בננות - בלוגים / תמר משמר / ספר במבחן הזמן: הראשון של מאיה ערד (ספרים שכדאי לפתוח השנה [3])
תמר משמר משוררת וקוראת
  • תמר משמר

      משוררת, מבקרת, חוקרת ספרות, תרבות ומגדר. עורכת. ילידת 1961.  ספרה עד כה: חיתוך דיבור (צ''''ריקובר ועיתון 77, 1989). החל ב-1979 מפרסמת שירה וביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית, ב"עיתון 77", ב"מאזניים", ב"הליקון", ב"המעורר" ועוד. שירה "קיץ ראשון בתל-אביב" (מתוך חיתוך דיבור) הופיע באנתולוגיה של שירה ישראלית בוונצאולה, בעריכת עודד סברדליק.  עבדה שנים רבות כעורכת, בין השאר היתה שותפה בעריכת "משא" של דבר. חברת מערכת "עיתון 77". אוטודידקטית בעיקר, אך השלימה גם תארים אקדמיים: בוגרת החוג לספרות עברית והחוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 1984. מוסמכת המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, 1999. תחום המחקר: לאומיות ונשיות – רחל איתן ונתיבה בן-יהודה. מאמרים אקדמיים בתחום זה פורסמו בכתב העת "תיאוריה וביקורת". התמחתה בספרות אפרו-אמריקאית של תחילת המאה העשרים ("הארלם רנסנס"), בחוג לאנגלית, אוניברסיטת תל-אביב. בימים אלה כותבת דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מרכזת ומנחה קורסים בספרות באוניברסיטה הפתוחה, הנחתה בעבר סדנאות לכתיבה יוצרת (שירה).    

ספר במבחן הזמן: הראשון של מאיה ערד (ספרים שכדאי לפתוח השנה [3])

 

 

 

 

 

ספר במבחן הזמן: הראשון של מאיה ערד

(ספרים שכדאי לפתוח השנה [3])

 

לסיום הסדרה לחגים אני רוצה להמליץ עוד על ספר אחד:

 

@ מקום אחר ועיר זרה, רומן בחרוזים, מאיה ערד, חרגול הוצאה לאור, 2003.


יום תכלת ועלי שלכת,
חמה תזרח בשמי לא עב.
חיילת במשעול הולכת,
לבד, בצהרי הסתיו:
מבעד לפשפש פתוח
יצאה הגיבורה לשוח
בעיקוליו של שביל עפר
אל תחת אקליפטוס-ספר,
קורץ ברסיסים של תכלת
מבעד ירק העלווה.
אין איש מפר את השלווה…
ופתע קול: "סליחה! חיילת!"
בין השיחים דבר-מה ירחש.
כמסתבר, חייל חדש.
                              (שם, קנטו ראשון, ג)
 

כך נפתחת עלילת ספרה הנפלא של מאיה ערד, רומן בחרוזים שלשונו וירטואוזית ויפה כשירה, והוא מרתק כמו רומן מתח שהוא גם סיפור התבגרות. ספר שמספר על אהבה ראשונה ונכזבת ברצינות המקסימה של רוח שטות מסוגננת, ופותח לשאלה את פוליטיקת הזהויות הישראלית. יופי וחוכמה והומור רב נשזרים בספר זה, שעושה פרודיה על  ייבגניי אונייגין של פושקין, ואולי אף על  פאוסט של גיתה, ומתכתב בין השאר גם עם עולם הזוהר של ביאליק. העמדה הנשית יוצאת מחוזקת, מעצם העבודה הפרודית, שעיקרה נטילת המספרת את הסמכות לעשות במקורות הז"אנריים המופתיים כבתוך שלה. כמובן, מתוך כבוד גדול למקורות. יופיו של הספר הוא בדיוק בכך שהוא יכול להיקרא בפני עצמו, גם בלי פושקין וגיתה וביאליק ואחרים ברקע, ולגרום הנאה רבה – חדוות השיר של הכותבת נדבקת בקוראת. אבל ההקשר הז"אנרי והתרבותי הרחב מוסיף עוד את ההנאה שברוחב הראייה. 

ספר בן חמש – שמומלץ מאוד גם לחמש השנים הבאות לפחות!

חג שמח ומבדח!
תמר

 

 

 

 

 

20 תגובות

  1. לתמר
    איך אפשר להביא ביקורת על ספר שנכתב בז"אנר מיוחד בלי להביא טיפת דוגמית שלו?. תבדקי ,אולי באתר "טקסט" המביא בדרך כלל פרקים מספרים חדשים יש מהטקסט של הספר ותביאי את הקישור ל"שידור החוזר". חג שמח. גיורא

  2. איריס קובליו

    נכון תמר, מאד נהנתי ממנו (ממנה) כשיצא וקראתיו

  3. לא, לא התפעלתי.

      • הספר נמצא אצלי בבית. בכל זאת החריזה והריתמוס אינם קולחים , בלי צפיה למשהו אלתרמני… סוף סוף מדובר על מישהי בעלת רקע אקדמאי מרשים. אולי הבעיה היא בריחוק מהשפה בגלל גיאוגרפיה [המשוררת אינה חיה בארץ] אני מצפה משירה למשהו ברמה הרבה יותר גבוהה. הרדידות מצויה בשפע.

        • אולי אתה מפרש הומור כרדידות? יכולתה הלשונית גבוהה מאוד. היא וירטואוזית, במעבר בין משלבי שפה – בפועל, ולא רק כרקורד אקדמי.

  4. גם לי היה קשה להתחבר לספר, אולי בגלל כוח ההרגל לקרוא ללא חריזה, יתכן וצריך לקרוא אותו כשהראש פנוי יותר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לתמר משמר