בננות - בלוגים / גיורא פישר / "עונתם" שיר ליום האהבה
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

"עונתם" שיר ליום האהבה

 

עונתם    

 

לַהֲקַת דְּרוֹרִים נָחֲתָה

עַל חוֹחֵי בּוּגֶנְוִילֵיאָה

לְיָד חַלּוֹנִי

 

בְּאַחַת פָּרְצוּ בִּצְוָחוֹת

שֶׁאֹזְנִי לֹא הִשְׂכִּילָה לִבְרֹר

אִם בִּכְאֵב מְדֻבָּר

אוֹ שִׂמְחָה

 

בַּסֵּפֶר מָצָאתִי שֶׁזּוֹ

עוֹנַת הַחִזּוּר.

                              

 

                                            מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" 2010

23 תגובות

  1. אכן לכאב ולשמחה יש לפעמים אותם הקולות – אי אפשר לשיים אותם

    וכמה יפה שורת הסיום
    אופטימית
    שיר יפהפה גיורא אהבתי מאוד

  2. שיר מעורר קנאה, גיורא. כי יש בו תיאור פשוט לכאורה, יענו טבע יומיומי שברגיל אנו עיוורים-חירשים לו. צמד דרורים – ביג דיל. אך אתה במילות שיר לכדת את שאול החיזור האנושי. צווחות גיל?! מי אמר. כל הכבוד. ותודה שעוררת בי קנאה.

  3. התרגשתי גם מהמילה עונתם שזכירה את "לא יגרע שארה כסותה ועונתה" מילה אהובה עלי והשילוב של הדרורים הצווחים, הבוגונויליאה והחלון שלך המאזין, הבוחן, הסקרן והקשוב
    יוצרים שיר מאופק אך חושני וארוטי להפליא
    תודה

    • גיורא פישר

      תודה על המילים הטובות.
      השיר הקטן הזה נחבא ואולי אובד בין יתר השירים של הספר. התלבטתי אם להכניסו לספר, אבל החלטתי לעשות זאת כי הרגשתי שאני חייב ליצור איזון בין השירים. מי שקרא את הספר, יודע למה אני מתכוון.
      לכן, ניצלתי את במת ה"בננות",ולתת לו את האויר המגיע לו.

  4. גיורא, איש יקר.
    למה או שמחה או כאב. נדמה לי כמו בחיים: גם וגם

  5. כמוהם כמונו, גיורא. מהי התשוקה אם לא סוג של חסר, כלומר גם סוג של סבל?

    • לאמיר, מהו אפוא החסר אם לא סוג של תשוקה, כלומר סוג של עונג…
      (טוב, ניסיתי, כדי שלא יהיה לי עצוב!)

    • גיורא פישר

      מאד יפה מה שכתבת. למרות שזה לכאורה מאד ברור, לא שמעתי מישהו מנסח את זה כך.
      תודה

  6. איריס אליה

    מאד יפה ומאד אוהבת את ההתייחסות השירית שלך למילה, כמו גם את הבחירה שלך בכותרת, תמיד מרובדת משמעויות.

  7. חני שטרנברג

    שיר יפה מאוד, גיורא. שמחה מעורבבת בכאב בעונת החיזור – ממש כך! עונתם -עונתנו, וגם הקושי להבין את פשר הצווחות. מאוד מדבר אליי השיר הזה.

  8. שיר מקסים.
    לפעמים צריך את הספרים כמצפן.

  9. תַּלְמה פרויד

    עונתם היא גם עֱנוּתם. כאב ושמחה. יפה התיאור, גיורא.

  10. מישהו הראה לי אתמול ב"תולעת ספרים".

    נותרתי המום.

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=186573

    • גיורא פישר

      תודה אורי
      הדברים שכתבת מרגשים אותי.
      משהו מאד יפה קרה עם הספר הזה
      גיורא

      • זה ספר עם יעוד גיורא היקר לא סתם נכתב
        אין דבר כזה סתם או מקרה
        חומר למחשבה…

        • גיורא פישר

          חנה היקרה
          האמת היא שרציתי לכתוב ב "כותרת התגובה" כוס אוחתק, אבל פחדתי שאתבלבל ואחשוב שזה ליאור עזיז כתב, ואמחק את מה שאני כתבתי -:)

          ולמה אני משתמש בביטוי הזה?
          כשהתחלתי לכתוב וגם אחר כך, הייתי מביא את השירים החדשים לחברים וחברות בחדר המורים שרובם היו גם המורים של מרום. יושבים, מעירים ,בודקים איך השירים עומדים מבחינה פואטית. ממש מנותקים מהתוכן. ובסוף תופסים את הסיטואציה ההזויה והמקברית ומסיימים ב:כוס אוחתק. כך עד היום. בבחינת "מי היה צריך את זה?"

          • יש דברים ,גיורא, שהם מעבר לשליטתנו, מה אנחנו בכלל יודעים על כל הפאזל הזה שנקרא חיינו , אנחנו יודעים רק חלקיק ממנו ,וגם אותו לא ממש מבינים
            אנחנו רואים רק את הפרדוכס בגלל ההסתר וההעלמות
            אנחנו כואבים ומתייסרים וקופצים אגרוף אל מול השמיים, אבל תכלס מה אנחנו בכלל יודעים?
            אנחנו עם כל הידע הטכנולוגי שלנו
            הרחקנו, לכת אבל לא הרחקנו ראות
            והספר והיצירה הם יופי
            יופי שבא בכאב

  11. מצויין, מלפף את חושי הקורא ואצלי
    אפילו קצת פוצע. שיר חד.

    המלצתי על השיר שלך אצלי בבלוג
    "מומלצי הבלוגוספירה בע"מ של אסתי-מגה-בלוג"
    קטגוריה-שירה

    http://blog.tapuz.co.il/estan

    מאסתי :)

    • גיורא פישר

      תודה אסתי, זו מחמאה נפלאה.
      יש לי הרגשה שרוב הקוראים שקנו את ספרי נחשפו לשירים דרך הבלוגים או בזכות מוכרים וקוראים בחנויות הספרים, כפי שכתב אורי באחת התגובות למטה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר