צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

ריאליטי

 

 

 ריאלטי

 
כָּל הַמֻּעֲמָדִים הַקְשִׁיבוּ:
 
אֵין צֹרֶךְ לְהִדַּחֵף וּלְהִדַּחֵק.
כֻּלָּם יִשְׁתַּתְפוּ
כֻּלָּם יַגִּיעוּ לַגְמָר
 
הַבִּיטוּ סָבִיב וְלִמְדוּ:
 
מִמִּי שֶׁיַּחְזִיק בִּיְדֵיכֶם בְּקַו הַזִּנּוּק
ומִמִּי שֶׁיִּבְעָט בְּאֲחוֹרֵיכֶם
לְבִרְכַּת הַדֶּרֶךְ,
מִמִּי שֶׁתַּחְלְפוּ עַל פַּנָּיו
וִיְבַקֵשׁ עֶזְרָה,
או מִמִּי שֶׁיֵּרֵד
אֶל סְבַךְ הַשִׁיחִים
וְיַפְתִּיעַ אֶתְכֶם עוֹלֶה
וְגַבּוֹ הַצּוֹחֵק
אוֹ הַשָּׁבוּר
יְשַׁמֵּשׁ לָכֶם כְּתַמְרוּר.
 
אַל תַּאֲמִינוּ לְמִי שֶׁיֹּאמַר
שֶׁחַיָּבִים לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ
וְאָסוּר לְשָׁנוֹת חֻקִּים.
שָׁנוּ!
כָּל הַזְּמַן!

רַק חֹלְמִים וּתְמִימִים
דְּבֵקִים בַּדֶּרֶךְ.

לִמְדוּ הֵיטֵב אֶת הַמַּפָּה:

סַמְּנוּ שְׁבִילִים
חַפְּשׂוּ תַּחֲנוֹת-
בָּהֶן תּוּכְלוּ לֶאֱכֹל
כְּכָל יְכוֹלְתֶּכֶם.
אַל תְּגַלּוּ לַאֲחֵרִים
עַל הַמַּעֲקָפִים
וְהַקִּיצוּרִים שֶׁעֲשִׂיתֶם
כְּדֵי שֶׁלֹּא יָשִׂיגוּ אֶתְכֶם
בַּדֶּרֶךְ אֶל
הַפְּרָס הַגָּדוֹל
הַמְּחַכֶּה לְכֻלָּנוּ
בְּקַו הַסִּיּוּם.

 

 

 

14 תגובות

  1. היי גיורא דווקא אהבתי
    ממש "השרדות" תארת לנו כאן לא בלי נימה אירונית

    • גיורא פישר

      אני שמח שאהבת
      אני עדיין לא "סגור" על השיר. אבל אקח את תגובתך בחשבון.

  2. איריס אליה כהן

    בהחלט. מסכימה עם כל מילה, למרות שלא ראיתי בשנים האחרונות רבע פרק. אבל הצחנה העולה מהתוכניות האלה פורצת מהמרקע וחודרת קירות.

  3. תלמה פרויד

    אוי, זה החיים האמיתיים. הריאליטי האמיתי. אירוניה ומכה בבטן. חזק, גיורא.

  4. לי עברון-ועקנין

    החיים כריאליטי. יפה. ואהבתי את השימוש בביטוי "אכול ככל יכולתך" שהעמקת את משמעותו.

    • גיורא פישר

      תודה לי
      אני לא חושב שאני הראשון שהתייחס למונח הישראלי הזה כאל מטפורה קיומית. אבל אני זוכר שכשכתבתי את השיר הזה (מזמן) זה "התלבש" לי נכון בהקשר של המרוץ.

  5. ריקי דסקל

    אז ליפא העגלון אומר שקצת פחות זה קצת יותר :)
    אהבתי את השיר גיורא, כדאי להשחיל את השיר הזה מתחת לדלת של "בית האח הגדול"
    ולתת להם כמה משימות בעקבותיו :)

  6. אהוד פדרמן

    היות והפרס הגדול המחכה לכולנו בקו הסיום – ידוע ולא חביב במיוחד על רובינו, נראה שהשיר לועג (ובצדק מבחינתי) לכל הנחפזים ומקצרי הדרך על המסך ומחוצה לו. זוכרים שפעם היו תקליטים אריכי נגן -רצוי לקחת מהם דוגמה בנגננו את מנגינות חיינו, או כמו שנאמר בספר ישעיהו : בשובה ונחת תִּוָּשֵעוּן

  7. טובה גרטנר

    היי גיורא
    אני אוהבת את הטון של השיר כמו נביא…
    התקופה שלנו דורשת נביא שיצעק בחוצתות.
    להתראות טובה

  8. גליה אבן-חן

    מדובר במציאות האמיתית, והפרס הגדול המחכה לכולם בסוף אירוני, למרות שאין להתלונן שיש בו מן האפליה של מישהו, הוא כמובן שווה לכולם.

    • גיורא פישר

      אכן כן גליה
      זו המציאות האמיתית, או כך היא נתפסה בעיני בזמן שכתבתי את השיר (לפני כשנתיים).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר