לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים

        שלושה בעקבות שלושה   כשבאים להתארח, נהוג להביא שי, ולו צנוע, למארחת. שולמית היקרה, פלשנו לה לבלוגה בדיונים על אמנות, רפיא לביא, המדרשה. אז הנה תשורה צנועה לאירוח: קטלוג מתנות ממני.   אצל זהר איתן התאהבתי בדינוזאור הברבורי:   וזה נראה לי מתאים לשיר היפה של אמיר: תודה לכולם על ההשראה, וסליחה שולמית, לא היה בלון ...

              הגעגוע מחבר אותי לדמיון. וכשזה לא מספיק אני פותחת אלבום. עזרה ממש משמעותית קבלתי כשסדרתי את המחסן בבית ומצאתי בארגז קרטון ציורים של הילדים כשהיו קטנים. ומצאתי גם את של גילי, מאותה שנה שהלך לגן וממה שהיינו עושים בבית, כשכבר לא יכל ללכת לגן. הייתי יושבת אתו לצייר, ממציאה לו משימות לימודיות, כדי ...

  למה את אמרת אין אף אחד בגינה? שלום חיפושית!  

            כְּשֶׁקִּלַּפְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הָאֵיקָלִיפְּטוּס מִשַּׁשְׁתִּי אֹשֶׁר     האיקליפטוס נמצא אחראי לפיסות אושר בחיי. באורוגואי גרנו מול פארק ועצי איקליפטוס רבים, מהם  אספנו את הפירות, ואיזה ריח! ספרתי פעם על מקום בו נפשנו בילדותינו, מקום קסום. שם יצרנו מחרוזות מפירות האיקליפטוס שמכרנו, בפרוטות לנופשים במקום, חברים של הורי. הם הרוויחו כמה שעות של שקט ואנחנו ...

  אני לא מבננת הרבה לאחרונה.דכדכת קלה, כנראה משינויים תרופתיים, מזג אוויר שאין לי כוחות אליו כמו בצעירותי הקודמת, כי מי אמר שאני לא צעירה עכשיו, לאות ופיזור נפש, מי יודע מה קודם ומה אחר כך, מה הגורם ומה נגרם… מחשבות כבדות ושרשרת תקלות קטנוניות, שוברת כוסות, ספלים, צלחות, נשפך צבע, נתפסת השמלה, תקפה אותי ואת מאצ'י חתולה עצבנית, אבדתי ...

        עמותת זכרון מנחם: "מציירים את המחר" ביום שישי, אתמול, נערך הפנינג אמנים בטיילת הנמל, בתל-אביב. היה כיף, חברה טובה, רוח ים, מכחולים ושמחה. שמחת הנתינה, אבל עצב, כשחושבים למה נערך ההפנינג הססגוני הזה. הכוונה היא ליצור ספסל ארוך, מצוייר בידי כמאה אמנים. כל ספסל/שולחן יימכר לטובת העמותה, למען הילדים.מי שיכול, זו תרומה מבורכת. הספסל יוצג לאורך ...

  היא קראה לי נבט נבט, היא כינתה אותי. אני נבט? התכוונה להקניט, אבל נבט בשבילי זו מחמאה! הבת שלי כינתה אותי נבט…מה יותר יפה מנביטה, מפריחה? מיד ראיתי ירוק, רענן. אני? נבט? כן! הלוואי כל חיי לנבוט! שאלתי אותה: "נבט?" היא אמרה: "כן, הנפולים, האפורים האלה" ואני ממשיכה בקו הבוטני: "אה, נבטי סויה?" והיא אמרה: "נפולים, אפורים" ואני: "נבט ...

  יש לי חברה קוראים לה נילי נילי כותבת נפלא. איירתי לה פעם ספר שעדיין לא יצא לאור. ואנחנו חברות מאז הסדנאות של נורית זרחי בבית אריאלה, הרבה שנים…אם נילי תרשה לי אציג את האיורים. לנילי יש גם קבוצת תיאטרון פלייבק, שזה ז'אנר בתחום התיאטרון. לכל מי שרוצה לתת במה לסיפור שלו. נילי מנחה, מנווטת בין הסיפורים, שואלת שאלות ומכינה ...

חלום אחרון לפני התעוררות ואני נטושה כל היום. מנסה להבין, לקרא את החלום, ללמוד ממנו. כל כך הגיוני הכל, כל כך מתחבר. צפנת פענח, בוא ! עיירה דרומית. אני נוסעת לשם בעקבות הזמנה של חברה ללימודים בהריון, שאומרת לי שאמצא אותה בבניין שמעל למרכז המסחרי היחיד. אני מגיעה ברכב, המקום הוא תערובת של  עליבות ופאר. העליבות באנשים שנתלים בפאר הקניון. ...