חזרתי.
חזרתי? אולי, השאלה מאפה אני סופרת.
רצף אירועים משפחתיים, נסיעות, מטלות ועוד. והיצירה יושבת לה ומחכה בסבלנות: “ נו כבר, מתי אני?”
ואני מרגיעה אותה, “את שמורה אצלי, מה הדאגה?”
מה שטוב אשמח לספר, מה שלא, יעובד ויקוצץ עד דק דק.
אז הייתי בלונדון הקפואה והיפה. ביקרתי את בני, שעושה שם תואר שני באמנות (ומובטל כי סגרו את רשת הספרים שבה עבד). ראינו תערוכות מעולות (הוא מדריך מדהים!), חזרתי עם ניירות מיוחדים לציור, ספרים טובים במחירים מצחיקים והיה שקט. שקט נפלא, בעין בעיקר.
תערוכות טובות
For the blind man in the dark room looking for the black cat that isn't there
מנסים מצלמה חדשה
ונופים שקטים
אז בכל זאת הייתה חופשה טובה.
נפשי זוחלת לה חזרה, לאט, לאט…
לוסינקה ה"נפשי זוחלת לה בחזרה"- רישום מרגש!
והצילומים יפים
והבאת לכן אור מושלג ונעם
תודה איריס. לוקח לי הפעם זמן לנחות, השיתוף מאפשר לי לגעת בקרקע.
ברוכה השבה, לוסי! צריך לדבר אתך על ציורי הפחד שלך. בקרוב.
אמיר, תודה. נדבר, נדבר, מתי שתרצה.
ברוכה השבה לוסי
צילום העץ התחתון נראה כמו יד ענקית
חיבוק ושבוע טוב
ריקי, תודה. גם אני ראיתי יד ענקית. והיא לקחה אותי, וישבתי עליה כמו בסיפור גמדים. והרגשתי חם ונעים.
איזו אישה יפה את לוסי.
חגית, תודה. גם לך לא חסר, טפו טפו. אבל מאחר ויופי לא עזר לי כל כך בחיים, אני מעדיפה לא לקחת אותו כפרמטר ששווה התייחסות. באמת באמת שצדק מי שאמר "הבל היופי"
לוסי ברוכה השבה…ניתן להריח את האוויר הקריר והנקי של לונדון דרך הצילומים.
"נפשי זוחלת לה חזרה, לאט"- משפט מגניב…
תמי, תודה. זוחלת, זוחלת ומחכה שתלמד כבר ללכת על שתיים.
טוב לשמוע שנהנית
ובעיקר טוב לראות את הציורים החזקים.
ברוכה השבה
מירי, תודה. ציורים-רעיונות מחכים לביצוע טוב יותר.
אח, לוסי יקרה. כאילו היית אצלי. אז מה, כל הגלויות נראות אותו דבר?
ברוכה השבה.
עדיין מחכה לראות אותך מציירת שלג בצבע… סתם. בטוחה שאת יכולה. זאת רק אני שלא מסוגלת לדמיין.
איריס, תודה. כן, אותו מכנה משותף.
כבר עושה לך שלג בצבע…
אני מסתכלת על התמונות שלך ומחפשת סוודר. התערוכות נשמעות כרעיון מחמם לב.
לבנה יקרה, את צודקת בהחלט. התערוכות חממו לא רק את את הלב. והן מרתקות כל אחת בתחומה, שונות כל כך.
בקיץ, תערוכות מרעננות…איך הן יודעות תמיד מה לתת לנו?
לוסי הווירטואוזית. טוב ששבת.
ללי, תודה רבה. "וירטואוזית" סופרלטיב חזק מידי…לא חושבת…
לא! מי בקווים וצבעים בודדים בונה לי עולם שלם היא וירטואוזית בעיניי 🙂
תודה ללי, ההגדרה שלך משמחת אותי. כי בשבילי וירטואוז זה אחד שעושה וויש וואש, ורררום וטראח ו"יוצא לו".ואת אומרת איך איך.
ואצלי הכל הריון ולידה…
ברוך שובך לוסי המקסימה צודקת חגית והצילומים והציור יפם יפים
חנה, תודה רבה.
קבלתי היום בדואר הזמנת ספרים בניהם "לאורה" שלך.
שמחה!
הצילומים נהדרים, האיורים אף יותר, ואת מה זה מתוקה , לוסי. פעם ראשונה רואים את פנייך.
יעל יקרה, תודה. מקווה לראות אותך פעם.
דווקא יש תמונה שלי בתצוגה המקדימה של הפוסטים. אז הייתי רזה וקצוצת שיער.
מקסים. הציורים. אהבתי את הנפש הזוחלת לה חזרה.
ואת יפה מאד בתמונה.
ברוכה הבאה.
נהדרת את!
שולמית, את בעצמך! תודה.
אביטל, תודה.
זוחלת עדיין, אבל לפחות כבר לא גולם. זחל.
לוסי טוב שחזרת, עם היצירות הנפלאות שלך והנפש בטח כבר חזרה לעצמה ליצירה ולחיים
חני, טוב שאת פה. עדיין זוחלת…אולי בגלל הגשם והבוץ?
אבל טוב הגשם, מוכנה לסבול בשבילו בשקט.
יפה נראה משיב נפש !
ברוכה השבה 🙂
אבנר
תודה אבנר.
משיב משיב
הבעיה שאח"כ נופלת (הנפש) וצריך להרים אותה שוב…