צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

כח אדם

כֹּחַ אדם

 

מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ
 
מִישֶׁהוּ מִסְתּוֹבֵב עַכְשָׁו בַּמִּפְעָל
וְיוֹדֵעַ.
 
גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי אָז, עַל הָחָבֵר שֶׁלִּי
אֲבָל בִּקְשׁוּ לִשְׁמֹר עַל סוֹדִיּוֹת
סָמְכוּ עָלַי, נָתְנוּ בִּי אֵמוּן
וּמַה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲזֹר?
 
מִי הוּא זֶה שֶׁכָּמוֹנִי אָז, מְחַיֵּךְ אֵלַי
בְּאֹפֶן מֻגְזָם
נֶחְנָק בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם
כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֵּר עַל הַלְוָאָה שֶׁלָּקַחְתִּי
יוֹדֵעַ
 
שֶׁגַּם תּוֹרִי קָרֵב
וְעוֹד מְעַט הַבּוֹסִית תִּקְרָא לִי
תִּתְנַצֵּל, וְתֹאמַר שֶׁהִיא מְבִינָה אֶת מַצָּבִי
וְהֵם מְאֹד הִשְׁתַּדְּלוּ, אֲבָל אֵין בְּרֵרָה, וְצָרִיךְ
לְטוֹבַת הַמִּפְעָל.
 
 
בִּגְלַל הַבְּלוֹנְד, הַפַּרְצוּף, וְהָחִיּוּךְ הַמָּתוּחַ
חוֹשְׁבִים שֶׁהִיא כַּלְבָּה
אֲבָל מַה הִיא יְכֹלָה לַעֲשׂוֹת?
מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה.
בִּשְׁבִיל זֶה הֵבִיאוּ אוֹתָה
הַנְדָּסַת אֱנוֹשׁ וְיִעוּל.
 
היא לֹא טִפְּשָׁה, הִיא חוֹשֶׁשֶׁת:
מִישֶׁהוּ בַּמִּפְעַל מִסְתּוֹבֵב
מְחַכֶּה שֶׁתְּסַיֵּם אֶת הַמְלָאכָה,
וְיוֹדֵעַ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

8 תגובות

  1. שיר יפה ועצוב גיורא מישהו תמיד יודע לפניך
    כל המפעל יודע ואתה רק בסוף…
    והמפעל כמשל

  2. רוחה שפירא

    גיורא בוקר טוב! האם זה שיר מחאה?

    • גיורא פישר

      בוקר טוב רוחה
      תודה על השאלה.
      אני לא כותב "שירי מחאה" אני לא "משורר חברתי". אני משתדל להיות משורר של החיים, ולא לזייף.
      על טיבו של השיר ומה הוא רוצה לומר אני משאיר לקוראות ולקוראים לקבוע.
      אבל אני בהחלט יכול להבין את הפליאה. את בודאי יודעת, שבשלוש- ארבע שנים הראשונות לכתיבתי התעסקתי בעיקר בנושא אחד. לקח זמן לקוראי ולחברי להבין שאני כותב גם על דברים אחרים. בשיר זה זזתי לנושא "החברתי" לא בגלל שהחלטתי לשנות פאזה בכתיבתי, אלא כי החיים זימנו לי את העניין. נכון, לבשתי פרסונה לא שלי, אבל של מישהו שקרוב לי, וניסיתי להעביר זווית מיוחדת בסיטואציה.
      אני משאיר לקוראים להחליט "למה התכוון המשורר". אני מקווה שמה שמתואר מורכב מספיק בשביל לגרום למחשבה.
      תודה
      גיורא

      • משורר חברתי זה משורר שכותב על החיים
        אפשר לכתוב על הכול אבל חשוב מאד התפקיד החברתי של השירה
        היא שרואה לפני כולם
        היא התמימה שמדמיינת עולם טוב יותר
        היא שצריכה לצעוק את הצעקה החברתית
        נכון יש מי שכותב פחות על החברה ושיברה
        אך מי שכותב צריך לעודדו להמשיך בכך

        בעקרון מסכים איתך בעניין שאתה לא צריך להסביר

  3. כתבתי תגובה והתאידה אבל שווה לכתוב עוד אחת
    שיר יפה עם קריצה צינית ארונית כהרגלך על נושא כאוב בו היחיד צריך לשתף פעולה עם הקנוניה נגדו
    הפוך על הפוך, גישה מקורית לנושא

    • גיורא פישר

      היי חנה
      תודה. משום מה התגובות שלך "נתקעו", למרות שנתתי רשות לזרימה חופשית של תגובות. מזל שנכנסתי לשם.

  4. רות בלומרט

    שלום גיורא,
    ה"יודע" השני הוא דו משמעי: מישהו וכן גם אתה. "טובת המפעל" היא רמז עבה לאיום, שאכן נקלט והופנם…
    לשווא.
    מה שהיה הוא שיהיה.
    כל טוב
    רות

    • גיורא פישר

      אכן רות, מה שהיה יהיה והגלגל מסתובב, והכל אמיתי. ויש כאן גרסה יותר מלאה של השיר

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר