(פורסם עם השיר הקודם שהעליתי, "הכלום", בהמעורר 15, קיץ 2002)
הפלגות
אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וּמַה לֹּא
הָיִיתִי עוֹשָׂה בִּשְׁבִיל שְׁנֵי גּוּטְמַן שְׁנֵי גַ"קוֹמֶטִי
אֲבָל, יְדִידָתִי, אֲנִי כּוֹפֶרֶת בָּעִקָּר
וּמִשְׂתָּרַעַת
בְּנוּדִי אֲנִי הַיָּם הַשָּׁקֵט
מְבַכֶּה אֶת נְעוּרָיו הַדַּלִּים בְּחֵיק מַה שְּׁמוֹ קוֹלוֹמְ בּוֹס הַבַּלָּשׁ הַמְּעוֹפֵף
בְּנוּדִי אֲנִי נֹחַ הַתָּם וְיוֹנָתִי תַּמָּתִי
בְּנוּדִי אֲנִי שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר דְּלִילָה וְשִׁבְעַת הַגַּמָּדִים
בְּנוּדִי אֲנִי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה וּשְׁתֵּי צַמּוֹת
לְבָנוֹת
בְּנוּדִי אֲנִי הָמָן הָרָשָׁע (אָזְנַיִם לוֹ פִּירָמִידוֹת רַעַמְסֵס)
בְּנוּדִי אֲנִי רַסְקוֹלְנִיקוֹב הַשֶּׁף (קוֹגִיטוֹ עָיֵף.
הֲגַם אַתָּה בְּרוּטוּס?)
בְּנוּדִי אֲנִי אוֹטוֹטוֹ
(הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ)
אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וּמַה לֹּא
הָיִיתִי עוֹשָׂה בִּשְׁבִיל שְׁנֵי גּוּטְמַן שְׁנֵי גַ"קוֹמֶטִי בִּשְׁבִיל כֶּרֶם זֵיתִים
בִּשְׁבִיל לְעַקֵּל לְפַסֵּל תַּיִל עִקֵּשׁ בִּדְמוּת אָדָם אֵל
אֵין לִי מָקוֹם לְהַרְחִיב כַּמָּה גַ"אנְק פוּד אָכַלְתִּי
כַּמָּה בָּלַעְתִּי וְעִכַּלְתִּי כַּמָּה הִתְאַנַּחְתִּי וְהִשְׁתַּעַלְתִּי כַּמָּה
אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וּמַה לֹּא
הָיִיתִי עוֹשָׂה בִּשְׁבִיל שְׁנֵי גּוּטְמַן שְׁנֵי גַ"קוֹמֶטִי בִּשְׁבִיל שְׁנֵי דַלְגְלִישׁ
הָיִיתִי הוֹלֶכֶת עַד סוֹף הָעוֹלָם מִשְׁתַּטַּחַת עַל הַכְּבִישׁ
אֲבָל, יְדִידָתִי, אֲנִי סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים
וּמִשְׂתָּרַעַת
בְּנוּדִי אֲנִי צִפּוֹרָהּ בַּת טוֹבִים בַּת מִדְיָן
(כַּלַּת דָּמִים לְעֵת מְצוֹא)
בְּנוּדִי אֲנִי בַּת רָמָאלְלָה רַימוֹנְדָה טַווִיל נֶּהֱדֶפֶת אֶל דַּף גּוּפָהּ
בְּנוּדִי אֲנִי רוֹזָה דָּנִי הָאָדֹם כְּשֶׁעוֹד הָיָה
יָפוֹ יְפַת יַמִים וָעֶרֶב
בְּנוּדִי אֲנִי דִּיוֹטִימָה בַּעֲלַת הַמֵּאָה לִפְנֵי הַסְּפִירָה
בְּנוּדִי אֲנִי מֶרִילִין וְאֶנְדִי תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ מִיתוֹלוֹגְיוֹת לְבָנוֹת
בָּנוֹת.
בְּנוּדִי אֲנִי הַמַּלְכָּה הָאֵם וּמַלְכוּת בֵּין עַרְבַּיִם בֵּין צְדָעַי
בְּנוּדִי אֲנִי יְהוּדִית וְהָרֹאשׁ
(תָּמוּת נַפְשִׁי)
בְּנוּדִי אֲנִי לָמָה
וּמַדּוּעַ
תמר
הפלגתי איתך בשעתיים האחרונות כמה פעמים. עוד לא הצלחתי להטיל עוגן. יורד גשם עז. אולי נחכה שתבוא שמש
🙂
איריס
אולי לא צריך להטיל עוגן… כפי שאמר לי קורא בעבר, הידע מדומה כאן לאוכל מהיר… בכל אופן, נסי להשתעשע מהשיר, אולי זה ייתן כיוון.
איריס איזה גשם יורד?
הו תמר, השתעשעתי גם השתעשעתי אבל כל כך נרטבתי מהגשם העז שהייתי צריכה להטיל עוגן באיזה אי אפילו כדי לישון קצת
להפתעתי הבקר זרחה השמש
נשתה קפה?
כמובן, איריס, נשתה גם נשתה, גם אם עקבות הסערה לא שככו לגמרי
🙂
תודה, גילה
נעם לי להפליג עימך בשירך, ואחר כך נעם לי להפליג עם עצמי אבל, מראש החלטתי שלא אשתרע, ידידתי…אז חוזרת לנודי שלי.
:0)
תודה, סיגל. מקווה שהפלגת לך אל עולמותייך ושנתך לא נדדה
נודי נודי על חלומות, זו אני הנודד שח 🙂
"… כי עודני מאמין בך". תודה, אמיר (אם כי שירו של טשרניחובסקי לאומי מדי בשבילי… למזלו ייאמר שהוא כתב אותו באודסה, ב-1892…)
מיוחד.
תודה, סבינה
אהבתי מאוד תמרה.
תודה רבה, יעלה. משמחת אותי