בננות - בלוגים / גיורא פישר / הספר "אחרי זה"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

הספר "אחרי זה"

 

 

 

 

שלום לכולם

סוף סוף יצא ספרי "אחרי זה" לאור. אני מניח שהוא יופץ לחנויות הספרים לאחר החג.

לפוסט היום אני מצרף את דבריה של אגי משעול על הספר. הדברים התפרסמו בשנה שעברה  ב"ידיעות אחרונות".

את השיר "רכב ישראל ופרשו" שאגי מתייחסת אליו תמצאו בקישור הבא:

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=236&itemID=10990#post10990

 

הספר הוא לא ספר זכרון ולא הנצחה. הוא ספר שירה. כך אני מבקש שיתייחסו אליו הקוראים והמבקרים.

השתדלתי שהספר יהיה דומה באופיו לסימפוניה רבת פרקים של מאהלר. הפרק המרכזי הוא אדג'ו ארוך וכואב ,אך הוא לא הסימפוניה כולה. 

 

עד עתה נמנעתי כמעט לחלוטין מלהביא לכאן שירים העוסקים בשכול. רציתי להשיג את הערכת הקוראים בלי שהשכול ילחץ על בלוטת הרגש ויעניק לשירי "נקודות זכות" שאולי הושגו לא בזכות איכותם הפואטית.

אני מרגיש שהיום אני יכול להביא שיר כזה בלי לחשוש שמישהו יעשה לי כאן הנחות.

 

 

 

מי  מקוראי הבננות, כותבים או  קוראים שקטים המעוניינים לרכוש את הספר במחיר מוזל של 45 ₪ מוזמנים לכתוב אלי ולצרף את הכתובת אליה הם רוצים שהספר ישלח.

giorafisher@gmail.com

 

חג שמח לכולם

גיורא

 

 

 

המלצה – מאת אגי משעול

 

 

ספרו של גיורא פישר "אחרי זה" העומד להופיע בהוצאת "עם עובד" בסדרת השירה  בעריכת ניצה דרורי, הוא ספר מיוחד במינו של אב שכול צעיר שאיבד את בנו – מרום פישר, במבצע "חומת מגן" בג'נין 2002.

 

כפי שמעיד על עצמו שם הספר, גיורא פישר לא כתב שירים לפני האסון. כולנו מכירים היטב את שיר "הרעות" של חיים גורי, את "אלוהים מרחם על ילדי הגן" של יהודה עמיחי ואת שיריו של נתן יונתן, שירים שאנו נזקקים להם כיתדות רגש בימי זיכרון או מלחמה. אבל שיריו של גיורא פישר שהחלו לנבוע מתוך השבר, הם שירים שונים מאלו שהכרנו עד כה.

דווקא מפני שאינם מהסוג המונומנטלי, דווקא משום שמרכז הכובד שלהם הוא ה"ובחרת בחיים", החיים שאחרי.

משירים שאפשר לקרוא באינטרנט באתר "בננות" ומהשיר המובא כאן (פורסם במוסף הספרותי של "הארץ"), אפשר לראות עד כמה אמיץ הוא  המסע הזה בכנותו, באופן שהוא מכיל ונותן ביטוי למנעד שלם של רגשות מנוגדים, גם כאלה ש"לא יפה" או לא נהוג לשמוע מפיו של מי שהצטרף בעל כורחו למשפחה הזאת, משפחת השכול. למשל מה לעשות עם שמחת החיים? מה לעשות עם ייסורי המצפון הנובעים משמחת הכתיבה הזאת?

השירים – רובם קצרים ומצטיינים ביכולת לבטא בבהירות עניינים מורכבים, משרטטים את היומיומי מול הנוכח תמיד בשכבך ובקומך, בלכתך לעבודה, ביחסיך עם אשתך, בניך, עם חברתו של הבן, עם תלמידיך (פישר הוא מורה לתנ"ך) עם שכנים, מנחמים והמפגש עם המציאות החברתית הישראלית.

 

 

 

 

 

 

האין הוא

 

 

הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא.

וְהִיא לֹא תִּשְׁתַּנֶּה

גַּם אִם תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי

בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית

וְהָרְבִיעִית.

 

לֹא,

בְּנִי הַמֵּת

לֹא

כָּל הַזְּמַן אִתִּי

גַּם לֹא

רֹב הַזְּמַן.

 

כֵּן,

אֲנִי מֵבִין

שֶׁהַשְּׁאֵלָה מֶטָפוֹרִית

וְאַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת שֶׁהוּא 

בַּנֶּפֶש הוֹמִיָּה שֶׁלִּי,

אַךְ צַר לִי לְאַכְזֵב, הוּא

לֹא.

 

צָרִיךְ הַרְבֵּה כֹּחַ

סֵבֶל לִשְׁמֹר אוֹתוֹ

בְּתוֹכִי

וְלֹא רָאִיתִי אֶת הַתּוֹעֶלֶת

שֶׁהַשְּׁמִירָה שֶׁלִּי הֵבִיאָה

בְּחַיָּיו

וּמַה הִיא תּוֹעִיל עַכְשָׁיו?

 

וְהַסִּימָנִים שֶׁאַתְּ מַצְבִּיעָה

עֲלֵיהֶם

לֹא קְשׁוּרִים לָעִנְיָן:

קְמָטִים יֵשׁ גַּם לַאֲחֵרִים

וְקָרַחַת הָיְתָה לִי בְּגִיל

שְׁלֹשִׁים.

 

אֲנִי מַסְכִּים

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת

מַשֶּׁהוּ בַּכְּתֵפַיִם

הַשְּׁחוּחוֹת כְּלַפֵּי

הָאֲדָמָה, 

עֲלֵיהֶן אֲנִי מַרְגִּישׁ

מַשָּׂא כָּבֵד

 

אַךְ בְּבִטָּחוֹן

אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לָךְ

שֶׁזֶּה לֹא הוּא,

אוּלַי, זֶה

הָאֵין הוּא.

 

 

 

 

 

41 תגובות

  1. ספר "האין הוא". ברכות – בלי הנחות – גיורא.

  2. לי עברון-ועקנין

    קולולולו!!!
    אני רוצה לקנות בהנחה ואני רוצה הקדשה מאת המחבר בבקשה :)

  3. מזל טוב מברוק גיורא היקר ואיזה עיתוי נהדר
    הרבה אור

    • והשיר כובש בכנותו אכן הנוכחות שבהעדר היא הכי כואבת.
      אהבתי גם את מה שכתבה אגי משעול

  4. שיר כל כך אמיץ ונוגע, עד העומק, בהצלחה גיורא.

  5. גיוא פישר, שפע ברכות ומזל טוב. הספר מכאן, נראה מבטיח. רן יגיל

  6. לגיורא
    ברכותי מעומק הלב להצלחת הספר. אני יודע כמה חיכית וכמה ייחלת. קראתי שוב את תוכן הבלוג על נספחיו והתרגשתי שוב. אשלים בערוץ אישי

  7. מתאים לעטיפה של ספר כזה לכלול צילום של הסקודה בסככה, ואני מסכימה עם הדברים שכתבה אגי משעול על "היכולת לבטא בבהירות עניינים מורכבים". "האין הוא" הוא דוגמה לכך, כולל ההרהור על התועלת ועל חסרונה.

    ברכות! ובהצלחה.

  8. גיורא יקר
    התרגשות גדולה !
    מאחלת לך בהצלחה גדולה
    שירייך נוגעים ללב באופן הכי עמוק טהור ופשוט
    ישר כוחך !

    וחוץ מזה וולקאם באק – איך היה הטיול השנתי ?

  9. חני ליבנה

    השירים גיורא חזקים מרגשים, מצריכים הרבה כוחות נפש ורוח מצידך, אני בטוחה שהספר יגע בלבבות.

  10. איריס קובליו

    בהצלחה גיורא. אין ספק שזה ספר מרשים בהבעתו.

  11. רונית בר-לביא

    גיורא, מברוק על הספר.

    השיר כאן מאד מאד כן ואותנטי,
    והשיר על העטיפה כבש אותי לגמרי.

    ממש לתלות על הקיר.

  12. ימי אושר…
    ימי צמיחה, זה שמסע הספר הגיע לסיום.

    השיר בבננות מטפטף על הלב, השיר על העטיפה, צובט, אתה נוגע בעצב שלי.
    להתראות טובה

  13. אהוד פדרמן

    גיורא היקר, ברכות חמות לרגל הוצאת הספר לאור. אתה מבקש התיחסות ללא הנחה ותקבלה אחרי שאקרא. אני, לעומתך, אשמח כישראלי מצוי לרכוש את 'אחרי זה' בהנחה

    חג שמח

    • אהוד פדרמן

      ולגבי המוטיבציה לכתיבת שירה בגיל מאוחר ואולי בכלל, אני מפנה אותך לשתי השורות האחרונות בשיר שפרסמתי במטע היום:

      וּבְכָל זֹאת, לָמָה לִכְתֹב שִׁיר ?

      כְּדֵי לְהַשְׁאִיר
      אֶחָד מִמֵּתַי בַּחַיִּים.

  14. מירי פליישר

    ברכות לך משורר יקר ובהצלחה!

  15. משה יצחקי

    גיורא, ברכות ואיחולי הצלחה. השיר מוכר לי, האפ פרסמת אותו כבר כאן? בכל מקרה הוא שיר אמיץ, חשוף ויפה, משקלו של האין כבד יותר מסדרת השלילות שבאה קודם לכן
    שיהיה חג שמח

  16. כשרואים את התמונות, העיניים מתמלאות דמעות.
    כשקוראים את השיר, מקבלים כוח.

  17. חני שטרנברג

    הרבה הצלחה, גיורא.
    השיר מאוד יפה, ונוגע ללב בכנותו.

  18. גיורא, בהצלחה רבה עם הספר.
    המון כוח יש במשפט הזה:
    "צָרִיךְ הַרְבֵּה כֹּחַ
    סֵבֶל.."

  19. בשעה טובה, גיורא.
    כן ירבו!
    שיר האהבה יפה מאוד.
    אמיר

  20. נו נו, אני תמיד שומעת בדיעבד. (על הפוסט… מפני שאני לא נכנסת לכאן בתדירות הראויה…)

    גיורא יקר,
    כמה יופי. כמה כאב. הכל ביחד.
    מחכה ומצפה בהתרגשות.
    בהצלחה ואני בטוחה שתהיה. מגיע לך.

    והשיר הזה, לא הכרתי אותו, יפהפה.
    ויפה כתבה אגי משעול.
    מחכה.

  21. שיר יפה. המינימליזם שלו מגביר את ההד.
    מקווה שרבים יקראו את הספר החדש

  22. יעל ישראל

    מזל טוב ובהצלחה.

  23. סן פרנסיסקו על המים

    מחזיק לך אצבעות, גם אם מרחוק.

  24. סיגל בן יאיר

    גיורא היקר
    כמה מרגש
    המון מזלטובים משורר נפלא שכמותך

    ס.

  25. תַּלְמָה פרויד

    גיורא, מזל טוב לצאת הספר ובהצלחה רבה. העטיפה מרשימה והשיר 'רק אני' שעל הכריכה מהדהד אמירה כל כך חזקה בצורה כל כך מעודנת. אהבתי מאוד.
    חג שמח.

  26. הספר "אחרי זה" נראה ספר חזק! כמו השיר שהובא כאן. המון בהצלחה עם הספר!

  27. אורית שיף

    לגיורא

    מזל טוב מכל הלב

  28. נהדר!!
    מזל טוב והרבה הצלחה!
    כקוראת סמויה אני מאוד מעריכה את השירים.
    השירים שלך נוגעים בעצבים של כולם ופורטים על נימי הנפש.

  29. גיורא פישר

    אני מודה לכל המגיבים והמאחלים. אני מרגיש שהברכות באות באמת מהלב.

    לריקי, הטיול השנתי עבר בסדר, כלומר:אף אחד לא נפגע ,התנהגות הנערים הייתה סבירה בהחלט. הרגשנו אצל אחד מהנערים ריח קל של אלכוהול אבל לא יותר מזה.
    אני מקווה שזה הטיול השנתי שאצא אליו. הגשתי בקשה לפנסיה מוקדמת. אם יאשרו לי אמשיך לעבוד יומיים בשבוע. אני אוהב את הילדים אבל כמויות המבחנים שאני צריך לבדוק הן איומות.
    כמו בשולית הקוסם למרות שהמבחנים הם בתנ"ך- הם מתרבים בקצב הנדסי. לכן יקח עוד זמן עד שאחזור לפעילות ב"בננות".

    בזמן האחרון אני פוגש תלמידים שלי במקומות הזויים בכל פינות הארץ. אפילו פה בבלוג. הילד שניצל מהתקפת המחבלים שאיריס אליה מספרת עליו ,גם הוא היה תלמיד שלי. לאחר שהוריו נהרגו הוא הועבר לידי קרובי משפחה בבאר טוביה ושם לימדתי אותו שלוש שנים.
    זה סימן, שצריך לצאת ולתת למורים אחרים את האפשרות למלא את הארץ בתלמידיהם.
    לאהוד- אכן בהתחלה הכתיבה באה כסוג של הנצחה , אבל זו הייתה יותר "הנצחה" שלי משל הבן. מאחר ורק שיר אחד עוסק ממש בו וגם שם הוא שחקן משנה כאשר הגיבורה העיקרית היא דווקא המורה לספרות שלו.
    הכלבה בתמונה עם הסקודה היא הכלבה של מרום. גם היא מחכה. היא מתוארת בשיר "מישהו לרוץ איתו".
    חג שמח לכולם
    תודה על הכל
    גיורא

    • אהוד פדרמן

      גיורא היקר, 'להשאיר את אחד ממתי בחיים' הוא מטאפורי כמובן שכן המת יכול להיות חלק גשמי או רוחני מזה שנותר בחיים

      רק טוב

      אהוד

  30. בהצלחה, רבה רבה.

  31. גיורא היקר, רק עתה הבנתי כמה עסוק היית כשכתבת לי, והתקשורת פה באתר לא משהו ..מבחינת לעקוב ..אז רק כעת ראיתי , שני השירים נפלאים הראשון באיכויות ומכל הסיבות והשבחים שהזכירו השני פשוט כי הזיל דמעה,
    שמחתילהכיר פן לגמרי של האיש שאתה,
    אתה איש אמיץ ונדיר, חיבה יש לי למורים, הם כבר ספורים, גם לתיכון שאתה מלמד בו והיו שנים שהיה לי קשר אמיץ איתו והופעתי בו. מאד שמח בשבילך על הספר אתה כותב השירים מעשירים ונפלאים. צריך ללמד אותם בבתיה"ס. אני מקווה שיהפכו לכאלה.
    עד כאן לבינתיים וכמובן רוצה את הספר. שלך אבנר

  32. אורחת נוטה לנדוד

    אתה אדם אמיתי ומעמיק וכן גם שיריך

    לכבוד לי להכירם

    רוב הצלחה!

  33. -שגיא אלנקוה

    מזל טוב

  34. לגיורא,

    הרשה נא לי – אף אם באיחור: אבל גם בזמן, ואולי ראשון? לברכך על צאת ספרך, על הצלחת שירתך בקרב קוראיך, ולרגל ההזדמנות בגללה אני כותב – לפרסום שירך אצל בני ציפר, (בזה, כוונתי, אצליח אולי להיות ראשון?) ב"הארץ" מהיום, מוסף שבת. לא רבים מגיעים לקרסוליך! ואני רואה שמשתתפי "בננות" כובשים לאט לאט דרכם, (יודית שחר גם, למשל, וחגית גרוסמן – אלה פגשתי בשמותיהם בעיתונות, כה לחי. בהצלחה להם – ועתה לך.
    את השיר ( שהוא גם כאן) מצאתי באמת יפה.
    נעדרתי זמן מה מהבלוג (בגלל התנכלויות, הפעם של ליסטים פאשיסטים וכיו"ב) – אבל חזרתי בכוחות רעננים.
    בינתיים איבדתי גם את כתובת הדוא"ל שלך – חידשו לי את המחשב וכל הכתובות שהיו בו הפכו למרובעים שחורים. שיחזרתי מה שיכולתי – מה שלא ממש נמחק אבל השאיר אחריו זנב ממנו יכולתי לשחזר.
    הייתי רוצה לרכוש גם את ספרך – כתוב לי לאן לשלוח את הכסף.
    (רק אם תקח בחשבון את הסכנה שאכתוב עליו מלים מספר. – אלה עלולות אפילו להתפרסם – לאו דוקא ב"בננות" בלבד).לא רוצה לפרסם כאן את הכתובת שלי – אם אין לך, שאל את יעל.
    ביי
    משה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר