בננות - בלוגים / גיורא פישר / תוספת לפוסט : שיר והערה לאסתר ג.פ.+שלושה שירים לא לליל קיץ לבן: "כתיבה תמה" "יהירות" "מחר יהיה יום חדש"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

תוספת לפוסט : שיר והערה לאסתר ג.פ.+שלושה שירים לא לליל קיץ לבן: "כתיבה תמה" "יהירות" "מחר יהיה יום חדש"

 

 

 

 הערה למי שקרא קודם את הפוסט: בסוף חילופי הדברים שלי ושל אמיר תמצאו תוספת המתייחסת לתגובתה של אסתר פ.ג.

את הפוסט הזה אני מעלה בעקבות דיאלוג שניהלתי עם אמיר אור בבלוג שלו,  לאחר קריאת הביקורת של ארז שוויצר על ספרו החדש של אמיר.
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17014&blogID=182#res217380

 

 

 ביקורת יפה אמיר, צדק שוויצר כשכינה אותך רומנטיקן וירטואוז. כשאני קורא בשירים שלך עולה בעיני רוחי המוזיקה לפסנתר של ליסט.
וכשאני רואה את התמונה שלך אני מבין למה בביקורת על הספר שלי, לא הביאו תמונה שלי -J

 

תודה, גיורא.
ליסט?! מי היה מאמין
ולמה אתה חושב שהוא צדק בכינוי הזה?
להתראות
א.

 

שלום אמיר
שאלת ,למה ליסט?
עד עכשיו לא נתתי דעתי מדוע המוזיקה לפסנתר של ליסט היא זו העולה באוזני כשאני קורא בשיריך. זו תחושה אינטואיטיבית ,אבל בעקבות שאלתך אני מנסה לענות לעצמי ולך על השאלה.

ליסט לא היה אף פעם המלחין המועדף עלי, לכן אין לי בקיאות רבה ביצירתו. בשנים האחרונות אני בכלל מסתפק בבאך שוברט ומוצרט. לפעמים אני שומע בדרך מקרה משהו ברדיו שאני לא מכיר, אשד של צלילי פסנתר רומנטי וירטואוזי שוצף ומהפנט כמו גלי אוקיאנוס. אני אומר לעצמי, זה בודאי ליסט. אני מחכה להודעת הקריין בסוף היצירה ובדרך כלל אני צודק.
כשאני מנסה להסביר לעצמי את היחס האמביולנטי שלי לליסט וגם לשירה שלך, אני מגיע למסקנה שהפגם הוא כנראה בי. יש בי פחד להסחף לאבד את האחיזה, ואולי גם קנאה בחיות האדירה המובעת בהם בעוד אני פחדתי תמיד להסחף מחשש פן אטבע.
גיורא

 

נו, גיורא, אם לא היה מדובר בשיריי ובליסט הייתי אומר "קדימה קפוץ פנימה. החיים הם לא חברת ביטוח" או אולי הייתי מוצא משהו קצת פחות בנאלי :) אבל הרי גם אני לא קופץ כל בוקר לשום נהר, רק הנפש מדי פעם רוצה
ברור שאנחנו מנגנים ברגיסטר שונה, וזה מה שיפה. לפעמים טוב לאחוז, לפעמים טוב להרפות.

 

שלום אמיר
על התכונה הזו שלי כתבתי שני שירים. האחד "כתיבה תמה" המופיע בספר שלי "אחרי זה" ופרסמתי אותו בעבר ב"בננות". חלק מהשיר השני "יהירות" (שאינו מופיע בספר)פרסמתי כאן בעבר.
אולי באמת אעלה את שני השירים לכאן.
ובקשר להצעתך, ניזכרתי עכשיו, תוך כדי כתיבת התגובה שגם על כך כתבתי בשיר "מחר יהיה יום חדש"  שפרסמתי  בעבר בבלוג.

 

אזהרת היצרן: השירים אינם מתאימים לצעירים ביום קיץ חם ומהביל. להם, (וגם לאחרים) עדיף ללגום כוס בירה צוננת במועדון ממוזג ולזכות ביתר הצלחה מזו שזכה לה הקלאבר של שחר מריו מרדכי
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17049&blogID=199


ואני, 
אשאר לבד בחושך 

הקוראת אסתר ג.פ. הציעה באחת התגובות לליאור לראות את יופיו של העולם ולהנות מציוץ הציפורים.
אני לא יודע אם אסתר היא אמיתית ,אבל גם אני קיבלתי לא אחת הצעות כְּשלה.
לכן, מה יותר מתאים מאשר להקדיש לאסתריקות למיניהן את השיר "העולם יפה"

 

 

כתיבה תמה

 

בְּכִתָּה ד'

קִבַּלְנוּ חוֹבֶרֶת תִּרְגּוּל

לִכְתִיבָה תַּמָּה.

בֵּין שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת הַצָּרוֹת

לָמַדְנוּ לְהַקְפִּיד

לֹא לָצֵאת מֵהַשּׁוּרָה

 

כְּשֶׁהִרְשׁוּ בְּכִתָּה ז'

לִכְתֹב בְּשׁוּרָה אַחַת

הָיוּ שֶׁמָּתְחוּ אֶת שְׁרִירֵי הָאוֹתִיּוֹת

וְהָיוּ שֶׁתָּפְסוּ מַחֲסֶה

צָמוּד לַשִּׁטִּין.

וַאֲנִי, הַתָּם

בֵּין שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת עֲדַיִן

מְכוֹפֵף אֶת גַּבִּי

שֶׁלֹּא לַחֲרֹג עִם רֹאשִׁי

מֵעַל שׁוּרַת הַשָּׁמַיִם

וְרַגְלַי אֵינָן מֵעֵזוֹת

לַעֲזֹב לְרֶגַע אֶחָד

אֶת הָאֲדָמָה.

 

 

 

 

 

 יהירות

 

 

כַּמָּה הֶחְמַצְתִּי

 

אֵיזֶה נֹאד נָפוּחַ הָיִיתִי כָּל יָמַי

כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי חַיָּב

לָלֶכֶת תָּמִיד בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.

 

שֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכֻּלָּם מִּסְתַּכְּלִים

בִּי

כָּל הַזְּמַן

בּוֹחֲנִים אֶת צַעֲדַי

לִרְאוֹת אִם אֲנִי

בֶּאֱמֶת

תָּם וְיָשָׁר וִיְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.

 

 

 

כַּמָּה נָפוּחַ אֲנִי

גַּם עַכְשָׁיו

 

כְּשֶׁכָּל כֻּלִּי בָּלוֹן גֻּמִּי

קָרוּעַ וַחֲסַר אֲוִיר

 

פִּסּוֹת פִּסּוֹת עַל הַקַּרְקַָע

וַעֲדַיִן מְנַסֶּה לְהַרְשִׁים אֶתְכֶם

עִם קוֹלוֹת שֶׁל מָטוֹס קְרָב.

 

מחר יהיה יום חדש

 

 

צִטַטְּתֶּם וְצִקְצַקְתֶּם בְּאָזְנַי

אֶת מִשְׁפָּט הַסִּיּוּם

שֶׁל הַסֵּפֶר הַמְּפֻרְסָם.

מְנַסִּים לְשַׁכְנֵעַ

(בְּעִקָּר אֶת עַצְמְכֶם)

שֶׁ"מָּחָר יִהְיֶה יוֹם חָדָשׁ".

 

אֲבָל מַזָּל טוֹב

(לְהַבְדִּיל מֵהָרַע,

הַבָּא בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ)

יֵשׁ לְתַכְנֵן בִּקְפִידָה,

אָסוּר לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ

לְיַד הַמִּקְרֶה.

 

וְלִי אֵין כְּבָר כֹּחַ וּזְמָן

לְמִבְצָעִים אֲרֻכֵּי טְוָח

 

אֶת מְעַט הָאֶנֶרְגִּיָה שֶׁיֵּשׁ בִּי

אֲנִי מוֹצִיא כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב עַל גַבִּי ,

מַכֶּה בְּיָדַי וְרַגְלַי בַּמַּיִם

חָזָק מַסְפִּיק כְּדֵי לָצוּף.

 

 

 

 

העולם יפה
                                לאסתר ג.פ.

 

אַתֶּם לֹא צְרִיכִים לְסַפֵּר לִי

שֶׁהָעוֹלָם יָפֶה,

אֲנִי יוֹדֵעַ.

עָבַרְתִּי בּוֹ פַּעַם

וְצִוִּיתִי עַל לִבִּי

לַחְקֹק אֶת נְקוּדַת הַצִּיוּן

הַמְדֻיֶּקֶת שֶׁל הַמָּקוֹם.

 

כָּל מָה שֶׁאֲנִי צָרִיך לַעֲשׂוֹת-

הוּא רַק לַחֲזֹר

לְאוֹתוֹ מָקוֹם בִּמְדֻיָּק.

 

 

 

 

37 תגובות

  1. איריס קובליו

    אֲבָל מַזָּל טוֹב

    (לְהַבְדִּיל מֵהָרַע,

    הַבָּא בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ)

    יֵשׁ לְתַכְנֵן בִּקְפִידָה,

    אָסוּר לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ

    לְיַד הַמִּקְרֶה.

    גיורא, איכשהו כשקראתי את השורות הללו חשתי שהן מתמצתות אותך, גם את שירתך וגם את המקור ממנו נובעת (עד כמה שאני יכולה להעז ולהגיד משהו על ה"מקור")

  2. שירים נוגעים מכמירי לב
    יש עומק במבע השירי הפשוט והצנוע שלהם

  3. גיורא פישר

    שלום ליאור
    עלי אתה יכול ללכלך כמה שאתה רוצה ומה שאתה רוצה. לא אמחוק.
    אבל לא על אחרים. כשאתה מפרסם דברים כאלה בבלוג שלי אתה הופך אותי למשתף פעולה.
    דרך אגב , מבעד לרעש שאתה עושה ,אני שומע לעתים דברי טעם (גם אם אני לא מסכים עם תוכנם) .
    אם היית מוריד מהווליום אפשר היה גם להקשיב לך.
    גיורא

  4. גיורא, שלושתם שירי וידוי חזקים, ומעניין שהמשותף להם הוא עוצמתו הבלתי מנוצחת של האנטי גיבור, נקמת האנדרדוג…
    אסטרטגיה משתלמת לא מחליפים ומשורה משחרר רק המוות אלא אם כן נשמעים לדעת גדולים ("תצא בחוץ"). כן, ולו גם בשכיבה על הגב :)

  5. הגדול מכולם

    אני שומע ליסט. אמיר אור חבר נפשי מהבלוג שומע באך ומוצארט
    אנחנו נשמות זהות לרגע קט.

    על אמיר אור כתבו יפה בהארץ(הוא משורר חשוב ומכובד)
    עלי כתבו יפה בהארץ (גם אני לא סתם אחד!)
    אכן, אין כמונו בכל הארץ!(שירתנו תישאר לעד!)

    כַּמָּה נָפוּחַ אֲנִי
    גַּם עַכְשָׁיו
    כְּשֶׁכָּל כֻּלִּי בָּלוֹן גֻּמִּי
    קָרוּעַ וַחֲסַר אֲוִיר
    אבל אני עדיין ממשיך לשיר
    אפילו אם מי שלי מקשיב-זה רק הקיר
    (או הקשישות בבלוג בננות הזעיר).

    • גיורא פישר

      התבלבלת ליאור
      אני שומע את באך מוצרט ושוברט.
      השירה של אמיר מזכירה לי את המוזיקה של ליסט, ואם היית קורא בעיון היית מבין שאנחנו מאד לא נשמות זהות.
      אני משורר לעצמי, ושמח על כל אחד המוכן להקשיב ולקרא אותי.
      גם אתה חשוב לי.
      אפילו הצעתי לך שאשלח לך את שירי, אבל כתבת לי שאתה קורא רק את ישעיהו הנביא שמדבר עליך ואליך ,הצמח לבית דוד.
      תודה
      גיורא

  6. טובה גרטנר

    היי גיורא
    שירים נפלאים וההתכתבות מעניננת, סוג של מציצנות.
    הדרך שלך לחתור ולהבין אחרים, ןבעצם להבין את עצמך, יש בה המון המון פיתחי איוורור וחופש לעוף.
    כי אף אחד אינו בהשואה לאחרים, אבל ההשואה מסמנת עוד דיבור עם העצמי.
    שבת שלום
    טובה

  7. מי אמר אני ולא קיבל?

    בבלוג בננות נמצאות המשוררות הבורגניות או הנשכחות מזמן.
    הן כמו שאר האמנים מציגים בפוסטים את מרכולתן.
    חלומן כתבה בהארץ או ראיון בידיעות.
    העיקר שמישהו יידע כי הן קיימות!

    עוד שיר גרוע, עוד הרהור תמוה, עוד פטפוט לא נהיר, והופ, הדבר עולה לאויר!
    ומיד יש דגובות מתחנפות, של הגרפומניות האחרות. והן אומרות: נהדר! נוגע! ובאה מנוחה ליגע!

    איפה הימים הטובים, בהן שירה רעה וגרפומניה חרופה, מצאה עצמה במגירה או בפח האשפה?

    המשיכו לכתוב חובבי הפרסים, המלגות, ערבי השירה, הכתבות והביקורות.
    ממילא אין לכם דבר אחר לעשות, חוץ מגירה לעלות!

    נ.ב. ענת לויט, מה פתאום חסמת הבלוג שלך לתגובות? רק אמיר אור וגיורא פישר נשארו הגברים (או הגברות) היחידים בשטח?

    • לא חסמתי לתגובות
      אתה במקומי היית עושה אותו הדבר
      רק שהרבה יותר מוקדם
      דבריך המרושעים ועוד בעילום שם
      לא תורמים שום דבר חיובי לשום כלום
      לחרף ולגדף ולהשמיץ ולפגוע זה כל אחד יכול
      ובקלות
      נראה אותך אחרת
      קודם כול בשם גלוי!!!!!!!!!!!
      שבת שלום

    • זאת תגובה גיורא פישר שמין הראוי למחוק שכן היא מטילה רפש בכולנו זה לא אומץ לב ולא נאורות להשאיר זו נבזות על פחות מזה בעבר שמישהו העיר בלהט הויכוח ביקשתם למחוק על אחת כמה על מי שמבזה אותנו ועוד נותנים לו פתחון פה ואני לא בטוחה שזה ליאור עזיז
      די לפוזות ולחנפנות למחוק וחסל
      גם בהוראה אדון פישר היקר נדרשת אסרטיביות
      די לבזיון
      ולהתבזות כום כבר מדברים עלינו נקו את השטח וירווח לכולנו

      • גיורא פישר

        למגיבה הזועמת
        על איזו תגובה את מלינה?
        אם את מתכוונת לתגובה על המשוררות "הבורגניות הנשכחות" אני לא מבין למה את מתרעמת ,הרי ברור שהוא לא כיוון אליך.
        ולעניין, אני לא רואה פה משהו שנקרא "כולנו". אנחנו פרטים, וכל אחד אחראי על תוכן הבלוג הפרטי שלו.
        אני לא מוכן שמישהו "ילכלך" על בעל בלוג אחר ,כי ציון שם פרטי הופך אותי למשתף פעולה.
        זה לא אומר שלא אאפשר העברת ביקורת עניינית על דבריהם של יוצרים אחרים.
        הקריטריון שלי הוא האם הדברים נכתבים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

        דרך אגב, הוספתי לפוסט שיר המוקדש לאסתר ג.פ.

        • אכן לתגובה זו התכוונתי הפוגעת בכולנו גם אם לא נאמר בה שם מסוים
          די להתיחס לשתן כגשם
          אני וחברי פגועים מהסו קולד ליברליות הזאת

    • מי זה המיסוגן הזה ? חושב שהוא אומר "בורגניות" מיד הוא נשמע כרובין הוד של הספרות , אתה לא יותר מעלוב נפש שחושב שהוא יודע לקרוא טוב מאחרים ,
      אנחנו אולי בננות "בורגניות" אתה לא יותר מאשר "בור" שונא נשים עם זין בגודל זית

  8. גיורא פישר

    חבר'ה:
    לקלל ולגדף -רק אותי.
    חוץ מזה ,הגיע החופש הגדול ואין לי חשק לטפל ב: "הוא קילל אותי"
    "אבל הוא קילל קודם את אמא שלי"

  9. ליאור נכבדי
    נסה לגלות את היפה והטוב שנמצא בהישג יד :להתלהב מזריחת החמה , מפרח יפה שפורח, מציוץ של ציפור צבעונית כנפיים ואז תבין שכולנו מחבבים אותך עד מאוד !ושהעולם הוא בעצם מקום סימפטי.
    בידידות נאמנה
    אסתר

    • גיורא פישר

      הוי אסתר ג.פ.
      כמה אני אוהב הצעות כמו שלך,
      לכבודך, אני מוסיף שיר לפוסט ומקדיש אותו לך.
      גיורא

    • אסתר יקירה, מי את נראה לי שאת עוד דמות בתחפושת
      כמו רבים כאן בבלוג
      זאת אני הסקרנית זוכרת?
      אז רציתי לשאול מה יש לך גברת א.ג.פ
      מאין הגחת
      אסתר מלכתנו?

    • אסתר ג.פ. (מהמשורר ג.פ.ק. – הנשיא)

      שמש לא זורחת למת
      פרח נובל, אדם קמל.
      ציוץ של ציפור עושה לי בראש חור!
      ובקצרה, ממתי כתביו של המשורר מעידים כי על עצמו הוא מדבר?
      ואולי המשורר המריר, לכאורה, הוא אדם מאושר נורא. ואולי מה שנראה, הוא רק הגלוי לעיין, ואת הנסתר לא תדעי עדיין?

      ובאמת די להאמין לעיתון בין עם זו ביקורת משבחת על שיר או כתבת חדשות על רוצח שכיר. ודי להאמין לרכילות ולשמועה, אפילו עם מפי פרופ' מכובד היא נאמרה. ויש בכל לפקפק ובכל להטיל ספק, מישהו תמיד רוצה להרוויח ותמיד יש אינטרס,
      ומי שמצליח, תמיד אחר בדרכו הוא הורס.

      אולי בתוך הדירה הממוזגגת בשכונה המכובדת, הכל נראה כדיסני לנד נפלא.
      אך לא לטעות – אין לאור קיום
      בלעדי האפילה. ואין טוב בלי רע.
      ואיך נדע כי האמת הינה אמת בלעדי השקר והכזב?
      הכל ברור לך יותר עכשיו?

      • זה נבות המתנשא והמניוק.

        • אורח לרגע רואה כל פגע

          ענת לויט פרסמה פוסט עצבני אך תגובות לו חסומות ומסוננות- הוי בלוג בננות.
          רק אמיר אור וגיורא פישר נותרו דמוקרטיים אחרונים בצריח, אכן, עזיז את כולם מפה הבריח. הבלוג כעת יכל בקלות להשתלב במרחב הסבייטי או הגרמני לשעבר. הכל סגור ומסוגר-אין חופש ביטוי- ביקורת או מחאה כולם ללכת בתלם ולפרסם רק תגובה מחמיאה!
          ברכות לבלוגיה – מישהי קוראת לו מטע
          אני קורא לו חרתא ברטא!
          מטע של פרות רקובים!

          • גיורא פישר

            תגובה עם מטפורות דומות שלחתי גם אני לענת.
            אני בטוח שהיא תפרסם את תגובתי ואת תגובתך.
            ציינתי שם בין השאר שהבלוגים הם אישיים ולכן, זה מעניק לכל בעל בלוג את הזכות לנהוג לפי רצונו, גם אם זה להשהות או למחוק תגובות. אין לך ולי זכות לבוא ולדרוש ממנה ומאחרים לנהוג כפי שאנחנו חושבים שיש לנהוג.
            גיורא

          • גיורא אם אתה נאמן למה שהבטחת מחק את התגובה שמעליך היא מבזה את כולנו
            אי אפשר להיות בת יענה

          • גיורא אתה לא רואה שהמתחזה לעזיז עושה הפרד ומשול מחמיא לך ולאמיר כדי שתמשיכו לתת לו כר להתפרע בו ולבזות אותנו
            אם כולם יסננו תגובות כמו בכל אתר נורמלי נחזור לנהל כאן דיאלוג נקי ללא קיא ושאר תשפוכות קרביים אפלות
            תבינו כבר

          • לפני עזיז היה כאן דיאלוג נקי??? נקי ממה?
            ועזיז אומר גם דברי טעם רבים. מה שלא מאפיין תמיד את דברי מגיביו ומגיבותיו.

          • דברי נאצה זה דברי טעם?!
            ביזוי חברים בבלוגיה זה דברי טעם?! אכן מהרסיך ומחריביך ממך יצאו
            כנראה מדובר כאן בטעמים שונים
            חבל
            כי אנחנו משחקים לידיו של המופרע הזה
            אני לא נהנה לקרוא רפש ודברי נאצה במיוחד לא על אנשים שאני מעריך ומוקיר

          • עזיז הוא אפס מאופס, סתם גרפומן, אבל מי שנותן לו להמשיך להשתולל ולהתגולל על חברי הבלוגייה והמבין יבין, ישלם את המחיר, אם לא היום מחר. רשמנו לפנינו.

          • יש לך הוכחות לכך שעזיז חולה נפש?
            והרי רצית לשלוח לו שירים. מה, חשוב לך מה אומרים על שירך לא רק בהארץ אלא גם באברבנל?
            מעניין לכנות חולה נפש אדם שהוציא ספרים בזמ וקיבוץ מאוחד, בעל תארים בקולנוע ומשפטים.
            ומה אתה גיורא פישר? רפתן עם קבלות?
            כי משורר אתה לא…

          • התגובה הזו של ה"רשמנו לפנינו" והאִיומים לכבוד שבת מוכיחה ומאמתת את הטענות בדבר ה"שמור לי ואשמור לך" לפיהם (ואך ורק לפיהם אצל מיני מבקרים שונים) יישק דבר בשדה ביקורת הספרות כאן.

  10. ניתוחי שירים מן המחלקה הסגורה. כמה מכות חשמל והכול יסתדר. אולי לא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר