ארכיון חודש: אוגוסט 2010

פנינה

     פנינה                    כְּמוֹ גַּרְגֵּר חוֹל שֶׁנִקְלַע בְּצִדְפָּה אֲנַחְנוּ מֻתְקָפִים, מִתְכַּסִּים בְּפֶצַע עַל פֶּצַע גֶּלֶד עַל גֶּלֶד   גַּם אִם נַּבְהִיק כִּפְנִינָה נַרְהִיב בְּיָפְיֵנוּ נִהְיֶה לְחֶמְדַּת אֲחֵרִים, עֲדַיִן יִשְׁתַּקְפוּ מִגַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס צִדְפָּה מְבֹהֶלֶת וְגַרְגֵּר חוֹל                                                    מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" 2010 אחת ממורות בית הספר בו אני עובד, משמשת גם כמדריכת מורים בבתי ספר אחרים. ...

קרא עוד »

השיר שבלב והשיר שעל הנייר

  השיר שבלב והשיר שעל הנייר   לפני כשבועיים כתבתי שיר לא רע. בעצם, שיר טוב. מה זה טוב, טוב מאד! שיר מרגש עד דמעות!   לאחר שהרגשתי שתיקנתי את כל התיקונים ההכרחיים, ניקדתי אותו. הניקוד הוא אחד החלקים האהובים עלי במלאכת השיר. הוא השלב שבו המילים לובשות את בגד השיר,  כמו שאמר עגנון: "שיר בלי ניקוד כמו כלה בלי ...

קרא עוד »

בשידור חוזר: קפה שחור

  קפה שחור   עַכְשָׁיו סְעָרָה בַּכּוֹס, קָשֶׁה לִרְאוֹת מַה קוֹרֶה. מַטַּח הַנּוֹזְלִים הַבָּחוּשׁ רוֹגֵשׁ שְׁחוֹרוֹת. צָרִיךְ סַבְלָנוּת (אֲנַחְנוּ רְגִילִים)- עוֹד דַּקָּה, הַכָּל יֵרָגַע וְיִשְׁקַע לַתַּחְתִּית.   אַחַר כָּךְ נִלְגֹּם בִּמְתִינוּת מַיִם עֲכוּרִים.  

קרא עוד »

זה אני -הכרות ראשונית

       זה אני (3 היתכנויות)       זה אני 1   זֶה אֲנִי שֶׁרְאִיתֶם בַּטֶּלֶוִיזִיָה מֵלִיט אֶת פָּנָיו לִי הַמִּשְׁפָּחוֹת צָעַקוּ: רוֹצֵחַ! זֶה אֲנִי שֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ דַּקָּה מֻקְדָּם אוֹ דַּקָּה מְאֻחָר שֶׁנִּסִּיתִי לְהַעֲלִים תּוֹךְ כְּדֵי הַנְּסִיעָה אֶת כֶּתֶם הַקָּפֶה בַּחֻלְצָה הַלְּבָנָה.                                זה אני ...

קרא עוד »

מנחם בן מגיב על דברי דן מירון. דורון קורן על הספר "אחרי זה" במוסף לספרות ברשת א' של קול ישראל

  שלום לכולם פרופסור דן מירון יצא נגדי ונגד כתיבתי בדבריו שפורסמו בראיון נרחב שערכה אתו דליה קרפל במוסף השבת של עיתון "הארץ". אני חושב שיש להפריד בין היוצר לבין יצירתו. אך נראה שפרופסור מירון לא חושב כך. הפריעה לו במיוחד האישיות הנלוזה שלי שניצלה את  מות הבן כדי להפיק ממנה רווח ריגשי. אלו דבריו:   יש דוגמה שאני נוגע בה ...

קרא עוד »

סבולת לב

סבולת לב     שְׁלוֹמִי הַיָּפֶה מֵת.   מַדְרִיךְ הַכֹּשֶׁר שֶׁלִּי מֵת.   בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הוּא הוֹשִׁיב אוֹתִי מוּל הַמַּרְאָה וְהֶרְאָה לִי אֵיךְ אֲנִי צָרִיךְ לְהַחְזִיק אֶת הַגּוּף: לְיַשֵּׁר גַּב לִזְקֹף סַנְטֵר לְהַחְזִיק מִשְׁקוֹלוֹת קָרוֹב לֶחָזֶה וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה- הוּא מֵת.   כָּל כָּךְ קִנֵּאתִי בִּשְׁלוֹמִי הַיָּפֶה בִּשְׂעָרוֹ הַמָּלֵא בְּחִיּוּכוֹ הַבָּטוּחַ בְּיָדָיו שֶׁהֵמֵסּוּ אֶת גַּב הַמִּתְעַמְּלוֹת כְּשֶׁעִצֵּב אֶת גּוּפָן.   בִּשְׁמוֹנֶה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר