צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

מספרים על יד

 

 

 

 

 

מספרים על יד

 

לֹא אֶמְסֹר אֶת מִשְׁפַּחְתִּי

אָמְרָה הַדּוֹדָה מִצָּרְפַת

וְהִתְכַּוְּנָה לִתְמוּנוֹת יְלָדֶיהָ וּנְכָדֶיהָ

שֶׁבִּקָּשְׁתִּי לִשְׁלֹחַ לְ"בֵית הַתְּפוּצוֹת".

 

אֵין הוֹכָחָה חוֹתֶכֶת שֶׁהִיטְלֶר מֵת.

אוּלַי שְׁלוּחָיו צוֹבְרִים נְתוּנִים

וְצוֹרְבִים בְּזִכְרוֹן הַמַּחְשֵׁב 
מִסְפָּרִים עַל יַד הַתְּמוּנוֹת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6 תגובות

  1. היא צודקת הדודה הזקנה מצרפת, האנושות עדין לא סיפקה לנו הוכחה חותכת…

  2. רקפת זיו-לי

    "לא אמסר את משפחתי" זה חד מאד. חותך.

  3. מירי פליישר

    גיורא גיורא אתה עדיין משורר למרות הבטחותיך שלא בטוח. ויש לך גם שפה ייחודית . בידידות. מירי

  4. השיר חובק סיפור – מסקרן !

  5. טובה גרטנר

    גיורא היקר
    זה שאתה עושה מזה שיר, זה האומנות
    ואי אפשר להתווכח עם הטבע האנושי…
    חג שמח
    טובה

  6. גליה אבן-חן

    שיר שמדבר עוד יותר ביום השואה, היום בו אני מגיבה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר