בננות - בלוגים / / שמח לארח את אגי משעול בשיר "יונים"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

שמח לארח את אגי משעול בשיר "יונים"

 

שלום לכולם
השיר "יונים" של אגי משעול לקוח מתוך הספר "מומנט" שיצא בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" 2005
גיורא

יונים

 

 

 

יוֹנִים זֶה מַכָּה.

מֵעוֹלָם לֹא נִמְנָה עַל אוֹהֲבֵי הַיּוֹנִים הַמְּפַזְרִים

זֶרְעוֹנִים מִשַקִיוֹת נְיָר חוּמוֹת. לְמַעֲשֶה

הוּא מָמָש לֹא סוֹבֵל אוֹתָן (יוֹנִים, לֹא צוֹצָלוֹת) אֵיךְ הֵן

פּוֹשוֹת בַּכִּכָּרוֹת, נִדְחַקוֹת אֶל הַבָּתִים, בַּגֻּמְחוֹת

הַכַּרְכּוֹבִים, הָאֲדָנִים, עִם כָּל הַלַּשְלֶשֶת הַלְּבָנָה שֶלָּהֶן, אֲנָשִים

לֹא מְשַעֲרִים כְּלָל אֵיךְ הִיא מְאַכֶּלֶת הַכֹּל: צְמָחִים

מִדְרָכוֹת, שֶלֹּא לְדַבֵּר עַל פְּסָלִים, כְּשֶהֵן מִתְיַשְבוֹת

עַל רָאשֵי מַצְבִּיאִים וּבְמִן חוּלִין

הַמְּשַבֵּש אֶת הַתְּנוּפָה אֶל הַנֶּצַח

מְצַפּוֹת אוֹתָם בַּחֶרְיוֹנִים וּמְטִילוֹת הוּמוֹר

בַּמָּקוֹם הֲכִי לֹא רָאוּי וְגַם בַּשִּירָה –

לְדַעֲתוֹ מַפְרִיזִים בָּן בְּיוֹתֵר כְּשֶהֵן פָּרוֹת לָהֵן וְרָבוֹת

בִּסְבִיבָה שֶל תּוֹם, מַּבּוּל אוֹ שָּלוֹם. הוּא לְמָשָל

מֵעוֹלָם לֹא רָאָה יוֹנָה עִם עָלֶה שֶל זַיִת אוֹ שִיר

עַל הַכִּינִים הַזְּעִירוֹת הָאֲדֻמּוֹת שֶכֹּל הַבָּיִת מִתְמַלֵּא בָּהֶן

וְאַתָּה מִתְגָרֵד כְּמוֹ מְשֻגַּע אַחֲרֵי שֶהִתְיָאַשְתָּ

מֵרַצְרָצֵי הַכֶּסֶף אוֹ הַחֹמֶר הַחֲלַקְלַק שֶאֶפְשָר לִקְנוֹת

בַּחֲנוּיוֹת טַמְבּוּר וְלִמְרוֹחַ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן. בִּכְלָל

אֵיךְ הֵן מוֹשִיטוֹת אֶת הַצַּוָאר קָדִימָה וְאַחַר כָּך

מִתְחַרְטוֹת אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה, עִם כֹּל הַהֶמְיָה

הַמָּשָק וּמְרִיטַת הַנּוֹצוֹת, גַּם

מִי שֶמּוּכְשָר לְנִשְגָב רוֹאֶה

שֶהֵן מְחַרְבְּנוֹת חוֹפְשִי עַל הַכֹּל וְנָשִים מְסוּיָמוֹת

עוֹד מְקַשְטוֹת בָּהֵן דַּשֵי מְעִילִים.

דָּגִים זֶה דָבָר לְגַמְרֵי אַחֵר.

 

 

5 תגובות

  1. tcbr אבנר בלטינית

    גַּם

    מִי שֶמּוּכְשָר לְנִשְגָב רוֹאֶה

    שֶהֵן מְחַרְבְּנוֹת חוֹפְשִי עַל הַכֹּל
    🙂
    tha, tbh ngsh; hubho cju. nsdho cch,
    בלטינית זה; אישית אני מעדיף דגים בחוץ מיונים בבית ולהפך.

  2. אחרי הפוסט של אליענה ,כמו דלי עם מים קרים על הראש

  3. אהוד פדרמן

    יונים כפריות זה זהב לעומת החארות העירוניים האלה , העורבים.
    אשר לדגים – הם פתרון מצוין, בעיר ובכפר, עבור אלה האוהבים להקשיב רק לעצמם

  4. איריס קובליו

    נהדר
    אבל אצלי דגים זה אותו דבר 🙂

    • נורא קשה לקרוא את השיר בגלל הפונט
      הטקסט עצמו כתוב נוקשה, עמוס ולא נעים לקריאה, גם בלי קשר לפונט.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר