צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

בחדר הכושר

 

 

 

 

 

שלום לכולם

זה עתה חזרתי מחדר הכושר במושב הסמוך.

אשתי מגרשת אותי לשם שלוש פעמים בשבוע. היא טוענת שהיא עושה זאת מאהבה.

לא מאמין לה.

להוותי, מדריך הכושר הוא בחור צעיר, שהייתי המחנך שלו בעבר.

הוא טוען שהוא אהב אותי מאד.

לא מאמין גם לו.

לפי הדרך שבה הוא מתעלל בי אני חושב שהזובור שעשו לי בגולני לפני יותר מארבעים שנה היה בעצם מחנה נופש.

 

ובעניין אחר

החל מיום רביעי נחגוג כולנו שירה. ביום רביעי מחווה לרות בלומרט ויצירתה בבית הסופר.

ובימים חמישי-שבת פסטיבל "שער" לשירה

 

http://www.helicon.org.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=478331

 

 

 

בחדר הכושר

 

מֵצִיץ בַּצְּעִירִים מְלֵאֵי הָעֱזוּז

הָרָצִים עַל הֲלִיכוֹן
לְיָדִי.

וַאֲנִי, הַיּוֹדֵעַ 
שֶׁצָּב וְאַרְנָב

יַגִּיעוּ לְאוֹתוֹ קַו סִיּוּם

מוֹרִיד בְּהֵחָבֵא

אֶת מַד הָעֹמֶס הַקָּצוּב
לַמִּינִימוּם

 

הוֹלֵךְ לְאִטִּי
אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַטּוֹב

קוֹרֵא בְּסֵפֶר שִׁירָה

הַמֻּנָּח עַל מַד

הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁאָר.

 

 

 

 

 

 

31 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין

    כיוון שאת השיר היפה, עם הצביטה המחויכת או החיוך עם צביטת העצב בסוף, כבר קראתי, עכשיו אני נהנית מההקדמה. לא מאמין להם! :))

    • לי
      תודה. הגרסה שאת קראת שונה מזו שמתפרסמת כאן. אני מקווה שיש לה יותר שרירים.

      • לי עברון-ועקנין

        אני חושבת שהיא יותר ממוקדת, למרות שמבחינתי אפשר גם בלי צב וארנב (אבל היי, אני אוהבת חיות…)

        • לי
          אם לא היה את הצב והארנב לא היינו מרוויחים את המכתם המקסים של ארזנון מסן פרנסיסקו על המים

  2. לקרוא בספר תוך כדי הליכה על הליכון היה תמיד חלום חיי, אבל הבחילה…והנה אתה אפילו קורא שירה ומתעתע במאמן.

  3. היי גיורא
    אני הייתי מתחתנת עם אישה כזאת… שמגרשת אותי לחדר כושר…
    השיר יצא… אומר הבל.
    אשמח לפגוש אותך אצל רות….
    וגם בהליקון.
    לשם שינוי… לא רק ניתכתב, הויטואליות תשב בצד.
    להתראות טובה

  4. איריס אליה כהן

    אהבתי וחייכתי. ותמיד אני שואלת את אותה שאלה, כלום לא עדיף ללכת בשדות עד למושב הסמוך…
    אני תמיד מעדיפה את האפשרות הטבעית.

    • אני מעדיף לבהות.

      • מעניין גיורא. לא אתייחס לשיר אלא לתכונה המשותפת שלנו: בהייה. בימים שאיני מספיקה לפחות שעה, אני עצבנית ועייפה. אני יכולה לבהות בנקודה באריח. אינני זקוקה לנוף ודברים נשגבים. כמובן שאיני נמנעת מהם אבל אינני מתאמצת.
        לחדר כושר אני שולחת את בעלי. השיר נחמד.

  5. גיורא, בטח שישנה אצליך התרגשות לכבוד הפסטיבל?!. יהיה מרתק, ואשמח לפגוש אותך.
    חדר הכושר שלי הוא רק בראש, ומעולם לא הבנתי לאן כולם הולכים עם ההליכון…:)

    • אני מאד מאד מתרגש. מתרגל את עצמי לקרא לאט ויודע שמרוב התרגשות לא אצליח.
      באיזה מהערבים תהיי?
      אשמח מאד לפגוש אותך ואת חברי הבננות האחרים שיבקרו בפסטיבל
      תודה
      גיורא

      • אל דאגה גיורא, אתה תהיה בין חברים.
        אני יודעת על רבים מהבלוגייה שיבואו..ובכלל מי שלא יבוא מפסיד כי זה הארוע הכי מכובד וחגיגי, מארועי השירה בארץ. (אני "פישרית" קטנה ויכולה להעיד על כך)

  6. הצחיקה ההקדמה, ריגש השיר, יופי של קומבינציה אירגנת לנו לעת לילה!

  7. שיר חם ומתוק
    ובתור פישר גדול :) אתה בוודאי יודע שלא חשוב הגיל , חשוב ה…

  8. יפה שירך, גיורא, וכל הכבוד לרוח הספורטיבית
    נפש בריאה בגוף בריא

  9. גיורא
    כמתאמן אל מתאמן
    זה שיר נהדר.

  10. יפה ושנונה ההקדמה.

    ויפה האיזכור של שירו של דילן תומס

  11. סן פרנסיסקו על המים

    כמו שאמר לאכילס הצב / הלילה הטוב יכביד עפעפיו / ישיק את הקו / לכולנו

    • יפה ארז!
      (אתה רואה, המורה לא מתאפק מלחלק ציונים). כבר כתבתי לך במקום אחר שיש בעיה עם התוספות שלך. הן לעתים יפות יותר מהשיר "הנספח" להן.

      שעורי בית:
      מצא היכן בתמונה מסתתר דילן תומס

  12. הי גיורא
    התוכל לשלוח לי את כתובת המייל שלך
    יש לי בלאגאנים בדוא"ל
    תודה ויום טוב

  13. לגיורא
    אז גם אני מצטרף

    צב וארנב – אמר זינו – כולם מגיעים לאותו החוף, אותו קו-גמר, באותה שעה…שעה המזומנת לכל.
    באמת יש לך הומור – הן בהקדמה הן בגוף השיר – כבר ציינו. ( אולי תמיד, ואולי לא תמיד).
    למה יש לך מאמן? לבד יותר כיף – אין נגידים ומצווים.
    בשערי צדק היה לי מאמן – מה שנקרא "שמאסר", מין סרג'נט שעשה מהתרגיל מבצע צבאי – את זה תעשה, את זה תעשה 50 פעמים, תעלה על המכשיר רק כשאני אומר לך לעלות וכו'.
    אחר כך עשיתי זאת כשנתיים לבד, בלי פקודות. עצמאי בשטח.
    מאחל לך שירים נחמדים נוספים והרבה שנות כושר.
    קריאת שירים על ההליכון (באמת, לאן כולם הולכים?) היא מעשה תרבותי. אצלנו יש טלויזיה – הצפיה אינה מאמצת אך מעבירה את הזמן, – הבעיה היא רק שהתרגול נגמר (נניח הקצבת לך 30 דקות על ההליכון) והסרט עוד לא נגמר.
    נקווה ששיעממתיך.
    משה

    אגב – איפה ועל ידי מי נערך אותו פסטיבל שירה שכולם מדברים בו פה? מי ארגן? אמיר אור? תמי קאלי?
    מ. ג.

    • גיורא פישר

      שלום משה
      תודה על הביקור והתגובה.
      אתחיל מהסוף:
      הפסטיבל בו מדובר הוא פסטיבל "שער" לשירה שמארגנת מדי שנה עמותת הליקון לשירה שהכח המניע אותה הוא אמיר אור.
      השנה היה הנושא "קו העימות".
      רוב הפעילות התרחשה בתאטרון הערבי-יהודי ביפו.
      ובקשר לכושר: לפי חוקי המקום חייב להיות במכון כל הזמן מדריך כושר מוסמך שצריך להכין לך (לפחות בהתחלה) תכנית עבודה קבועה לפי צרכיך ויכולותיך.
      אני שונא את המקום הזה- הוא משעמם אותי. נכון שאני מרגיש טוב כשאני מסיים את הפעילות. אבל התהליך עצמו מייגע.
      חוץ מזה- אל תאמין לכל מה שכתבתי: מיטב השיר כזבו.
      ובקשר לזנון, ארז פודולי שבסן פרנסיסקו על המים באחת ההערות הקודמות כבר שם לב לארמז הזה ששתלתי.

      הרבה בריאות לכולנו
      גיורא

      • גיורא'
        תודה.

        מה חבל שהפוסט נעלם כל כך מהר – כאן כובתים בקילו – חיפשתיו וטוב שידעתי איך למצוא. בקושי מספיקים להגיב. לו נהגתי כדרישתכם במפגיע הייתי צריך כל היום רק להגיב ולא היה נותר לי זמן לעבודתי – כפי שכבר כתבתי וענית.
        אבל אם אתה עוקב אחר תגובותיי -תוכל לרקאות גם את ההתכתבות שלי עם אביטל ( בין היתר.)
        כמו כן הגבתי בימים אלה על כתבת רחמילביץ בענין כלבים, אבטיל בענין אמונה, סבינה בענין היכרות מוקדמת, אחת בענין ניקוד, ועוד היד מתענגת.
        לא אוכל בקצב ההזה.
        עלי להקדיש תשומת לב ללימודי השומרית אותם חידשתי השנה, לעניני מדרשים המהנים אותי, לעניני בלשנות, אמנות, מה לא.
        כתוב הרבה אבל ואגיב.(אתה מפרסם מתחת לכוחך). אבל אתה גם צודק שאני מפרסם הרבה – (עתה אחת ל5-6 ימים, אבל אפחית, כי בענין זה תגובתך מפחידה. כי הנה – לא החומרים שאני מפרסם קובעים אלא יחסי ידידות פה. האהובים נכנסים אליהם ומגיבים 10-20 איש. אני לא ביניהם, ככה אני פחות נהנה. הבנתי שאני לא מענין, – כי אני זר לחבורה – זקן, הונגרי, כותב שטויות, אפילו זורקים עלי שאני משכיל מדי, – מה לעשות).
        אולי יש חדר כושר בו אין אדם נתון כל כך להשגחה, הדרכה, הכוונה, תחת ידי סרג'נט מקפידן – תיהנה.
        משה

        • גיורא פישר

          שלום משה
          לא התכוונתי שצריך לעבור באופן אובססיבי על כל הפרסומים ולהתייחס לכולם ,אלא להראות עניין מדי פעם.
          לעתים קרובות הפוסטים שלך מעניינים. אני נכנס אליהם תמיד ,אך קשה לסכם אותם בתגובה פשוטה. ואני לא מוצא בעצמי את הרצון לחשוב ולנמק כאשר אני יודע שגם אתה לא טורח לעשות זאת.
          אני לא חושב שיש לנושא התגובות קשר להיותך הונגרי, זקן ומשכיל.

          שבוע עבודה מבורך
          גיורא

  14. גיורא,

    עליך לפתוח פוסט חדש – הקודמים נעלמים בקצב מטורף – כל ר ג ע פה מפרסמים איזה 40 פוסטים וקשה לעקוב. שלך נעלם כבר מקודם, כאמור.

    תודה על כל דבריך כולם.

    הייתי – מסיבות מובנות מאליהן – אומר כי לא כל כך כדאי לך לנסות לסכם (…במילה אחת…) כל מה שאני מפרסם – אסתפק – כמידת האפשר – לו תגיב על כל פרסום בנפרד.
    בענין כמות וכו' התגובות – יש לשים לב לאיכותן. הרשה נא לי להזכיר שוב את עוונותיי – בתגובה לרות (בלומרט) פרסמתי פעם התייחסות ("ביקורת") טובה, לסבינה אני מגיב הרבה, לעתים בשיר שמתוך קריאת שירתה נופלת עלי ההשראה. אני מגיב, באמת, רק כשמשהו נראה נוגע לי. לא נכנס אצל כולם, אין זמן ויכולת. אולי נכנסתי אף על פי כן פחות מדי – צריך לקחת יוזמה ולעבור על הפוסטטים ולרשום איפה הגבת, כדי לזכור ולדעת איך רודפים אחריהם כשהם נעלמים.

    נ. ב. בעוונותי – שאזכירם שוב ולא אשכח – יוצא לי לעתים לכתוב משהו הנוגע למקרא מדרשים וכו' – תרבותנו וכו' – ובמקרים אלה אני מכוון את דבריי במידה מסויימת במיוחד אליך.

    ביי
    משה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר