בננות - בלוגים / / דרישת שלום מסבינה מסג
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

דרישת שלום מסבינה מסג

 

שלום לכולם
אני מניח שקוראי ה"בננות" הותיקים תוהים "לאן נעלמה סבינה מסג".
מסתבר שהיא הייתה עסוקה בשנה האחרונה בשיפוץ ביתהּ שבכליל בגליל. 
סבינה הפכה אותו לבית אירוח למשפחות וליחידים. ביקשתי ממנה רשות להעלות ל"בננות" את הקישור לאתר בו תוכלו לראות כיצד  תירגמה את קסם מילותיה ויצרה מקום מפלט נפלא מהעיר וּשְׁאוֹנֶיהָ.
בהצלחה סבינה!

http://www.vila4u.com/itemPrat.asp?tbl=tblZimer&num=595

 

5 תגובות

  1. בהצלחה, סבינה יקירה. נראה יפה מאוד.

  2. גיורא,

    היוזמה שלך ברוכה ויפה.

    סבינה, ממש צימר חלומות. ברגע שמצבי הכלכלי יאפשר לי אני הולכת לשם!

    כל טוב ובהצלחה!

  3. בהצלחה רבה לסבינה. מקום מבטיח חמימות.

  4. מה אגיד, בצניעותי, דאגתי לה כל זמן היעדרה: לא התחשק לה כלל לתת סימן חיים. אז הלכתי לפגשה בבית ביאליק – שם גחה לפתע מעולמה הנעלם להשתתף בערב שירה של חמוטל בר יוסף הבע"ל.
    האמת, לולא פגשתיה שם לא הייתי מוצא דרך – כתובתה איננה ידועה לי, ואולי זה מוגזם לשלוח לה למעונה דברי דואר לא מוזמנים – מה עוד שכבר מפרסום מאמרי עליה ב"בננות" אני רגיל שאין לבה לכאלה ואין היא מֻנַעַת להגיב: ובאמת, כתבו עליה כמדומה די ואין לה בזה רבותא, עוד מאמר עליה, ולו על ספרה האחרון ( "מונוגמיה עלית"). אי לכך, חיפשתי כאמור בכל זאת דרך למסור לידיה את חוברת "פסיפס" האחרון, כדי שהמאמר בכל זאת יגיע אליה ולא יאבד בים הדממה (דבר לא-אהוד עלי). – ואמנם קיבלה את החוברת, ונדמה לי כי אף שמחה – כה רב ניתוקה שאפילו ידיעה על פרסום מאמר עליה בעיתונות הישראלית לא הגיעה אליה!!!

  5. עושה רושם של כיף אמיתי. אזכור ואשמור.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר