בננות - בלוגים / / שירים מתנגדים: 1. סמי שלום שטרית/ "עדות"
תמר משמר משוררת וקוראת
  • תמר משמר

      משוררת, מבקרת, חוקרת ספרות, תרבות ומגדר. עורכת. ילידת 1961.  ספרה עד כה: חיתוך דיבור (צ''''ריקובר ועיתון 77, 1989). החל ב-1979 מפרסמת שירה וביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית, ב"עיתון 77", ב"מאזניים", ב"הליקון", ב"המעורר" ועוד. שירה "קיץ ראשון בתל-אביב" (מתוך חיתוך דיבור) הופיע באנתולוגיה של שירה ישראלית בוונצאולה, בעריכת עודד סברדליק.  עבדה שנים רבות כעורכת, בין השאר היתה שותפה בעריכת "משא" של דבר. חברת מערכת "עיתון 77". אוטודידקטית בעיקר, אך השלימה גם תארים אקדמיים: בוגרת החוג לספרות עברית והחוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 1984. מוסמכת המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, 1999. תחום המחקר: לאומיות ונשיות – רחל איתן ונתיבה בן-יהודה. מאמרים אקדמיים בתחום זה פורסמו בכתב העת "תיאוריה וביקורת". התמחתה בספרות אפרו-אמריקאית של תחילת המאה העשרים ("הארלם רנסנס"), בחוג לאנגלית, אוניברסיטת תל-אביב. בימים אלה כותבת דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מרכזת ומנחה קורסים בספרות באוניברסיטה הפתוחה, הנחתה בעבר סדנאות לכתיבה יוצרת (שירה).    

שירים מתנגדים: 1. סמי שלום שטרית/ "עדות"

 

 

בקריאה לצאת מעזה, אביא כאן בזמן הקרוב שירי התנגדות לכיבוש, לדיכוי ולמלחמה משל משוררים/ות שונים/ות, ממרחבים ומזמנים שונים.

השיר הראשון שבחרתי הוא שירו של סמי שלום שטרית, מספרו  יהודים (הוצאת נהר ספרים), שהופיע בראשית 2008 וכמעט לא זכה לדיון ממשי. השיר הוא, בעיני, קריאה להפסקת ההרג של האחר-שהוא-גם-העצמי. במלים מעטות, וכמעט במרומז, מנסח שטרית התנגדות עקרונית לבחירה באלימות כאופן של קיום לאומי וכאופן של התקיימות בעולם.

הנה:

 

סמי שלום שטרית

 

עדות

 

הַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת הַמּוֹשִׁיעַ

הַיּוֹם בַּבֹּקֶר.

הַיְּהוּדִים הוֹרְגִים אֶת הַמּוֹשִׁיעַ

בְּכָל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ

וְזֶה כְּבָר עִנְיָן שֶׁל מָסֹרֶת וְהֶרְגֵּל.

 

הַיְּהוּדִים הוֹרְגִים אֶת מוֹשִׁיעָם

נִשְׁמַת אַפָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם בְּרִית

עִם סִבְלוֹת הַבָּשָׂר עֲדֵי עַד.

 

 

 

 

78 תגובות

  1. פאולוס לא יכול היה לנסח את זה טוב יותר.
    חבל שאינך נוהגת להתנגד לסבלות ולעוולות הילדים בדרום – או שמגיע להם?

    • כמובן שאני מתנגדת לסבלם, אך גם הוא תוצאה של הכיבוש, וצר לי שתושבי הדרום הם לא הראשונים להבין זאת ולהתקומם כנגד הפעולה הצבאית, שמחריפה את סבלם ולא פותרת אותו. מעבר לכך, אני מבקשת להתייחס אל השיר באופן עקרוני כשירה וכפעולת מחאה שהיא גם פעולה מוסרית בעולם, ואין לי עניין בוויכוחים לא פוריים מהסוג הזה.
      אני מבקשת גם להימנע מתגובות אלמוניות.

  2. לא יודע מה זה קשור לעזה או ליהודים, אבל זו האנושות שמתמחה בחיסול מושיעיה. אני חושב שהמחלה שלנו כקבוצה היא אחרת.

  3. חבל שמחקת את הודעתי.
    את בן אדם לא הגון. פשיטא.
    לא ברמה המוסרית ולא ברמה האינטלקטואלית. צר לי לומר לך זאת.
    מה שאמרתי נאמר כאן במלים אחרות בתגובה הראשונה וגם בתגובתה של ליאת למטה.

  4. מירי פליישר

    אנשים הורגים את מושיעם.את הסיכוי לישועה.
    סמי שלום שיטרית האיש הרגיש הזה כואב את כאב היהודים וקורא בשער ליהודים אחיו. בצער שקורע את ליבו.

    • האמנם, מירי?
      ומיהו או מהו בדיוק אותו מושיע?
      האם תוכלי לנמק את דברייך, כמובן בזיקה הדוקה לשיר, ולהיות יותר קונקרטית?

      • מירי פליישר

        הַיְּהוּדִים הוֹרְגִים אֶת מוֹשִׁיעָם

        נִשְׁמַת אַפָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם בְּרִית

        עִם סִבְלוֹת הַבָּשָׂר עֲדֵי עַד.

        "מושיעם" -משיחם-גואלם המנבא שלום
        שאז יישבו זאב עם כבש ליד שולחן הדיונים ויבינו שאם לא – יימשכו "סִבְלוֹת הַבָּשָׂר עֲדֵי עַד."

        האנשים תמיד הורגים את המושיע .
        ראו את להט החרב המנופפת אצל הלוחמים באשר הם שם,ישמרם אלוהים.המלחמה קוראת ואנחנו יוצאים בשם הכבוד,בשם ההתמודדות.

        אלא שאניהקטנה אומרת-אומות העולם לוחצות שנשב ליד השולחן ביחד. כשיצליחו , יינצלו כמה וכמה אנשים. ואני לא לגמרי מסכימה עם סמי היקר,כשתושט האפשרות, אנשים , גם יהודים,גם ערבים , ייקחו אותה. התוצאה לא תהיה מושלמת כמו בהבטחות הנביאים אבל יש בו באדם גם מן הרוח וגם מן הטוב והוא עוד ייתגלה. לא הכל להט מלחמה, לא הכל חד מימדי. שאם כן לא היה האדם. שהוא רב פנים . טוב ורע ברא אותו… ואותה.

        • מירי פליישר

          גבריאלה ביקשת שאסביר את קריאתי
          האם היא מדברת אלייך?או שאת רואה אחרת

          אני מסכימה עם תמר שמותר לה למחוק מה שלא בא לה. אני חושבת שקשה להיות לא קונצנזוס והעצבים רגישים.

          כשאנשים מכנים את עצמם בכינויים לעגניים או סתמיים , היא לא מחוייבת לקבל אותם ,הגיוניים ככל שיהיו הארגומנטים שיושמעו בהם. אנונימיות באמת לא מחייבת.

          אני במקום תמר לא הייתי יוצאת לקרב הזה מראש. אז מה אם זה מזמין תגובות . לא בא לה . שתבחר מה שבא לה.
          אוטונומיה של הבלוגיסט!

          • מירי יקרה,
            אני הגבתי לתגובתך אך תגובתי נמחקה בטעות, כפי שהסבירה תמר.
            אינני שותפה לקריאתך כלל וכלל. למרות שניסית להסביר, לא הבנתי מאום, ואני מצטרפת לשאלותיה הבהירות והתמציתיות של חני שטרנברג:
            "לא ברור לי מיהו המושיע ומהי הישועה ואיך היהודים הורגים אותם." – אלה כנראה שאלות רטוריות.

            בכל אופן תודה.

            בברכת שלום שיבוא עלינו במהרה בימינו. אמן.

          • מירי פליישר

            לפחות פה בבלוגייה….
            אחכה להסבר של תמר
            אני בכל אופן הבנתי מה כתבתי:)

        • מירי, תודה על התגובה ועל הקריאה הנאה.

          • מירי פליישר

            מוזר לי תמר שהשיר לא מובן.
            הרי ידוע שאנשים הורגים את מי שמציע את דרך האהבה והשלום.הם משלמים אחר כך בדמיהם.

            אפילו שירה של גבריאלה מדבר על זה בהיפוך . על נצחון הטוב . סמי מדבר על נצחון הרע.

          • מירי, נדמה לי שהקושי בהבנת השיר הוא בסירוב של קוראים לראות קצת מעבר לו, ובניסיון לזהות במדויק מי "המושיע" ומי "היהודים". כתבתי בדברי הפתיחה שלי לפוסט איך אני רואה את השיר באופן עקרוני.

  5. חני שטרנברג

    לא ברור לי מיהו המושיע ומהי הישועה ואיך היהודים הורגים אותם.
    אשמח לקבל תשובה.

    • חלק מהאפקטיביות הרטורית-פואטית של השיר הזה היא בדיוק בהעלאת שאלות ולאו דווקא במתן תשובות. לפעמים קשה יותר לשאול מאשר להשיב, והתגובות כאן שבות ומעידות על כך.

      • גבריאלה, אחת מתגובותייך נמחקה בטעות, כשמחקתי שניים מעותקי תגובתה של חני שנשלחה כנראה בטעות שלוש פעמים, ואתך הסליחה.

      • חני שטרנברג

        לא היה לי קשה לשאול, ולצערי לא קיבלתי תשובה.

  6. מירי, אני מעריכה את הניסיון להסביר. תודה (:

    חני, את רואה שמירי ניסתה להסביר בתגובה לשאלתי, אך חוששתני שהשאלה נותרה סתומה כפי שהייתה.

    מצא חן בעיניי שפירקת את השאלה לשלוש שאלות – גישה אנליטית (:

    ואני חוששת שלא תקבלי אף תשובה…

  7. שלום שאול
    כבר קראתי את תגובתך זו. מעניין, אני רואה שנמחקה אם בטעות ואם בכוונה תחילה.
    מה דעתך לכתוב את התגובה הזאת גם בבלוג שלה, כדי לוודא שתראה ותקרא את זה. באמת מעניינת תגובתה המקצועית.

  8. שלום תמר
    קראתי בעניין את תגובתו של שאול בן קיש – תגובתו עניינית, מכובדת ומכבדת את כל הנוגעים בדבר.
    מחיקתך את הודעתו וכן הודעות אחרות תמוהה בעיניי, לא מובנת לי, ואני חוששת שגם בלתי הגונה.
    כמובן אין בדברים אלה לסתור את זכותך המלאה למחוק כל מה שבא לך למחוק ולא משנה מה הסיבה.
    אני רק אומרת לך איך הדברים נראים לי, וככל הנראה גם לאחרים.

    • תגובות תוקפניות ולא ענייניות אינני משאירה. אני מבקשת להגיב כאן רק אם יש התייחסות קונקרטית, מכבדת, לשיר.

      • ואני חשבתי ששיר אמור לעורר תגובה – לפעמים תגובה מאופקת ולפעמים המשורר מייחל דווקא לתגובה שתבוא מבפנים – לא?
        מה חשב "המשורר" שכתב את השיר הזה ומה חשבת את שהעילת אותו? שזה שיר על הנחליאלי בסתיו? הרי הוא כתוב כדי לעורר תגובה חריפה וזה גם הדבר היחיד שיש בו.

        • ליאת, העובדה שהשיר מעורר תגובה חריפה מצביעה גם על השכלול הרטורי-פואטי שלו. למשל, האופן שבו השורה החוזרת משתנה כל פעם קצת לאורך השיר. אני מביאה כאן רק שירים של ממש.

      • צר לי, תמר, תגובתו הייתה עניינית וקונקרטית ביותר וכפי שכתבתי למעלה מכבדת את כל הנוגעים בדבר, כולל את השיר.
        ניתן להבין מדברייך שכל אי-הסכמה, אתך או עם הטקסט, מכובדת ככל שתהא, מתפרשת על ידך כתוקפנות וחוסר ענייניות. אתמהה…
        ואני דווקא רואה במחיקה הזאת שלך תוקפנות וחוסר ענייניות… תחשבי על זה.

  9. תמר, לעניותדעתי ניתן לשייך את השיר של סמי שלום שיטרית לגל הפוסט מודרניסטי של היוצרים יהודים העכשווים שמוצאים לחמם כעת בהמצאות אנטישמיות. בקולנוע היה ניסיון כזה של השחקן והבמאי כהן, יהודי דובר עברית שמתגורר באנגליה ואשר הוא הוציא לאור סרט עם המון אמירות אנטישימיות אירוניות ולגלגניות."בורט" מקווה ששמעת על הסרט הזה. בו היהודים מדומים לגו"קים ויש עוד דוגמאות רבות בסרט לסרקזם , וההומור העצמי.
    אני הייתי מפרשת את שירו של סמי שלום שיטרית בדרך האירוניה הזאת ולא בדרך אחרת. כשיהודי כותב כך זה לא אנטישמי זה אירוני. השאלה אם זה לא מכוער.
    אני מאמינה שזה מכוער מאוד. מגמתי גם להכניס לכאן שירים כאלה ולהשתמש בהם בשעה שלא התכוונו לכך היוצרים.

    שושנה ויג

  10. חני שטרנברג

    הבנתי את הפרשנות שלך, תמר, כפי שהיא מובאת בפתיחה, ועם הפרשנות אני דווקא מסכימה. אכן לאורך ההיסטוריה אנשים פגעו פעמים רבות בנושאי בשורת השלום.
    גם ביהודים פגעו כשחיו בגלות למרות
    שהיו אנשי שלום.
    מה שמפריע לי בשיר זה ההקשר האנטישמי שלו. תפישת היהודים כרוצחי המושיע, רצח שהפך למסורת ולהרגל. האשמה שהזינה את האנטישמיות לאורך כל הדורות וממשיכה להזין אותה גם היום.
    אני לא מבינה איך את יכולה להתעלם מההקשר הזה כשהוא מופיע בשיר באופן כל כך בולט, ואם את לא מתעלמת ממנו מעניין אותי להבין מהו יחסך כלפיו.
    ולהזכירך: יהודים חיים בכל העולם ולא רק במדינת ישראל.

    • חני יקרה, יישר כוח על דברייך.
      האם לא שמת לב שאנטישמיות היום זה אִין, זה אופנתי?! ושושנה ויג מעלייך הסבירה שאנטישמיות מצד יהודים זה לא אנטישמיות, זה פוסט-מודרניזם…
      קאפיש?

      ויהי ביום ההוא יקראו לחושך אור ולאור יקראו חושך וכו"…

      רק טוב לכולנו!!!

    • חני, השיר משתמש באגדה הנוצרית באופן פרודי, הוא מפרק אותה כדי לומר משהו עמוק ובסיסי יותר על ההווה.

      • חני, את הבנת את זה?! זה לא מה שחשבת… זאת רק אלגוריה, זאת רק פרודיה, הממ זאת רק מטאפורה… אני בטוחה שעכשיו את מבינה, גם אני (:

        ובכלל אם תקראי בעיון ובתשומת לב יתרה תגלי שזה שיר אהבה. תנסי…

        • חני שטרנברג

          אוי גבריאלה,
          תודה כי הצלחת להצחיק אותי, וזה לא כל כך קל בימים אלה.
          ותמר,
          את אומרת: "משהו עמוק ובסיסי יותר על ההווה". מצטערת, לי התגובה שלך מזכירה יותר מכל את האגדה של אנדרסן על בגדי המלך החדשים, ואני אומרת לך שזה לא
          "משהו עמוק ובסיסי יותר על הווה" אלא פשוט אנטישמיות.
          יש מלכים שמרוב נפיחות וחשיבות עצמית מסתובבים ערומים.

השאר תגובה ל תמר משמר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמר משמר