אחד משירי המוקדמים. אולי שיר סתיו.
העננה מעל עירי איננה עצב
הַעֲנָנָה מֵעַל עִירִי אֵינֶנָּהּ עֶצֶב
בְּהֵחָבֵא בּוֹכֶה בָּהּ רוּחַ מְפֻקָּח
בְּשׁוֹךְ קוֹלוֹ
נוֹצָה קַלָּה כְּנָפָהּ סוֹפֶקֶת
בְּשׁוֹךְ קוֹלָהּ עוֹנֶה בָּהּ הֵד מֻפְרָד מְאֹד, מֻחְלָט וְרַךְ.
הַעֲנָנָה מֵעַל עִירִי אֵינֶנָּהּ עֶצֶב אַךְ יֵשׁ בָּהּ הֵן שֶׁל יֶלֶד מְבֻיָּשׁ
(מתוך חיתוך דיבור, הוצ" צ"ריקובר ועיתון 77, 1989)
תמר, יפה השיר שלך
תודה רבה, שולמית. משמחת אותי.
תמר, שיר מאוד יפה.
תודה לך, תמר.
העננה מעל עירך היא קצב.
והוא חורפי ומתנגן יפה ורך.
תודה רבה, שחר-מריו. שמחה שהתנגנת עם הקצב. עשית לי את הערב.
איזה יופי ! מקבלת אותו לחיקי. איני רואה בעננות סתיו עצב, אם כי לא פעם קראתי למצבי רוחי שלי "עוברת מעלי עננה".
אבל אז למה בוכה הרוח, ועוד בהחבא…?
בוכה-לא-בוכה, כך הוא לוסי. תודה רבה.
השיר אכן סתוי בעיני, כמו עננה המסתירה לרגע פני השמים, עצב עדין שכזה
תודה חני
זוכרת באהבה. לא שכחתי את השיר הזה.
תודה רבה, יעלה. משמחת אותי מאוד.
נפלא תמר, אנא עוד שירים, אוהבת את שירייך
והכי: "העננה מעל עירי איננה עצב"
תודה תודה איריסית, מלותייך פז.
ואני דווקא שומעת עצב. שיר יפה תמר, ועדין.
תמר, קו עדין של עצב ציירת בשיר.
תודה אורה
תודה תודה לך ריקי על ההקשבה המוקפדת.
איזה עצב רך, תמר. או שמא רוך עצוב. איכשהו הם נפגשים במקום עדין מאוד.
תודה רבה אמיר
יפה ועדין. אוהבת את הקצב שאיננו איטי.אולי קצב הסטת העננים על ידי הרוח?
אולי, מירי. מחשבה יפה. תודה.
יפה בעדינות שלו.
תודה שירה
וָאוּ, יופי של שיר! אני מאוד אוהב את הקולות השונים העולים מתוך העננה, ההולכים ונחלשים, הולכים ומתעדנים, שלב אחר שלב, עד שהופכים בכלל לתנועה בראש, הן של ילד מבויש. וגם את חלוקת הבתים אני אוהב וכמובן את השורה הפואטית החזקה החוזרת. דיוק שבדיוק יש כאן, דק מן הדק. רני.
ואו, רני, איזו תגובה מרנינה. אוהבת מאוד את קריאתך את השיר. תודה
עדין ומתאים לעונה.
תודה סבינה
שיר יפהפה, סתיו רך כקולו של ילד מבויש
תודה רבה חנה