כארבע, אולי חמש שנים. היום כבר אין לי קשר עם הבחור. אבל מי יודע, אולי יזדמן פעם השיר לידיו.
      באופן מכוון ניטרלתי את הפרטים הביוגרפיים והמיניים עד כמה שיכולתי, כדי "לפתוח" את השיר, כלומר,את המתואר בו לכמה שיותר אנשים.

      • גיורא פישר

        מאד יפה מה שכתבת על שמאהבה יוצאים גם מלאכים.
        אולי אגנב את זה ואשלב בשיר?
        מותר?

        • בכיף גדול משורר יקר

          • ואפרופו מלאכים
            לפי הקבלה המלאכים הם לא אותם יצורים מכונפים ,אני חושבת שזה מוטיב נוצרי, אלא יצירי רוח ,בחינות רוחניות תלויי מחשבות
            חושב טוב -בורא מלאך טוב חושב רע- בורא מלאך רע
            וברוח זאת אני מאחלת לך הרבה מלאכים טובים שישבו על כתפך

  5. אהבתי, כנה ונוגע.

    פוצע .

    • גיורא

      בעיני אין כל צורך בתיקון

      הזדהיתי עימו עד לשד עצמותיי.

      הפלאת לתאר והשיר הוא מעולה.
      חוה

      • גיורא פישר

        שלום חוה
        אכן, לא תיקנתי. הרעיון של חנה יפה אבל לא מתאים לרוח השיר. חנה פשוט בחורה טובה ומחפשת את האור בכל מקום.

        • לגיורא,

          אין לי בעיה עם מרחק נגיעה,
          אפשר לגעת ואפילו בהנאה.
          אין לי בעיה עם אש,
          בחיי חוויתי בערה גדולה
          ולא אחת
          ולא רק ברוח, או בנפש או בלב
          או ראיתי אש ענקית
          משתוללת.

          בכל אופן אני נזהרת,
          גם כאשר חושבים אנשים
          הנה אני חשופה, אפשר לגעת
          ואפשר לדעת עלי, ואותי
          בעצם אני רק מגיחה,
          מותירה הרבה באפלה.

          אם הרוח יכלה להתעלות מעל הפנים
          הסובבים אותה, פסגות הרים מושלגות היו עולים לה בחזיונות.
          אל שם אני תמיד נמצאת,
          ולמרות שהחומר הוא כבד
          והוא דוחק, והוא דוחס
          אותי ואת עצמי אל שאול
          ושם נמצאים הרבה סודות
          הרבה עניינים לא פתורים
          הרבה שצריך לשמור
          ביני לביני

          כי, אנשים, אתה יודע,
          יכולים להיות גם
          חומר מפחיד, פיזי.

          גיורא, היקר,
          חשבתי שאני יכולה לכתוב בעקבות השיר שלך, וזה מה שיצא לי מעין טיוטה.
          ולכן אני אוהבת
          ולכן אני מזדהה עם השיר שלך

          חוה

          • גיורא פישר

            בוקר טוב חוה
            איזה יופי, השיר שכתבת מעניק עומק ורוחב לדברים שלי, ובכלל, אין מחמאה גדולה מזו.
            תודה

          • גיורא,

            אולי עכשיו הייתי מתקנת פה ושם, אבל רציתי להגיד לך שלא הצלחתי בינתיים לפתוח את הקובץ,

            תודה לך
            כמו שכתבתי לאמיר, פעם כתבתי שירים אבל המנחה שלי לדוקטורט טען שלא אוכל לכתוב שירים.

            בכל אופן השיר שלך בהחלט נתן לי אנרגיה ללכת בעיקבות דבריך מלשון "הלכתי אחריך במדבר בארץ לא זרועה" אולי זה גם סוג של מטאפורה להליכה שלנו בדרך של החיים.

            חוה

        • חנה לא התכוונה לתקן רק הביעה דעה שלה אישית הגותית , לא שייך לטוב לב
          אתה מכיר את הבדיחה על אלה שאומרים "היא בחורה טובה"
          אין חיה כזאת ,ואני לא מאמה תרזה
          בכל אדם מלאך ושטן ולגבי התיקון זה היה נקודתי רק לגבי "הגוף"

          • גיורא פישר

            בוקר טוב חנה
            לא יעזור לך
            את בחורה טובה לא במשמעות "האמא תרזה" אף אחד לא כזה (אני בטוח שגם לא אמא תרזה). אלא בכך שאת מחפשת את הטוב: באנשים, בעולם ובבורא.

          • אני משתדלת לא תמיד מצליחה כשאני נתקלת ברוע ולאחרונה אני חווה זאת בכמויות, אני מתקשה מאוד לקיים את ו"אהבת לרעך כמוך ",נזכרת שוב ושוב בדברי יעקב ברומן "העבד" של בשביס זינגר המתפרץ באחד הקטעים בספר ואומר לאלוקיו: אבל מצוות ואהבת אלוהי איני יכול לקיים
            המצווה הכי קשה בחיי
            אתה כל הזמן נע בין השרדות וקפיצת אגרופים
            לבין מנטליות של אור ואהבה
            והמטוטלת הזאת מייסרת כמו כל מטוטלת

          • גיורא פישר

            אם היית תמיד מצליחה, אז היית אולי "אמא תרזה" ,אבל אמנית גרועה. ואת לא! להפך, את טובה מאד.
            רק מי שמכיר "מבפנים" את המלחמות האלה, מסוגל לראות, ולכתוב על בני אדם.

    • לאביטל
      אין מחמאה יפה יותר ממה שכתבת. תודה

  6. לי עברון-ועקנין

    שיר נהדר, גיורא!

    • היי לי
      אני שמח מאד על תגובתך. התחלתי את השיר לפני כארבע שנים ועזבתי אותו. "מצאתי אותו" עכשיו, והוא נכנס בחזרה לעבודה.

השאר תגובה ל ענת לויט ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר