בננות - בלוגים / / החסד ההוא
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

החסד ההוא

 

 

 החסד ההוא

 


תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁהוּא שָׁאוּל

אוֹ טָעוּת.

כְּמוֹ בְּנֵר הִבַּטְתִּי בּוֹ-

יוֹדֵעַ:

כְּכָל שֶׁהוּא בּוֹעֵר, זְמַנּוֹ מִתְקָצֵר

 

מַה יֵּשׁ לְיוֹפִי כַּזֶּה לַעֲשׂוֹת

אֵצֶל אֶחָד כָּמוֹנִי?

 

מִשֶּׁהָלַךְ

לֹא יָדְעָה נַפְשִׁי אִם לְבָרֵךְ עַל הֱיוֹתוֹ

אוֹ לְקַלֵּל.

 

 

 

15 תגובות

  1. אבנר אריה שטראוס

    מה אומר על היופי הזה
    עם שם כמו שלי.
    🙁
    🙂

  2. גליה אבן-חן

    שעות החסד קצרות, אפילו קצרצרות. חזק!

    • רוחה שפירא

      לאבנר אריה
      יש לי בן, אבנר שמו. כשהיה פעוט היה מי שקרא לו נֵרוֹ יָאִיר.
      לגיורא
      אכן יש משהו מושך ומתעתע בלהבה הבוערת של הנר המתחסר.
      בעדינות רבה אתה נוגע בחסד ההוא של היופי החי ובלהבה הפנימית שבנפש הנשארת אחרי לכתו.
      אין לי אלא להזדהות עם הזיכרון היפה והכואב שלך.

  3. צדוק עלון

    גיורא שלום,

    "החסד ההוא" הוא שיר עצוב המביע כאב עצום. בעיניי הוא גם שיר פילוסופי הנוגע בסוגייה (בהא הידיעה) הפילוסופית הקשה מכול אודות המוות (ואראציה של השאלה: אם אנו חיים – למה אנו מתים; אם אנו מתים – למה אנו חיים).

    אני מרשה לעצמי להגיד כמה מילים מאספקט זה.

    שפינוזה (כמו אחרים) סבור ש"טוב היות מאי-היות". עדיף להיוולד ולמות מאשר לא להיוולד כלל. אחת הסיבות היא כי הקיום שלנו מבטא התממשות שבעצם הגדרתה היא דבר טוב. גם, המימוש רושם אותנו בספר הטבע, ובמובן הזה אנו נצחיים (שהרי ספר הטבע הפרוש תמיד יכיל את כול הברואים). (יש ייתרון למי שנולד ומת על פני מי שכלל לא נולד;מי שנולד ומת רשום בספר הטבע.)

    שפינוזה מודע לכך שלנוכח המוות – רק ליחיד הניצב בפני המהלומה יש הזכות לקבוע בדברים אלו. ואולם הוא בכול זאת החזיק באותה דעה.
    לפי מיטב הכרתי יש בה בהסתכלות הזו בכדי להאיר אספקט שיש בו מן הנחמה.

    אלו הדברים שיש ביכולתי לומר לך בעקבות שירך העצוב והמביע כאב עצום.

    תודה — צדוק

    • היי צדוק
      תודה על הדברים שהעלית בעקבות שירו הנפלא והכואב של גיורא, הם הזכירו לי שהחיים כמות שהם …יש בהם גם נחמה
      עפרה

  4. חנה טואג

    קצר כל כך האביב
    הקללה היא או ברכה
    שיר כואב

  5. איריס אליה כהן

    אין מילים. וזאת מחשבה שאני חושבת שמלווה כל הורה. אצלך, אני מניחה, היא מקבלת משמעות מיוחדת. אבל גם אני מרגישה ככה.

  6. רקפת זיו-לי

    תודה ששיתפת בשיר היפה והכואב הזה.

  7. עופרה קליגר

    היי גיורא
    נושא החסד קרוב ללבי.הרגשתי את הבערה של החסד ואת כליונו המהיר.תודה על השיר.
    עפרה

  8. כל כך מזדהה אם מה שכתבת…אתה יודע

  9. אורה ניזר

    גיורא, השיר שלך חד, מרגש ומעורר שאלות שאנחנו חגים סביבם ובתוכם מתבוססים, ומדחיקים גם.

  10. תלמה פרויד

    שיר נפלא וכואב. ובכמה רוך ואיפוק אתה אומר את הדברים הרועמים, גיורא.

  11. עקיבא קונונוביץ

    גיורא, שיר מרגש. בעיקר נגע לליבי הבית השני.

השאר תגובה ל תלמה פרויד ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר