בננות - בלוגים / תמר משמר / קיץ ראשון בתל-אביב
תמר משמר משוררת וקוראת
  • תמר משמר

      משוררת, מבקרת, חוקרת ספרות, תרבות ומגדר. עורכת. ילידת 1961.  ספרה עד כה: חיתוך דיבור (צ''''ריקובר ועיתון 77, 1989). החל ב-1979 מפרסמת שירה וביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית, ב"עיתון 77", ב"מאזניים", ב"הליקון", ב"המעורר" ועוד. שירה "קיץ ראשון בתל-אביב" (מתוך חיתוך דיבור) הופיע באנתולוגיה של שירה ישראלית בוונצאולה, בעריכת עודד סברדליק.  עבדה שנים רבות כעורכת, בין השאר היתה שותפה בעריכת "משא" של דבר. חברת מערכת "עיתון 77". אוטודידקטית בעיקר, אך השלימה גם תארים אקדמיים: בוגרת החוג לספרות עברית והחוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 1984. מוסמכת המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, 1999. תחום המחקר: לאומיות ונשיות – רחל איתן ונתיבה בן-יהודה. מאמרים אקדמיים בתחום זה פורסמו בכתב העת "תיאוריה וביקורת". התמחתה בספרות אפרו-אמריקאית של תחילת המאה העשרים ("הארלם רנסנס"), בחוג לאנגלית, אוניברסיטת תל-אביב. בימים אלה כותבת דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מרכזת ומנחה קורסים בספרות באוניברסיטה הפתוחה, הנחתה בעבר סדנאות לכתיבה יוצרת (שירה).    

קיץ ראשון בתל-אביב

קיץ ראשון בתל-אביב

 

אַחֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, אַחֲרֵי פֶּתַח-תִּקְוָה

גְּלִידָה

בְּטַעַם הָעוֹלָם הַגָּדוֹל

גּוּשׁ הַוָּנִיל הַקָּטֹן מִתְרַכֵּך עִם עֶרֶב

גּוּשׁ הַלִּימוֹן הַגָּדוֹל מִתְגַּעֵשׁ עִם בֹּקֶר מְאֻחָר

אֲנִי אֶפָּתַח אֶל עַצְמִי בְּיָד רְחָבָה

כְּרֹחַב הַכָּחֹל-הַמֶּנְטָה הַזֶּה

הַנִּמְשָׁךְ מֵחוֹף וְעַד קֵץ

חַלּוֹן רַאֲוָה מִקְרִי מוֹשִׁיט אֶת הַחִיצוֹנִי פְּנִימָה

וּמְעַרְבֵּל תְּלַת-מְמַדִּי, מוּחָשִׁי, חֲשׂוּף שִׁנַּיִם, יַעֲבֹר

יַהֲפֹךְ עִסָּה לַחָה

כַּמֵּדוּזָה חַסְרַת הָרַגְלַיִם

לְחֹמֶר מָלֵא

 

 

(מתוך חיתוך דיבור, צ"ריקובר ועיתון 77, 1989)


השיר הופיע גם בתרגום לספרדית באנתולוגיה של שירה ישראלית בכתב-עת בוונצואלה, בתרגום עודד סברדליק המנוח, יחד עם משוררים כמאיה בז"ראנו, רוני סומק ואחרים, כמדומה באותה שנה [ עלי למצוא את העיתון בין ניירותי כדי לדייק יותר בשמות המשוררים ובתאריך הפרסום]

 

46 תגובות

  1. שיר מקסים תמרה.

  2. תמר, יכולתי לחוש את הטעם של הגלידה, הקור המפתיע שמתעצם בגלל הגלישה בהתחלה, ואת הכחול של המנטה. פתיחה יפה. ועוד אהבתי את
    חַלּוֹן רַאֲוָה מִקְרִי מוֹשִׁיט אֶת הַחִיצוֹנִי פְּנִימָה
    נ.ב. אני מעדיפה וניל. לא את הצבעוניים:)

  3. גיורא פישר

    מי שמגיע ממקום קטן וקרתני שבו כולם מכירים את כולם ובו כולם מתייגים את כולם, יכול להפתח ולגדול דווקא במקום שהכל פתוח לכל האפשרויות , אפילו חומר חסר חוליות יכול להפוך שם לחומר מלא.

  4. טובה גרטנר

    תמר
    שם השיר מקסים…
    הדימוי של המדוזה מוחשי… איך בכלל חשבת על מדוזה? זה ממש חזק עם הגלידה, הרי למדוזה יש צורת גלידה
    להתראות טובה

  5. תמר,
    תל אביב וניל לימון ותכלת מנטה- היטבת להניח במילים את הצבעים של תל אביב בשבילי, ועוד כל זה כעיסה לחה
    כן,
    לפעמים אין לנו לברירה אלא להיות בתל אביב הזו
    כדי לחיות
    אפילו אם זה אבסורד
    איריס

  6. אמל אבו זידאן

    שיר נחמד תמר

    אמל

  7. איזה יופי ! מלא צבעים וטעמים (חוץ ממדוזה, לא אכלתי בחיי) ואיזה יופי שתל-אביב קבלה גלידה. מה ניתן לפתח-תקווה?(אני תושבת פ"ת) צ"ולנט?
    מעדיפה גלידה.

  8. תמר, תמיד ידעתי שתל אביב היא לא התפוח הגדול. היא הגלידה הגדולה.

    השיר חכם ותובע קריאה נוספת לרדת לעומקו.

    • תודה רבה, שחר-מריו. אכן, תל אביב היא ה-גלידה ה-גדולה (לפחות אצלנו). וקבל את ברכת הדרך לקריאות נוספות מחכימות (שיחכימו אותי). תמר

  9. סיגל בן יאיר

    שיר נפלא תמר, איך הלבן צהוב כחול
    של הגלידה הופך לשמש מיים וחול
    זו מן מערבולת של צבעים,טעמים וריחות. מסה המשנה צורתה
    והכל באופן כה יפה מדגים את הקיץ התל אביבי.

  10. תמר, יופי של שיר וכל הכבוד על פתיחת הבלוג. בהצלחה! אני עוקבת ואעביר לאחרים.

  11. "אני אפתח אל עצמי ביד רחבה " גם הקוראת צריכה לפתוח את עצמה אל התמונה הרחבה, הדחוסה , הלא תמיד ברורה בשיר. מכאן נובעת עוצמתו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לתמר משמר