בננות - בלוגים / תמר משמר / עליית הלבנה
תמר משמר משוררת וקוראת
  • תמר משמר

      משוררת, מבקרת, חוקרת ספרות, תרבות ומגדר. עורכת. ילידת 1961.  ספרה עד כה: חיתוך דיבור (צ''''ריקובר ועיתון 77, 1989). החל ב-1979 מפרסמת שירה וביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית, ב"עיתון 77", ב"מאזניים", ב"הליקון", ב"המעורר" ועוד. שירה "קיץ ראשון בתל-אביב" (מתוך חיתוך דיבור) הופיע באנתולוגיה של שירה ישראלית בוונצאולה, בעריכת עודד סברדליק.  עבדה שנים רבות כעורכת, בין השאר היתה שותפה בעריכת "משא" של דבר. חברת מערכת "עיתון 77". אוטודידקטית בעיקר, אך השלימה גם תארים אקדמיים: בוגרת החוג לספרות עברית והחוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 1984. מוסמכת המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, 1999. תחום המחקר: לאומיות ונשיות – רחל איתן ונתיבה בן-יהודה. מאמרים אקדמיים בתחום זה פורסמו בכתב העת "תיאוריה וביקורת". התמחתה בספרות אפרו-אמריקאית של תחילת המאה העשרים ("הארלם רנסנס"), בחוג לאנגלית, אוניברסיטת תל-אביב. בימים אלה כותבת דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מרכזת ומנחה קורסים בספרות באוניברסיטה הפתוחה, הנחתה בעבר סדנאות לכתיבה יוצרת (שירה).    

עליית הלבנה

 

 

אחד משירי המוקדמים. פורסם (ב"איחור" יחסי) ב"משא", ב-1992.

 

 

עליית הלבנה

 

אֶת פָּנַי הִקְבַּלְתִּי בַּכִּפָּה,

לְבָנוֹת עוֹנוֹתַי.

 

חָבַשְׁתִּי סוֹדִי כְּמִצְנֶפֶת, גָּאִיתִי, עָלִיתִי נָהָר.

 

גְּבִיר הַשֶּׁמֶשׁ הִרְחִיב אֶת דַּעְתִּי, תַּפּוּחוֹ הַמַּרְקִיב

סָגַד לִי,

אָחַזְתִּי בְּקַרְנָיו.

 

הַנָּהָר הִכְתִּיר

עַזּוּת מִצְחִי. הִשְׁפִּיל שְׂפָתָיו, וְהִכְתִּיר; נִצַּחְתִּי עַל זְמַנּוֹ.

 

הָיִיתִי שִׁיר טֶבַע,

טַבּוּר וְקָדְקֹד.

 

 

 

32 תגובות

  1. מהנה מאד
    השימוש הוירטואוזי בשפה

    תשומת הלב של הקורא משום העוצמה שמתווספת ומתעצמת מכל שורה נוספת.

    לפעמים אני קורא בשירי נשים נסיון לאחוז את הקורא באמצעות דימויים
    … "נועזים".
    כאן הצעקה נובעת מהסך הכל שהוא בעיני
    כיהלום מלוטש.

    מה שנועז אצלך, תמר משמר, הוא
    עצם ליטוש האמירה. והיא מופלאה
    מאוד. אוהב לשוב ולקרא בשאר השירים.

  2. מקסים. הלבנה המנצחת על תזמורת הטבע, השולטת בגאות ובשפל הנהר, הלבנה המלכה.
    יש לי עוד קריאה: כשעונות האישה הן כבר לבנות ,והיא עוברת את גאות ההורמונים ושפל הנפש ואת כולם היא מנצחת בתום משבר, היא הייתה שיר טבע כעת היא מלכה מהקודקוד.
    ואפשר עוד קריאות ,וזה מה שאני אוהבת שיש בשירים.
    תודה.

    • תודה רבה, חמודה. שימחת אותי בקריאתך. שימי רק לב שלא הכל דבש… גם "אחזתי בקרניו" מופיע בשיר למשל.

      • תמר
        זה שיר גואה ומלא כוח. מאד אוהבת את קיומך בתוכו ככוח טבע בפני עצמו
        נולי

        • תודה, נולי. שמחה בקריאתך ובהתארחותך אצלי. אגב, מאמצת את שמה של יעלה בפיך – יעלית הכרמל! מתאים ומקסים.

  3. אני שומעת פה הדים של "אהבת תפוח הזהב" ו"חמדה" של רביקוביץ. האם את אוהבת אותה במיוחד?

    • אני אוהבת את רביקוביץ, אבל בואי נאמר שהיא לא הראשונה באהבותי השיריות. אם את שומעת כאן הדים כאלה, לכבוד הוא לי.

  4. תמר, שיר שגורם לגאות במיוחד באמצע החודש. יפה הדימוי של השפלת השפתיים אולי כביטוי גם לשפל המושפע אולי מעליית הלבנה.
    בעולם העתיק היה קשר בין מולד הלבנה לבין עונתה של אשה, והיה לזה אף ביטוי טקסי של ראש חודש.
    מהדהדים לי שירים אליליים.
    לילה-לילה ליל אלילים

    • תודה רבה, משה. אכן, יש כאן התייחסות "אלילית" ללבנה (מסתתרת שם אולי דיאנה, אלת הציד), וכן התייחסות אליה כאל סמל נשי. אם זה עבר, אז כנראה הצלחתי לתקשר באמצעות השיר. ואגב, כפי שכתבתי למעלה, זה שיר ישן שאני מאוד אוהבת – אך נראה שהיום לא הייתי כותבת שירים "טוטליסטיים" כגון זה.

  5. דימויים עזים. מלבד מה שמסתכם בשתי השורות האחרונות לא בטוח שאני מבין על מה השיר.

  6. סיגל בן יאיר

    זה שיר מאוד מעניין תמר. מזכיר לי מיתולוגיות
    על בריאת העולם ומאבק המינים (אני לא זוכרת לגמרי
    ולא בדקתי את עצמי אבל כמדומני השמש מסמל את הזכר)
    לכן מאוד מצא חן בעיני אולי רגע ההיפרדות כסוג של מאבק
    האחיזה בקרנים, וכמה יפה כאן דו המשמעות –
    עד שהלבנה עולה ומנצחת על המרחב והזמן.

    • תודה רבה, סיגל. קריאתך נכונה ולכן כל כך מרגשת. השירה דורשת לפעמים הפלגה למקומות רחוקים, מיתולוגיים, כדי להבהיר משהו יסודי בקיום האנושי. שמחה שאנחנו מגלות זו את זו דרך האתר, ואוסיף גם לקרוא אותך. תמר

  7. תמר, שיר פגאני להפליא. הפנטזיה האולטימטיבית – לשלוט בשמש, במים, באדמה…
    את כותבת שפרסמת אותו ב 1992. זה לפני הרבה זמן. מעניין מה את מרגישה ביחס איליו היום.

    • תודה, מירה. לשאלתך, אני קשורה לשיר כשיר – אך נדמה לי שדי התרחקתי כבר מהעמדה הרגשית שהולידה אותו.

      • "חבשתי סודי כמצנפת" מהו הסוד? ההשתתפות בטקס עליית הלבנה? " הייתי שיר טבע " עוצמת החוויה הופכת להיות משותפת לדוברת ולקוראת באמצעות מילות השיר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לתמר משמר