נולדתי ב - 1951 במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי.
עד לפני כחמש שנים החזקתי ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים.
כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה.
מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה.
ספרי "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010
גיורא שלום!
יש משהו שׂורט (בשׂין), את הלב ביללת חתול מיוחם בלילה. אך מכאן ועד לחפש בה שירת אמת… משהו צורם בהתכּוונוּת לאוזניי.
שירה אמיתית אכן מתכווננת בקולה המיוחד והאישי ע"י מפתח הלב.
בברכה, רוחה
לרוחה
בדקתי במילון. אבן שושן מעדיף "סורט" בס' ומציין שבשׂ זו לשון המקרא.
אכן, מפתח הלב הוא המקום הנכון ממנו יש לכתוב,, אבל הלוואי והייתי יכול להיות כל כך חשוף ואמיתי כמו החתול ששמעתי.
צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים
שיר יפה
תודה דוד
גיורא שלום!
יש משהו שׂורט (בשׂין), את הלב ביללת חתול מיוחם בלילה. אך מכאן ועד לחפש בה שירת אמת… משהו צורם בהתכּוונוּת לאוזניי.
שירה אמיתית אכן מתכווננת בקולה המיוחד והאישי ע"י מפתח הלב.
בברכה, רוחה
לרוחה
בדקתי במילון. אבן שושן מעדיף "סורט" בס' ומציין שבשׂ זו לשון המקרא.
אכן, מפתח הלב הוא המקום הנכון ממנו יש לכתוב,, אבל הלוואי והייתי יכול להיות כל כך חשוף ואמיתי כמו החתול ששמעתי.
גיורא, עם החתול שלך והחתול מהשיר שלי – אין לנו הרבה תקווה… 🙂
נורית
חשבתי שאצלך זה כבר שנת הכלב
יפה, קצר ,מהודק ומכיל הרבה
מקסים גיורא.
עפרה
רציתי לומר לך גיורא ששנים האזנתי לשירת האמת של החתולים והם הפכו את קרביי מקנאה
עפרה